הזמן לחובת דיווח במשק
שינוי שיטת גביית המס בישראל תסייע להילחם בהון השחור, להפחית את שיעורי המס ולהאיץ את הצמיחה במשק
08:16
02.05.14
כלכלני בנק ישראל הבינו מה שבמדינות מפותחות רבות בעולם כבר השכילו ליישם – קשה יותר לשקר מאשר לא לדווח. שינוי שיטת גביית המס בישראל תסייע להילחם בהון השחור, להפחית את שיעורי המס ולהאיץ את הצמיחה במשק.
במסגרת הדו"ח השנתי של בנק ישראל שהוגש לאחרונה לראש הממשלה, ממליצים כלכלני הבנק לבחון את האפשרות לבצע שינוי משמעותי במדיניות גביית המס בישראל, על-פיה תיושם חובת דיווח כללית במשק. במידה ויתקבל, יחויבו כלל האזרחים בישראל, כולל שכירים, בדיווח על הכנסותיהם השנתיות, בדומה לנעשה בארה"ב. על-פי ההצעה, יקבלו האזרחים בישראל מדי שנה שומה המסכמת את חבות המס על כל הכנסותיהם. מאגר נתונים משוכלל יאפשר לייצר שומה עבור כל אזרח ולשלוח אותה לאישורו, כך שיוכל לאשר אותה או לערער עליה.
הצעת כלכלני הבנק מהווה חלק מדיון מתמשך בשאלת מדיניות גביית המס האופטימאלית עבור המדינה, בעיקר על רקע הצמיחה המתמשכת בהיקפי ההון השחור בישראל. המלצתם אמנם אינה מהווה סוף פסוק בסוגיה, שעד לאישורה תצטרך עוד לעבור מסכת לחצים ושינויים לא מעטים, אך מהווה שינוי פרדיגמה בקיבעון של הגופים הממשלתיים בישראל לגבי שיטת גביית המס הנוכחית הרופפת מדי שלנו. התפתחות השינויים הטכנולוגיים, לצד הניסיון המוצלח המוכח ביישום השיטה בעשרות מדינות, צריכים לעודד את הממשלה לשנות את שיטת הגבייה אף מעבר להמלצת הבנק, ולאמץ מנגנון של חובת דיווח כללית ומלאה לצרכי מס.
הון שחור (אילוסטרציה)צילום: עטא עוויסאת
הסיבה העיקרית לצורך בשינוי המנגנון, טמון בהיקפי העתק של ההון השחור בישראל, הנעים על-פי הערכות בטווח שבין 19-23% מהיקפי התוצר במשק. במספרים – מדובר ב-200-150 מיליארד שקל שאינם מדווחים לרשויות, וכנגזרת סכום עתק של עשרות מיליארדי שקלים במסים שאינם מגיעים לקופת האוצר מדי שנה. באופן יחסי, מדובר בהיקף הון שחור כפול מזה שבארה"ב.
ליתרון חובת הדיווח הכללית במלחמה בהון השחור מספר סיבות. העיקרית שבהן פסיכולוגית – עבור האזרח הממוצע, קשה יותר לשקר (לרשום הכנסות שאינן אמת) מאשר לא לדווח על האמת, כפי שנעשה כיום. חובת דיווח המוטלת על האזרח לצד אכיפה נוקשה מחדדת את תחושת האחריות האזרחית - העלמת מס הופכת להחלטה אקטיבית ומודעת של העלמה, ואינה נעשית עוד "בתום לב".
הסיבה השנייה נוגעת לתחושת האזרח כי רשויות המס מתנהלות מולו בהוגנות ובתום לב. שיטת הדיווח השנתי יוצרת תחושת שוויון של האזרחים בפני המדינה – כולם מדווחים ומשלמים את המס, ללא תעדוף או הקלות לקבוצות אינטרס כאלו או אחרת.
נראה כי אלמנטים אלו, לצד נימוקים נוספים, גורמים לשיפור מוכח בשיעורי גביית המס במדינות שאימצו את שיטת הדיווח המלא. להשפעות אלו השלכות שלא ניתן לזלזל בהן לא רק על מערכת המס, אלא על המשק הישראלי והחברה הישראלית כולה. מדובר בסכומי עתק במונחי התקציב – גם אם נניח שיפור מתון בשיעורי גביית המס, של כ-5 מיליארד שקל בשנה, מדובר בסכום שהיה יכול לחסוך חלק נכבד מגזירות התקציב האחרון ויכול לסייע בעתיד לא רק לחסוך גזירות רבות נוספות מהציבור, אלא אף להפחית את שיעורי המס הנוכחיים.
בנוסף, מדובר בכדור שלג חיובי, שתחת מדיניות נכונה יתמרץ את המשק הישראלי בתקופת זמן רגישה ומכריעה במיוחד. חובת הדיווח הכללית תביא לגידול בהכנסות ממיסים, אשר יאפשרו לאוצר להפחית את שיעורי המס במשק ולהאיץ את הפעילות הכלכלית. כפועל יוצא, הפחתת שיעורי המס תעודד את הציבור לדווח על מס אמת במקום להשקיע משאבים כספיים ונפשיים בניסיון להעלים אותו, תגדיל את ההכנסה הפנויה שבידיו, תאפשר לו לצרוך ולקנות יותר, תניע את גלגלי המשק ותסייע להגדיל את שיעורי הצמיחה.
כדור השלג הזה מזין את עצמו, ויכול לסייע להפחית את שיעורי העלמות המס עד ל10% ומטה, בדומה לארה"ב. ברשות המסים אמנם יעבדו מעט קשה יותר ויגייסו עובדים נוספים, אך גם האזרחים ירוויחו וגם קופת המדינה תרוויח. הפעם, מדובר במהלך נטול מפסידים.
