הקבריולה העממי של אופל: לראות שמש ב־300 אלף שקל
אופל קסקדה היא מכונית פתוחה שמציעה ביצועים דומים למתחרות, במחיר שפוי יותר. מצד שני, על חרטומה לא מתנוסס סמל יוקרתי כפי שיש למתחרות. האם החיבור בין יצרן עממי לסמל סטטוס מקומי יצליח בקרב הישראלים? כנראה שלא
במקרים ספורים בלבד לאורך שנותיה של מדינת ישראל נרשמו מצבים של תמימות דעים מלאה בקרב העם היהודי, כזו שגרמה לנשים, גברים וטף לצאת לרחובות ולהתנהג כאחד, ללא הבדלי מעמד. עם היוצאים מהכלל ניתן למנות את הריקודים לאחר הכרזת העצמאות, את המחאה החברתית של קיץ 2011 ואת התגובה האחידה של נהגי ישראל כאשר הם נחשפים למישהו שנוהג במכונית פתוחה, קבריולה בלשון העם. כולם, ללא יוצא מן הכלל, שולפים סמארטפונים ומתעדים את המאורע המכונן: המפגש עם מכונית נטולת גג, סמל מעמד בלתי מעורער בקרב כל שכבות האוכלוסייה בישראל.
הם לא שואלים כמה היא עולה. לא מעניין אותם כמה בוכנות יש לה או בכמה שניות היא מאיצה ל־100 קמ"ש. בדמיונם היא מגיעה למהירות האור בדרכה לחיים הטובים. חלקם מצויים מאחורי ההגה של מכוניות שעולות פי שניים ולפעמים פי שלושה. חלקם יושבים במכוניות ליסינג משפחתיות ועושים כמיטב יכולתם להתעלם - הם גם ככה לא אוהבים מכוניות - וחלקם, במיוחד הצעירים שבהם, שולפים טלפונים סלולריים ומצלמים מכונית בלי גג. שהיא בעצם גרסה פתוחה של מכונית די נפוצה עם גג.
אופל קסקדה חולקת רכיבים רבים עם אופל אסטרה משפחתית, כזו שקיבלתם אולי מחברת הליסינג. לנוחיותכם יש גם גרסת סטיישן. אך את עם ישראל זה לא מעניין. מיעוטם מתלהבים. רובם מתעבים. לא נעים לנהוג במכונית שמתעבים. כשמתעבים מכונית אז גם מתעבים את מי שנוהג בה. הנוהג במכונית נבוך; הוא לא אדם מתועב. מדוע מכונית בלי גג יוצרת כזו תגובה בקהל הישראלי? התשובה לא כל כך ברורה: אולי הסיבה היא שבשנים הראשונות, שבמהלכן התפתחה רמת מינוע ראויה בישראל, הערכים השולטים היו ערכי צנע. אולי הסיבה היא חוסר הבנה, שגורם לעוברים ושבים לנסות להצטלם לצד מכונית ששווה 300 אלף שקל, כאשר לצדה במרכז תל אביב חונות מכוניות שערכן כמעט כפול. ואולי זה סתם מכיוון שאופל קסקדה היא פשוט מכונית נאה, במיוחד עם גג מופשל.
יותר שיוט ופחות ביצועים
אופל קסקדה חוצה את מרכז תל אביב במצב שיזוף מלא. כדי לנהוג במכונית פתוחה במרכז תל אביב באמצע האביב, שהוא בעצם קיץ לכל דבר, צריך עור של פיל. צריך גם להיות בגיל הנכון. צריך הרבה קרם שיזוף. אולי גם כובע. אם אתם מריחים את גיל 40 מלמטה - אתם בגיל הלא נכון למכונית פתוחה. בעיקר בגלל המוזיקה. כי מי שגדל בשנות השמונים נשאר תקוע בשנות השמונים - ומוזיקה של שנות השמונים טובה רק בעיני מי שגדל בתקופה האמורה.
למכוניות עם גג סגור יש יתרונות: גג מתכת קשיח בולע מוזיקה של שנות השמונים. גג פתוח מאפשר לסביבתך לשמוע את מה שאתה שומע. ולפעמים זה מביך. גג פתוח מאפשר לכל מי שמסביבך לשמוע על מה אתה מדבר. לפעמים מי שמסביבך גם מעיר לך בחזרה. אחד אפילו ניסה להשליך בדל סיגריה. לפתע, קרוב לגיל 40, אי שם במרכז תל אביב נסיעה במכונית פתוחה עם פרדי מרקורי, מייקל האצ'ינס ועוד כמה אלילים מתים כבר לא נשמעת כמו חלום. אז אתה חותך לכביש מהיר. שם הקסקדה במיטבה.
לקסקדה יש מנוע בנפח 1.6 ליטרים שמפיק 160 כוחות סוס, ותיבת הילוכים אוטומטית בעלת שש מהירויות. אזהרה: הקסקדה אינה מכונית ביצועיסטית. היא מכונית שמיועדת לשיוט. תיבת ההילוכים אינה מהירה בתגובותיה אך מנוע הטורבו מפצה בשפע של כוח. ההתנהגות אינה הדוקה כמו זו של אחיותיה הספורטיביות למשפחת האסטרה, אלא יותר רגועה, רכה ומעוגלת.
אסור לשכוח עובדה חשובה: הקסקדה היא בפועל מכונית קבריולה עממית, כלומר כזו שלא עולה חצי מיליון שקל, אלא רק 300 אלף שקל. ולא רק זה: הקסקדה היא מכונית הקבריולה הזולה ביותר שבה ארבעה מבוגרים יכולים לשבת בניחותא. כשהגג יורד היא הופכת מעט צפופה מאחור, אך כשהגג מופשל המבוגרים יכולים להתרווח, תוך סיכון קל לתסרוקות של הנוסעים מאחור.
תא הנוסעים עצמו מוכר היטב מאופל אסטרה, לטוב ולרע. לטוב, כי אנשי אופל הצליחו לבדל אותו מזה של האסטרה באמצעות כמה נגיעות של כרום ושיפור באיכות החומרים. לרע, כי עדיין מדובר בתא נוסעים של אסטרה, כלומר איכות החומרים טובה אך לא אחידה והנדסת האנוש כוללת יותר מדי כפתורים מבלבלים שלקוחים ממחסני ג'נרל מוטורס.
מסוגלת להסיע ארבעה מבוגרים בנוחות
במכונית פתוחה מרגישים הכל. הנוסעים במכוניות רגילות אינם ערים לעוצמה שבה מכה בפנים עשן טרי מאגזוז של אוטובוס. הם לא שומעים מטוס שממריא מאות מטרים מעל ראשי יתר הנהגים בכביש, וגם לא שמים לב לרעש מנועיהן של מכוניות מסביב. דווקא בגלל שפע הרעשים והריחות, הנוסעים במכונית פתוחה חייבים להיות מוגנים היטב מהסביבה.
הקסקדה בהחלט מספקת את ההגנה: אחרי שהגג מופשל בתוך שניות בלחיצת כפתור, אפשר להרים גם חלונות וילון מיוחדים, שהופכים את תא הנוסעים למקום שקט יחסית. אפשר גם להפעיל חימום, לכוון אותו לרגליים ולהגביר את המוזיקה: למרות הגג המופשל הקסקדה נהנית מבידוד רעשים מצוין, ופרדי מרקורי יכול לשיר בלי הפרעה.
לסיכום: כיום ניתן לספור את דגמי הקבריולה שנמכרים בישראל על אצבעות שתי ידיים. המחיר של רוב הדגמים מגרד בקלות את מחירה של דירת שלושה חדרים לא רחוק מגוש דן. אופל קסקדה נחשבת לבריה חריגה בחבורה זו: מדובר במכונית קבריולה שמסוגלת להסיע ארבעה נוסעים ומטען במחיר שפוי יחסית למתחרות אחרות שמציעות יכולות דומות. עם זאת, על חרטומן של המתחרות מותקנים סמלי מותגי פרימיום, מה שמתבטא בין היתר גם בהתנהגות הכביש ובאיכות תא הנוסעים.
בפועל, הקסקדה היא המתמודדת היחידה בשוק הרכבים הפתוחים המיועדים לארבעה מבוגרים ברמת מחיר של כ־300 אלף שקל. מעבר לכך, מדובר גם במכונית ראויה. עם זאת, דווקא בגלל הסמל העממי מקדימה וקהל היעד העממי, זה שמתבייש להיראות במכונית פתוחה, סביר להניח שמעטים יבחרו בקסקדה. חבל.
