$
דעות

על מי מוטלת חובת דיווח לרשות המסים?

ישנם לא מעט בעלי מקצועות המעניקים שירותים בתחום מומחיותם באופן פרטי ולא מדווחים על כך. הערכה סבירה היא שהפסד המס למדינה גבוה מ-20%

מאיר אקוניס ומשה סיסטר 09:1017.04.14

לאחרונה פורסם כי בנק ישראל עשוי לקדם הצעה לחייב את ציבור השכירים בהגשת דו"ח שנתי לרשות המיסים כחלק מהמלחמה בהון השחור בישראל ובעולם, זאת בדומה למדינות רבות אחרות ובראשן ארה"ב, קנדה וצרפת. כך למשל, בארה"ב נדרש כל אזרח, בין אם הוא מתגורר בארה"ב ובין אם לאו (כמו למשל עולים חדשים שעלו לישראל מארה"ב), להגיש דו"ח שנתי על הכנסותיו מכל מקום בעולם.

 

על פי הצעת בנק ישראל, רשות המסים תשלח לכל שכיר דו"ח, הכולל את הכנסותיו המוצהרות כפי שדווח לה במהלך שנת המס, והנישום יידרש לאמת את הדוח ולהעבירו לרשות המסים. על פי דו"ח של בנק ישראל, הטלת החובה לא צריכה להיות בשיטה ה"אקטיבית" המסורתית, אלא בשיטה מתקדמת המבוססת על מקורות מנהליים קיימים. על פי הצעה זו יוקם מאגר נתונים משוכלל שיאפשר לרשות המסים להפיק שומה עבור כל אזרח ולשלוח אותה לאישורו, זאת על מנת להימנע מהטלת נטל כבד מידי על האזרחים.

 

ומה עם מורים פרטיים ורופאים?

 

כיום, חובת הגשת דו"ח שנתי מוטלת על חברות ועל עצמאיים. ציבור השכירים ואלה שלכאורה אינם מפיקים הכנסה החייבת במס, אינם חייבים בדיווח, כאשר ההנחה הסמויה היא שהשכירים אינם מפיקים הכנסה נוספת מעבר להכנסת עבודה, ממנה מנכה המעסיק מס במקור, ולכן ניתן לפטור אותם מחובת הדיווח.

 

ואולם, במקרים רבים הנחה זו אינה נכונה. כך למשל, רופאים רבים מעניקים טיפולים פרטיים לאחר שעות העבודה בבית החולים; מורים מעניקים שיעורים פרטיים לאחר שעות העבודה בבית הספר; חשמלאים, אינסטלאטורים ונותני שירותים שכירים דומים מעניקים שירותים בתחום מומחיותם באופן פרטי, לאחר שעות העבודה במקום עבודתם וכן הלאה. העדר החובה להגיש דוח פותחת פתח רחב לבעלי מקצועות אלה ואחרים שלא לדווח על הכנסותיהם הנוספות, בבחינת "שב ואל תעשה".

 

20% מההכנסות בישראל הן "בשחור" 20% מההכנסות בישראל הן "בשחור" צילום: שאטרסטוק

 

הערכה היא שבמדינת ישראל כ-20% מהכלכלה הינה "כלכלה שחורה". אולם העובדה שחלק מההכנסות הלא מדווחות הן הכנסות נוספות של נישומים משמעה הפסד גדול יותר לקופת המדינה, משום ששיעור המס על הכנסות אלה אינו מתחיל ב-10% אלא בלמעלה מ-30%, כך שהערכה סבירה היא שהפסד המס למדינה גבוה מ-20%, וזאת מעבר לנזקים האחרים הנגרמים לכלכלה כתוצאה מקיומו של שוק עבודה שחור.

 

ואולם, לא די בהטלת חובת דיווח על שכירים, משום שישנם רבים שכל הונם מופק בעבודות שאינו מוצהרות, ולכן חובת הדיווח צריכה לחול על כל התושבים החל מגיל 18 (כאשר לגבי מי שמשרתים בשירות צבאי או לאומי ניתן להעניק פטור עד לאחר סיום שירותם). חובת הדיווח תיצור ממשק בין הציבור הרחב לבין רשות המסים, כך שלא ניתן יהיה יותר להתחמק מהגשת דוח והצהרה על הכנסות. כמו כן, ניתן במקביל להחמיר את הסנקציה המוטלת על נישומים הכוללים הצהרה שקרית בדוחותיהם, כך שעל נישום שלא יצהיר אמת על הכנסותיו יוטלו עונשים חמורים יותר.

 

יחד עם זאת, במידה ויחליטו בממשלה על הטלת חובת דיווח כה רחבה, ובמידה והצעת בנק ישראל לכך שהטלת החובה תהיה בשיטת הדיווח ההצהרתי ולא האקטיבי תידחה, יהיה על רשות המיסים להחליף את הטפסים המסובכים והמסורבלים הקיימים כיום בטפסים ידידותיים למשתמש, ומומלץ כי תינתן אפשרות להגשת דוח מקוון. כמו כן, יידרש קמפיין הסברה ומערך שירות נרחב ויעיל בשנים הראשונות להקמת חובת הדיווח, שאם לא כן, יהיה מדובר בגזירה שחלקים רבים בציבור לא יוכלו לעמוד בה.

 

עו"ד מאיר אקוניס הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' ועו"ד משה סיסטר הוא עו"ד במחלקת מסים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x