הגבלת דמי הניהול: לא חוסכים באינטרסים
דורית סלינגר שידרה נחישות, אך לא הצליחה לעמוד בלחצים הכבדים ממסדרונות הממשלה
המפקחת על הביטוח דורית סלינגר נכנסה בסערה לתפקיד המאתגר. היא גילתה אומץ ונחישות כשהחליטה לשים סוף לתופעה הצינית שבה מנהלי הפנסיה שלנו גובים מאיתנו דמי ניהול ואז מגלגלים חלק לא מבוטל מניהול החיסכון למנהלים חיצוניים, שגם עלויותיהם מגולגלות ללא בקרה ומגבלה עלינו.
לכל אורך הדרך סלינגר שידרה שהיא עומדת בפרץ מול הכוחות העזים שעמדו למולה ושמה לנגד עיניה אך ורק את טובת החוסכים. מבחינתה, גופי הפנסיה צריכים לכלכל צעדיהם כך שינצלו את דמי הניהול השוטפים שהם גובים כדי לנהל השקעות בצורה איכותית, תוך קביעת סל נוסף ומוגבל לניהול השקעות חיצוני במקומות שבהם מתקשים מנהלי ההשקעות לצבור מומחיות. אלא שכנראה גם סלינגר לא יכלה לעמוד בלחצים שהופנו אליה ואל הממונים עליה מתוך מסדרונות הממשלה עצמם ונאלצה לספוג פשרות.
בסופו של יום מה שהוליד את הפשרה הזו לא היו קרנות ההשקעה האינטרסנטיות, אלא האינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל.
מתברר כי מאות מיליארדי השקלים של חוסכי הפנסיה לא נועדו רק להבטיח את עתידם הכלכלי בעת זקנה אלא גם את עתידה הכלכלי של מדינת ישראל.
טובת החוסכים נאלצה לזוז מעט הצידה כדי להצדיק אינטרסים לאומיים של פיתוח תשתיות והמשק המקומי.
