בתי המשפט מגבילים את הקנסות המינהליים
ביהמ"ש המחוזי החליט לבטל קנס מינהלי שהטילה רשות ני"ע על חברה ציבורית שהפרה חוק, מכיוון שחלפה יותר משנה עד גילוי ההפרה. השופטת: "זו לא התנהלות סבירה"
רשות ניירות ערך אינה רשאית להטיל קנס מינהלי (עיצום כספי) על חברה ציבורית שהפרה חוק, אם היא השתהתה בגילוי ההפרה באופן לא סביר. כך קבעה בשבוע שעבר שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב רות רונן.
בפסק הדין מתחה רונן ביקורת על פרק הזמן שלקח לרשות, יותר משנה, כדי לגלות שחברת ספקטרוניקס לא אישרה כדין לבעל השליטה כהונה כפולה כיו"ר וכמנכ"ל. רונן קבעה בנוסף שפרק הזמן הסביר לגילוי הפרה שעולה מדיווח חברה לבורסה הוא שנה. היא ביטלה את הקנס המינהלי שהוטל על החברה, 137 אלף שקל, וחייבה את הרשות בהוצאות משפט של 10,000 שקל.
פסק הדין של רונן מתייחס לקנסות שיו"ר הרשות שמואל האוזר רשאי להטיל על חברות ונושאי משרה בשל הפרות קלות של חוק ניירות ערך - למשל עבירות דיווח או אישור עסקאות שלא ברוב הדרוש. זאת בשונה מהפרות חמורות יותר, למשל שימוש במידע פנים, שיו"ר הרשות רשאי לנתב לוועדת האכיפה המינהלית שבה יושב מותב שדן בהפרה.
לפי פסק הדין של השופטת רונן, כפל הכהונה של בעל השליטה, יחיאל ספקטור, אושר באוגוסט 2008 לתקופה של שלוש שנים. כחמישה חודשים טרם סיום הכהונה, באפריל 2011, פרסמה החברה דו"ח מיידי לבורסה על זימון אסיפה כללית שעל סדר יומה נכלל היתר אישור מחדש של כפל הכהונה. במסגרת הזימון ציינה החברה כי הרוב הנדרש לאישור כפל הכהונה הוא רוב רגיל. כחודשיים לפי סיום הכהונה, יולי 2011, דיווחה החברה על תוצאות האסיפה הכללית שאישרה את הארכת כהונתו הכפולה של ספקטור ברוב של 62.59% מבעלי העניין שאינם בעלי עניין אישי. "מאחר שהרוב הנדרש לצורך אישור כפל הכהונה הוא רוב של שני שלישים מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי, הרי שהחברה לא אישרה את כפל הכהונה ברוב הדרוש", כתבה רונן.
הרשות ציינה כי הבחינה בהפרה בפברואר 2012 במסגרת התכתבות בין החברה לבין סגל הרשות. חודש לאחר מכן פנתה הרשות אל החברה והודיעה לה על גילוי ההפרה. כעבור ארבעה חודשים שלחה הרשות לחברה את החלטתה בדבר הקנס. הנימוק העיקרי של החברה, הפועלת בתחום מערכות גילוי וכיבוי אש, לביטול הקנס המינהלי היה שהרשות הודיעה לה על כוונתה להטיל עליה את הקנס באיחור ניכר.
עוד טענה החברה כי "מיד בסמוך לקבלת הודעת הרשות על ההפרה, הודיעה החברה על הפסקת כהונתו של ספקטור כמנכ"ל כך שנותר יו"ר הדירקטוריון בלבד". הרשות טענה בתגובה כי החוק הניח אפשרות כי מועד הגילוי יהיה לאחר מועד ההפרה, ולכן הזמן המקסימלי לפתיחה בהליכים מינהליים הוא שנה מרגע הגילוי ושלוש שנים מרגע ההפרה. עוד טענה הרשות כי בשל כוח אדם מצומצם היא אינה יכולה לבדוק כל דו"ח במועד הגשתו.
"לטעמי, הדין ביחס לגילוי הפרה על ידי הרשות צריך להיות לא פחות מחמיר מהדין המחייב תובע פוטנציאלי 'לגלות' את קיומה של עילת תביעה שמאפשרת לו להגיש תביעה", פסקה רונן. היא הוסיפה כי "ההפרה של נושא העתירה דנן היא הפרה שקל מאוד לגלותה. די היה בכך שהרשות תעיין במידע כדי שיתברר לה כי החברה ביצעה הפרה. העובדה שהרשות לא עשתה כן, אינה יכולה להיחשב כהתנהלות סבירה. מאחר שהודעת הרשות לחברה בדבר גילוי ההפרה היתה יותר משנה לאחר מכן, הרי ההפרה התיישנה". את ספקטרוניקס ייצג בהליך עו"ד ויקטור תשובה. את הרשות ייצג עו"ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב.
