• תפריט
משפט

בוררים עם "תו תקן"

יוזמה חדשה מבקשת לעודד פנייה לבוררות באמצעות הסדרת התחום במודל דומה לוועדה למינוי שופטים. בוררים מנוסים ועורכי דין שמרבים לייצג בבוררויות תומכים עקרונית, אבל מסויגים מההשלכות האפשריות מנוסח ההצעה שהוגש לשרת המשפטים

זוהר שחר לוי 08:4102.03.14

האם על בורר לעמוד בתנאי סף מסוימים? בעידן שבו סכסוכים רבים עוברים מזירת בית המשפט להכרעה בבוררות, ייתכן שהמדינה צריכה למסד ולעגן בחוק את מי שעומד בראש ההליך. בשבוע שעבר פנה עו"ד גד מינא, בורר בסכסוכים אזרחיים מסחריים, לשרת המשפטים ציפי לבני, ודרש ממנה לעגן בחוק את תפקיד הבורר. מינא, הנמנה עם מאגר הבוררים של המוסד לבוררות של לשכת עוה"ד, הציע לשרה להקים מאגר בוררים בעלי "תו תקן". לפי עו"ד מינא, מתדיינים רבים עדיין נרתעים מפנייה להליך בוררות, שמאחוריה, לדבריו, התפיסה שבורר, בניגוד לשופט, לא עבר הליך של בדיקה ובחירה על ידי ועדה מקצועית עצמאית כמו הוועדה לבחירת שופטים - שנועד להבטיח את התאמת השופט לתפקיד, הן מבחינת כישוריו והן מבחינת המזג השיפוטי שלו. הפתרון של מינא הוא מאגר שיכלול בוררים שעמדו בתנאי סף, כמו עו"ד בעלי ותק מינימלי וכן שאלה ייבחרו על ידי ועדה שיקים משרד המשפטים. לפי ההצעה, המאגר לא יהיה מחייב שרק ממנו ניתן יהיה לבחור בורר, אלא ייתן אפשרות למתדיינים לבחור בורר עם מעין "תו תקן" מטעם המדינה ביחס ליושרו, לכישוריו ולהתאמתו לתפקיד. בנוסף, צדדים המתקשרים בהסכם יוכלו להסכים ביניהם שבמקרה של מחלוקת ימונה בורר מהמאגר הרשמי. מינא ציין שהוא מאמין שהצעתו תוביל "לחיזוק מוסד הבוררות ואמון הציבור בו, ולמעשה יתייתר לחייב בוררויות בחקיקה".

 

עורך דין בעז בן צור. "רעיון המאגר שובה לב, אבל חסרונותיו רבים. זהות הבורר אינה החסם המונע ממתדיינים לפנות לבוררות" עורך דין בעז בן צור. "רעיון המאגר שובה לב, אבל חסרונותיו רבים. זהות הבורר אינה החסם המונע ממתדיינים לפנות לבוררות" צילום: עמית שעל

 

עו"ד צבי פירון, ממייסדי המוסד לבוררות של לשכת עוה"ד, מספר שהמוסד לבוררות מונה כיום יותר מ־1,300 עורכי דין, "לרבות שופטים בדימוס, ולאור זאת איני רואה טעם בהקמת מאגר נוסף". מנגד, עו"ד גבי מויאל־מאור ממשרד המבורגר עברון, יו"ר ועדת בוררויות בלשכה, דווקא סבור שדרושה הסדרה של הכשירות לבוררים. "הציפייה מבורר, כמו משופט, היא שיהיו לו ידע וכישורים להכריע בסכסוך שבפניו, ושיעשה זאת במקצועיות וללא משוא פנים. עליו לדעת לנווט את ההליך בהתאם לתנאי הסכם הבוררות והחוק. מתבקש שהעוסקים במלאכה יהיו בעלי מיומנויות וכישורים מתאימים".

 

"כבר יש מאגר כזה"

 

עו"ד דורון טאובמן, שותף בכספי ושות', טוען שממילא "כל חבר בלשכה בוותק מסוים, ללא עבר פלילי ועבר משמעתי, נכלל ברשימת הבוררים גם ללא 'תו תקן'. חוץ מזה, משרד המשפטים לא יערוך מבחנים לעורכי דין. זה ממש לא פרקטי לערוך מבחנים כאלה. איזה תחום המבחנים האלה יידרשו לכסות? אם הכוונה ליצור עוד רשימה, זה לבטח לא יסייע".

 

עו"ד יחיאל כשר, בורר ושותף במשרד פרופ' יובל לוי, חושש מהליך שיכלול חקיקה. "לא הייתי קובע בחוק מגבלה מי יכול להיות בורר. זה צריך להתבסס על הסכמה ואמון אישי. המחוקק אינו צריך להתערב. זה החופש החוזי". עו"ד כשר אף מביע חשש שחקיקה רק תסבך את המצב. "כשאחד הצדדים לא יהיה מרוצה מהבורר, יחל הליך נוסף של ערעור על פסק הבוררות. עם זאת, מסכים עו"ד כשר שניתן להטיל הגבלות על בוררויות המתחילות במינוי בית המשפט. "ייתכן שבחלק מהבוררויות המתנהלות בארגונים, כמו בלשכה, צריך לקבוע תנאים וסטנדרטים", מוסיף כשר. "יותר מכל צריך להנחות את האנשים שיידעו מול מי הם מתדיינים".

 

עו"ד אריאל דינוביצקי ממשרד אבי ויינרוט טוען דווקא שחוק שיקבע תנאי סף לבוררים הוא "יוזמה מבורכת". לדבריו, "בתי המשפט נוטים לייחס למוסד הבוררות כבוד ומשקל. גם כשבורר טועה, מותירים את החלטה על כנה. מי ש משריש את ההלכה הזו הוא בעיקר השופט יורם דנציגר בבית המשפט העליון. גם אם הבורר טעה ואפילו טעות מהותית, המנגנון יותר חשוב מהטעות הספציפית". והוא מוסיף: "לזהות הבורר יש השפעה עצומה. הרבה פעמים לקוחות לא מבינים איך הגיעו לתוצאה מסוימת". דינוביצקי מעריך ש"סטנדרטיזציה של בוררים חשובה, במיוחד לאור הכוח שבידיהם".

 

בחקיקה או לא?

"לא חקיקה. יותר כהמלצה. אם רוצים להגביל בחוק, צריך לעשות זאת בעיקר בתחומי עניין, כלומר שעו"ד שלא מתעסק בנדל"ן לא יברור בתיקים כאלה". גם עו"ד מויאל־מאור תומך בההתמחות והתמקצעות. "יש לקבוע שהעיסוק בבוררויות יותנה בהשתתפות ובעמידה בהצלחה בקורס המעניק הכשרה מתאימה. מנגד, איני סבור שיש לקבוע תנאי סף נוספים שעלולים להתפרש כמגבלה בלתי סבירה על חופש העיסוק".

 

עו"ד דינוביצקי מתייחס עוד להבדל שיש בין הבוררים המגיעים מכס השיפוט לאלה המגיעים מעריכת הדין. "שופטים בדימוס יש להם ותק, ברוב המקרים, בפתרון מחלוקות וניסיון בשפיטה, בניגוד לעוה"ד. אך גם כאן, לממד ההתמקצעות יש יותר משמעות מוותק".

 

עו"ד גד מינה: "מאמין שההצעה תוביל לחיזוק מוסד הבוררות ואמון הציבור בו, ולמעשה יתייתר בוררות בחקיקה" עו"ד גד מינה: "מאמין שההצעה תוביל לחיזוק מוסד הבוררות ואמון הציבור בו, ולמעשה יתייתר בוררות בחקיקה"

 

תקנות קודמות נפסלו

 

במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים דווקא לא ששים להגבלה בחוק. "ההצעה אינה מעשית", קובע נשיא המחוזי בתל אביב בדימוס אורי גורן, המכהן כבורר במשכן. "מאגר ממשלתי עלול לפגוע בחופש העיסוק המוגן בחוק יסוד, והקמה של ועדת מינויים תחייב שינוי חקיקתי מסובך". עם זאת, מוסיף גורן, "יש לבחון תקנות שיקבעו כשירות להתמנות לבורר בבוררויות שיופנו על ידי בית המשפט, אך יש לזכור שתקנות קודמות שקבעו כישורים למגשרים בוטלו מחמת אי־חוקיות".

 

"אף שרעיון המאגר שובה לב", משיב עו"ד בעז בן צור, "חסרונותיו עולים על יתרונותיו. במרבית המקרים, זהות הבורר אינה החסם שמונע ממתדיינים לפנות לבוררות. עבור 'שחקנים חוזרים' המנהלים סכסוכים בהיקפים גדולים בליווי משפטי, לרוב אין קושי למצוא בורר מתאים. אצל 'שחקנים חד־פעמיים', נדמה שהדבר קשור לעצם ההחלטה להתדיין מחוץ לביהמ"ש כמו גם לעלויות ולא לשאלה הפרסונלית. ואני מסויג מהמעשיות של רעיון המאגר".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x