מלכוד ושמו 'בן ממשיך'

מינוי בן ממשיך הוא פרוצדורה ייחודית למושבי העובדים, שהם רוב המושבים בארץ. לא פעם מבקשים בעלי הנחלות חיי נצח ובלבד שלא יאלצו להעדיף אחד מילדיהם כיורשם היחיד באדמתם. דברי ימי ההתיישבות רצופים במשברים משפחתיים, קלים וחמורים כאחד, בעטיה של תקנה זו והסיבה ברורה: הבן הממשיך נהנה מפרי עמלם של הוריו, מביתם ומנחלתם כעובדה מוגמרת.

הבן הממשיך מוגדר כ"בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד, לרבות בן זוגו". המינוי נעשה על פי כללי המנהל וההסכם החל על המשק, כולל גם רישום באגודה השיתופית, שהיא המושב עצמו, ובסוכנות היהודית. בן ממשיך, המבסס את חייו במשק, ומגלה שמינויו לא נרשם כדין, עלול למצוא עצמו – לאחר פטירת ההורים – במלחמה משפטית מול אחיו על הזכויות בנחלה.

הורים שבויים

עם זאת, העניין מורכב יותר מכפי שנראה במבט ראשון. הורים ביקשו למנות את בנם כבן הממשיך בנחלתם עת היה נשוי באושר. לימים, עלו נישואיו על שרטון ובעת חלוקת המשאבים התברר להורי הבן שלמעשה הפקידו את נחלתם גם בידי בת-זוגו. כעת, עם הגירושים, ביתם ואדמתם עלולים להתחלק בין הבן לגרושתו, בעוד המטרה היתה להשאיר את הנחלה ברשות המשפחה.

בסיטואציות אחרות, ההורים עלולים למצוא עצמם שבויים בנחלתם: מסיבות לא צפויות ביקשו הורים, שכבר מינו את בנם ממשיכם, למכור את נחלתם ולממשה להון נזיל. הבן סירב למכירת הנחלה, שהרי מדובר בביתו, וההורים נאלצו לפתור את מצוקתם הכלכלית בדרכים אחרות.

ומה קורה במצב בו הממשיך נפטר לפניהם והותיר בת-זוג? התחייבות ההורים לבנם עומדת בעינה גם כלפי אלמנתו. משתמע מכך, שבעלי הנחלה צריכים להביא בחשבון את כל התסריטים האפשריים ואולי אף לערוך חוזה מול הבן הממשיך, שיאבטח את זכויותיהם וימנע את כפיפותם לו.

קרקע חקלאית צילום: גיל נחושתן

כל עוד ניתנה לבן ההבטחה לנחלה, אך הוא לא מונה כממשיך בהתאם לכל כללי מנהל מקרקעי ישראל, הרי שהוריו רשאים לחזור בהם מהבטחתם. אולם, מה קורה כאשר הממשיך מונה כדין והוריו מתחרטים על מינויו? הורים שערכו חוזה עם הבן ויכולים להצביע על כך שהפר תנאי מתנאיו – התחייבות לטפל בהורים החולים או סירוב לעסוק בענף החקלאי וכיו"ב – הרי שניתן לבטל את מינויו. עבור מי שלא ערך חוזה – המצב אבוד, אלא אם הוכח שהמינוי נעשה דרך עושק או כפייה או שהבן הטעה את הוריו שימסרו לו את נחלתם – שאז דין המינוי להתבטל.

כולם או אף אחד?

ומה יעשו הורים החפצים למנות יותר מבן ממשיך אחד, על מנת שלא לקפח את ילדיהם האחרים? ניסיונות לעקוף מגבלה זו דרך צוואה ייכשלו מראש, שכן מרגע סיום המינוי כחוק הוא גובר על כל צוואה או מסמך אחר. הפתרונות האחרים, למרבה הצער, מספקים באופן חלקי.

אפשרות אחת היא למנות בן אחד כממשיך ולחייבו בפיצוי אחיו בחלקם היחסי במשק. כך, במשפחה עם שלושה ילדים יפצה הבן הממשיך את אחיו בשווי שני שליש מהמשק. אפשרות נוספת היא למנות בן ממשיך אחד ואת יתרת הרכוש להעביר לשאר הילדים באופן שיוויוני ככל האפשר.

במקרים נדירים לא מעוניין מי מילדי המשפחה להתמנות כבן ממשיך. על אף רצונם של ההורים למצוא ממשיך לדרכם ועל אף נכונותו של קרוב משפחה או מכר אחר לעשות כן, הרי שההורים יאלצו לשקול את מכירת הנחלה והמשק ולחלק את תמורתם בין הילדים.

הכותבת היא עו"ד העוסקת בתחום האגודות השיתופיות , מושבים, קיבוצים, בנים ממשיכים, מקרקעין ירושות וצוואות.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.