"הקרן חייבת לתבוע מעסיק שאינו משלם"

תקדים שקבע בית הדין הארצי לעבודה לפני כשבוע עשוי לעזור לעובדים רבים שמגלים שהמעסיק שלהם לא העביר את ההפרשות עבורם ופגע בכיסוי הביטוחי שלהם. בית הדין אף קרא לרגולטור, הממונה על אגף שוק ההון, לפעול כדי לחדד את הוראות החוק הרלבנטיות מול כל קופות הגמל בישראל, בתקווה שההליך שהוביל לפסיקה הנוכחית יחסוך לעמיתים אחרים מאבק דומה.

מי אמור לשאת באחריות כשמעסיק אינו עומד בהתחייבותו החוקית להפריש כספים לקופת גמל לטובת העובד? זו השאלה שעמדה במוקד הערעור שהגיש מעסיק לשעבר שחוייב לשאת בהוצאותיו של עובד שחלה, משום שלא דיווח על העובד כנדרש והפסיק להפריש עבורו לקרן הביטוח והפנסיה.

נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן

הפסיק להפריש וגם לא דיווח כנדרש

במרכז ההליך מעסיק בענף הבנייה שחדל להפריש כספים לקרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות עבור עובד וגם לא דיווח לקרן על אודות העובד כנדרש בדין. בחלוף שלוש שנים ביקש המעסיק לחדש את ההפרשות, אך הקרן דחתה את בקשתו. לכן הפריש המעסיק עבור העובד לקרן פנסיה אחרת, אולם גם הפרשות אלו נפסקו בהמשך.

למרבה הצער, כשחלה הרעה בבריאות העובד, והוא איבד את כושר העבודה. הוא פנה לקרן הראשונה, שהודיעה לו שחדלה זה מכבר לבטחו ושאין הוא זכאי לקצבה ממנה. העובד פנה לקרן השנייה, וגם שם נדחה משום שלא הספיק לצבור ותק הנדרש מעמית המזכה אותו בקצבה. בעקבות זאת פנה העובד לבית הדין לעבודה בנצרת ותבע את מעסיקו לשעבר, שמצדו הגיש הודעת צד שלישי נגד שתי הקרנות, הוותיקה והחדשה, בטענה שעליהן לשאת בתשלום או לחלופין לשפות אותו אם בית הדין יטיל עליו לשלם לעובד.

יהודה וינשטיין. "העובד הבודד חלש מול המעסיק" צילום: מיקי נועם אלון

בית הדין בנצרת קיבל את התביעה וחייב את המעסיק בתשלום נזקו של העובד, ובמקביל דחה את דרישתו של המעסיק כלפי הקרנות תוך שקבע שהמחדל שבאי־תשלום ההפרשות רובץ לפתחו של המעסיק ואין לחייב את הקרנות בתוצאותיו של המחדל.

הרכב של שלושה שופטים, נשיא בית הדין הארצי לעבודה יגאל פליטמן והשופטים עמירם רבינוביץ ואילן איטח, דחה את ערעור המעסיק, אך פסק הדין, שנכתב ברובו על ידי השופט איטח, קבע כי "חוק הגנת השכר הפך את קופות הגמל לסוכני אכיפה של הביטוח הסוציאלי של העובדים. בשל כך הוקנתה לקופת הגמל אפשרות לתבוע פיצויי הלנה". מכאן הסיק בית המשפט ש"המחוקק העדיף מצב שבו הנזק על אי־הפרשת דמי גמולים עבוד העובד הבודד יושת על כלל חברי קופת הגמל על פני מצב שבו העובד הבודד יישאר להתמודד לבדו עם אובדן זכויותיו הפנסיוניות".

רוח הדברים בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה משקפת לא מעט את עמדתו בנושא של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. וינשטיין בחר לפנות לבית הדין ולהגיש מסמך המפרט את עמדתו בנושא. לדעת היועץ המשפטי, קרן פנסיה מחויבת לבדוק באופן פעיל כל מקרה של הפסקת הפרשות מצד המעסיק. "אם לא תעשה כן", טען, "לא תהיה פטורה מאחריות כלפי העובד בעת קרות האירוע המזכה".

היועץ המשפטי סבר עוד, כי המקרה היחיד שבו קרן פנסיה אינה אחראית הוא כשלא ידעה כלל על קיומו של אותו עובד - כלומר רק במקרים שבהם המעביד אף פעם לא דיווח על אותו עובד לקרן. "באיזון בין הפגיעה הנגרמת לעמית נכה או לשאריו כתוצאה ממחדלי המעסיק לבין הנטל על קופות הגמל יש להעדיף את העובד הבודד, שכוחו מול המעסיק חלש מאוד, לעומת הקרן, שהנטל עליה מתחלק בין כלל העמיתים", כתב היועמ"ש לבית המשפט. במקרה הנידון בערעור, הוסיף, יש לתמוך בהטלת אחריות על הקרן.

"טענה שמוטב היה אלמלא נטענה"

מול עמדת וינשטיין טענו נציגי הקרנות בערעור שהפירוש האמור "מנוגד לכל היגיון תפעולי ויחייב את קרן הפנסיה להשקיע משאבים לבירור הטעמים לכל הפסקת תשלום דמי גמולים". עוד נטען שפירוש כזה מעניק פטור למעסיקים ו"יפתח פתח לניצול לרעה" שכן מעסיקים - לא כל שכן מעסיקים שנקלעו לקשיים כלכליים - ישלמו דמי גמולים פעם אחת ובכך יקנו ביטוח פנסיוני מוחלט לעובדיהן".

"אינני רואה מדוע קופות גמל, ובכלל זה קרנות פנסיה, אינן יכולות לעשות מה שחברות ביטוח עושות לגבי פוליסות אישיות - לבדוק מדוע הופסק התשלום בגין עובד פלוני, ובמקרה הצורך אף לנקוט צעדים משפטיים בקשר לכך", כתב השופט איטח והוסיף ש"מצופה מקרן פנסיה לפעול נגד מעביד שאינו מפריש דמי גמולים". על טענת הקרנות שמעסיקים ינצלו את הדבר לרעה השיב: "טענה זו טוב היה אלמלא נטענה".