העליון: לא ניתן לעקל יתרת אשראי

שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות ועמיתיה השופטים נעם סולברג וניל הנדל ביטלו פסיקה של שופטת בית המשפט המחוזי ד"ר מיכל אגמון־גונן. הפעם מדובר בפסיקה בנושא המתייחס ליחסי נושה־חייב־בנק.

משה אלבס ביקש להטיל עיקול זמני על זכותה של החייבת, דורנקסט אלקטרוניקה, לקבל אשראי בחשבונה בבנק מזרחי טפחות. כשנמסרה הודעת העיקול לבנק היה חשבונה של דורנקסט ביתרת חובה של 103,776 שקל. אולם הסכם האשראי עם הבנק אפשר לה לקבל אשראי עד לגובה מסגרת של 220 אלף שקל. כלומר, נותרה לה יתרת אשראי בלתי מנוצלת בסכום של 116,224 שקל, שאותה ביקש אלבס לעקל.

השופטת מיכל אגמון-גונן צילום: אוראל כהן

אגמון־גונן נענתה לבקשה, והזעיקה עליה מלבד את הבנק גם את המפקח על הבנקים ואיגוד הבנקים, שביקש להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט". השופטת חיות קיבלה את עמדתם וקבעה שהזכות ליתרת האשראי אינה בת־עיקול.

השופטת חיות מסכימה כי זכות חוזית, אפילו עתידית, ניתנת לעיקול, אבל בניגוד לאגמון־גונן היא מבדילה את הזכות לקבלת אשראי כבעלת מאפיינים שכפופים לשיקולים רחבים יותר. אגמון־גונן סברה כי הבנק מחויב להעמיד לדורנקסט את יתרת האשראי כיוון שכספו מובטח בביטחונות שעוגנו בהסכם האשראי המקורי. לעומתה, חיות טוענת שהבטוחות האלה אינם חזות הכל, וכפיית הבנק לתת אשראי ללקוח שהסתבך חותרת תחת עקרונות בסיסיים של מימון ששימשו את הבנק בתמחור האשראי מלכתחילה.

יש בכך, לפי השופטת חיות, התערבות בלתי רצויה ביחסי לקוח־בנק, אשר חושפת את הבנק לסיכון שאותו לא התכוון ליטול על עצמו בעת כריתת הסכם המסגרת המקורי. כמו כן מדגישה חיות את האינטרס הציבורי בשמירה על שיקול הדעת הנתון לבנק להחליט אם ומתי לפעול למימוש הבטוחות שניתנו לו על ידי הלקוח.

בעוד פסיקת אגמון־גונן נוטה בבירור לטובת הנושה, מדגיש עתה העליון את האינטרסים של הבנק וגם של החייב. "הטלת עיקול זמני כזה משבשת ללא תקנה את מערכת היחסים החוזית שבין הבנק ללקוח", כותבת חיות, "היא שוללת מן הלקוח את האפשרות להמשיך ולקבל אשראי, ומעמידה אותו בסיכון ממשי ומיידי למימוש הבטוחות שבידי הבנק ולקריסה כלכלית ועסקית, והכל עוד בטרם נקבעה כלל זכותו של התובע־המעקל לקבלת סכום כלשהו".

לפסק הדין של המחוזי היתה השלכה מרחיקת לכת. לפיו, יכול היה גורם פרטי או רשות ציבורית לבקש לעקל בחשבונו של כל אזרח יתרת חובה בלתי מנוצלת ולחייב את הבנק להקצותה לטובת המעקל. עו"ד אורי גאון ייצג את בנק מזרחי טפחות, עו"ד גלעד שר ייצג את משה אלבס,

עו"ד אלקס הרטמן ייצג את איגוד הבנקים ועו"ד לימור פלד ייצגה את המפקח על הבנקים.