שוב הלקוחות יהיו שבויים של הבנקים
מהלך בנק ישראל יחסל את התחרות בשוק החסכונות ועלול לדחוף את הציבור לאפיקי השקעה מסוכנים
ההגבלות החדשות שבנק ישראל צפוי להטיל על שוק הפיקדונות הכספיים מחזירות אותנו חמש שנים אחורה, לתקופה שבה הבנקים היו השליטים הבלעדיים על כספי הציבור, שהסתיימה כשבתי ההשקעות השיקו קרנות נאמנות כספיות בדמי ניהול "אפס". עד אז הבנקים עשו בכספי הציבור כרצונם: הם קבעו באופן שרירותי לחלוטין את הריבית שהם נותנים על הכספים שמפקידה גברת כהן מחדרה בפק"מ, וגזרו קופון שמן על מרווח הריבית - הפער בין הריבית האפסית ששילמו לגברת כהן לבין הריבית שגבו מהגורם שלו הלוו את כספי הפיקדון שלה.
פוטנציאל התחרות רחוק ממימוש
קרנות הנאמנות הכספיות הן בעצם קבוצות רכישה גדולות של המון המון פרטים שיחד יכולים להשיג ריבית גבוהה על הפיקדונות, אולם מכיוון שהציבור תפש אותן כמוצר שחשוף לבורסה, הוא נרתע מהן באופן טבעי. לקח זמן למנהלי הקרנות לגרום לציבור להבין שקרן כספית עדיפה בהגדרה על הפק"מ הבנקאי, ורשות ניירות ערך נדרשה להטיל מורא על מערך היועצים בבנקים, שהיה מוטה באופן טבעי לשיווק פיקדונות.
ועדיין, לקרנות הכספיות, שמגלגלות כיום 60 מיליארד שקל נותר עוד פוטנציאל אדיר לנגוס בשוק הפיקדונות, המגלגל יותר מחצי טריליון שקל. כדי להשיג מטרה זו רשות ני"ע מקדמת בחקיקה הכנסה של קרן נאמנות עוד יותר סולידית מהקרן הכספית - הקפ"מ, שכל פקיד בבנק יוכל למכור, וכך גם סוכני ביטוח מחוץ לבנק (המוצר נמצא לפני קריאה שנייה ושלישית בכנסת). זאת במטרה להגיע ללקוחות גם דרך הטלר בבנק, ולא רק דרך יועץ ההשקעות, שברוב המקרים הם לא פונים אליו כלל.
טפיחה מוקדמת מדי על השכם
הבעיה היא שמהפכת הקפ"מ צפויה כעת לקבל חיסול ממוקד מכיוונו של המפקח על הבנקים, שכל דאגתו מתמצית ביציבות המערכת הבנקאית. אף שברשות ני"ע משוכנעים שבפיקדונות הקצרים שבהם משקיעות הקרנות הכספיות אין שום סיכון ליציבות המערכת הבנקאית - בבנק ישראל מתעקשים להיות דווקניים ביישום הוראות התקינה החשבונאית בזל 3, שיגבילו את השימוש שהבנקים עושים בפיקדונות הקצרים הללו למתן אשראי, ובכך הם יחסלו את התחרות המבורכת על הריבית שהציבור יכול וזכאי לקבל על חסכונותיו. חבל גם שרשות ני"ע מיהרה לטפוח לעצמה על השכם על אישור הקפ"מ בוועדת הכספים בשבוע שעבר, אבל לא טרחה להתמודד קודם עם פצצת הזמן המתקתקת שנקראת בזל 3.
המצב הפוטנציאלי מסוכן גם במובן נוסף - אם תחוסל התחרות על הריבית, והציבור כבר לא יוכל לקבל ריבית נאותה על החסכונות שלו, הוא עלול לפנות לאפיקים מוטי סיכון כמו אג"ח ומניות - מגמה שכבר מתרחשת היום ברקע של סביבת הריבית הנמוכה. במצב כזה הציבור עשוי שלא להבין נכונה את תנודות השוק ולצאת עם הזנב בין הרגליים.
כדי לייצר תחרות אמיתית לציבור השבוי במערכת הבנקאית, וכדי לעודד את הבנקים להציע ריביות אטרקטיביות יותר על חסכונות, המערכת חייבת לצעוד צעד קדימה בתחרות. חבל שבמקום זאת, כפי שמסתמן כעת, היא צועדת שלושה צעדים אחורה.
