מיגל דויטש: "הבינלאומי מבקש להימנע מחשיפת האמת"
דויטש שמייצג את איש העסקים שמואל מרום פנה לאחרונה לביהמ"ש בבקשה לחשוף דו"חות ביקורת פנימיים שישפכו אור על התנהלות הבנק בחשבונותיו של מרום. ביהמ"ש הורה על חשיפת המסמכים, אך הבנק מבקש לאסור על כך. הבינלאומי: "לא ביקשנו איסור פרסום"
"הבנק הבינלאומי מבקש להימנע מחשיפת האמת לגבי אופן התנהלותו כלפי התובעים, ללא כל הסבר מתקבל על הדעת ובניגוד גמור לפומביות הדיון", כך טוענים פרופ' מיגל דויטש ועו"ד רועי סלוקי, המייצגים את איש העסקים שמואל מרום. תגובתם של דויטש וסלוקי הוגשה במסגרת תביעת ענק על סך 73.5 מיליון שקל שמנהלות החברות יוניטרוול ושמרום, בבעלות איש העסקים שמואל מרום, נגד הבנק בינלאומי. לטענתו של מרום הבנק עשה פעולות לא חוקיות בחשבונות החברות שבבעלותו והוא ביקש לחשוף דו"חות פנימיים שחוברו בבנק בנושאי אשראי, הקלטות מחדר מסחר והעתקי פעולות שבוצעו בחשבון ניירות ערך. שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת מאיר, החליטה לפני כשלושה שבועות כי המסמכים רלוונטיים לבירור המחלוקת, ולכן למרום יש זכות לקבלם.
- אין ביטחון בחיסיון: הבינלאומי נאלץ לחשוף דו"ח פנימי
- בעקבות תביעה: הבינלאומי יחשוף דו"חות ביקורת פנימיים ונהלי אשראי
על פי התביעה והבקשה לחשיפת המסמכים, הבינלאומי ביצע בחשבונות מרום סדרת רכישות מט"ח בלתי חוקיות ואף פליליות, תוך הטעייה, הסתרה ורשלנות וזאת במהלך השנים 2008-2004. "הבנק", נטען בתביעה, "יזם, ניהל, יעץ וביצע פעולות השקעה בחשבונות התובעות ברמות סיכון גבוהות, עם סיכוי קלוש בלבד לרווח מנגד, וזאת תוך הסוואה מהתובעות של החבויות וההפסדים העצומים שנצברו, ביצוע אלפי פעולות תוך מחזור עסקאות של למעלה מ -12 מיליארד (!) דולר וגביית עמלות-עתק".
השופטת דניה קרת מאיר צילום: שאול גולן הבנק דחה בכתב הגנתו את טענותיו של מרום, והכחיש כי נעשו פעולות בלתי חוקיות בחשבונות החברות שבבעלותו. הוא טוען כי "מרום מנסה לגלגל לפתחו של הבינלאומי עסקאות לא מוצלחות".
לאחר הגשת כתבי הטענות, הגישו הצדדים בקשות לגילוי מסמכים. עוה"ד ברם וסלוקי טענו מטעמו של מרום כי לצורך הוכחת הטענות דרושים להם גם שלושה דו"חות ביקורת פנימיים שהכין בעבר הבנק, לאחר שמרום טען שמתבצעות פעולות לא חוקיות בחשבונותיו. הבנק סירב וטען כי הסיבה להכנת אחד הדו"חות היא הערכתו בסבירות גבוהה כי יינקטו נגדו הליכים משפטיים, כך שעל פי פסיקות קודמות של העליון מוטל עליו חיסיון. בנוסף טען הבנק ששני דו"חות הביקורת האחרים בנושאי בטחונות ואשראי אינם רלוונטיים למחלוקת, וכן שהם כוללים מידע של צדדים שלישיים.
השופטת קרת מאיר דחתה על הסף את הטענות. "הבנק לא הציג כל ראיה ובפרט לא את הראיה הרלוונטית ביותר – תלונת מרום עצמה – שיש בה כדי לבסס את טענתו לפיה הדו"ח הוכן מתוך ציפייה ועל יסוד הערכה כי ינקטו נגדו הליכים משפטיים. בנסיבות אלה לא עמד הבנק בנטל המוטל עליו ועל כן עליו להעמיד את הדו"ח לעיון התובעת".
לגבי שני הדו"חות הנוספים קבעה השופטת קרת מאיר כי טענות הבנק: "לוקות בחסר". היא הוסיפה כי "אין ממש בטענות הבנק כאילו התובעות לא טענו טענות ביחס לאשראי ולביטחנות". לגבי הסודיות של הבנק כלפי לקוחות אחרים, קבעה השופטת כי הבינלאומי יציג את הדו"ח בנפרד מעניינים הנוגעים ללקוחות אחרים.
מהבנק הבינלאומי נמסר, "הבנק לא הגיש בקשה לצו איסור פרסום אלא בקשה לפיה התובעים לא יוכלו לעשות שימוש בדו"חות, אלא במסגרת ההליך המתנהל בין הצדדים".
