לא קצר ולא לעניין

שיקול דעת בסימן שאלה

לפי דברי ההסבר, מדובר בתוכנית המבקשת לענות על ההגדרה של תוכנית מתאר מקומית כוללת, על פי סעיף 62א(ג) לחוק התכנון והבנייה.

מי שיחפש את סעיף 62א(ג) הנ"ל, חזקה עליו שלא ימצא אותו, מכיוון שההפניה איננה לחוק התקף, אלא לחוק המוצע הנידון בימים אלה. סעיף 62א(ג) לחוק המוצע מאפשר לוועדות המקומיות שיוסמכו לכך לאשר מגוון של תוכניות בניין עיר, ובלבד שהוועדה המחוזית אישרה בתחומן תוכנית כוללנית הקובעת את עקרונות התכנון של השטח שעליו מופקדת אותה הוועדה. מכאן, להבנתנו, שתוכנית כזו צריכה להיות קצרה, לקבוע עקרונות ולהשאיר שיקול דעת נרחב לוועדה המקומית בבואה לאשר תוכניות מפורטות שייגזרו ממנה. לדעתנו, לא זו בלבד שהתוכנית איננה מתירה שיקול דעת הגיוני לחברי הוועדה המקומית, אלא שעקב הפירוט הרב שבה היא משיגה את התוצאה ההפוכה.

רוב פרנסי העיר בירכו על התוכנית בלי להתמצא בכל פרטיה ולא נתנו את דעתם על מרב סעיפיה, שהמטרה היחידה של רובם היא להגביל את שיקול הדעת שלהםצילום: גלעד קוולרציק

משימה בלתי אפשרית

התוכנית לא מסתפקת בקביעת עקרונות כלליים, אלא מפרטת לעתים רחובות ואזורים. היא זכתה לברכתה של הוועדה המקומית, שהמליצה על הפקדתה. אנו מניחים שרוב פרנסי העיר בירכו עליה בלי להתמצא בכל פרטיה ורזיה ולא נתנו דעתם על מרב סעיפיה. סעיפים שהמטרה היחידה של רובם היא להגביל את שיקול הדעת שלהם, כאשר יידונו בתוכניות שייגזרו מכוחה של אותה התוכנית. התוכנית מצויה כיום בשלב ההפקדה. מי שסבור שיש מקום לא לאשרה או לשנותה, רשאי להתנגד לה. ניתן להניח כי מספר ההתנגדויות לא יהיה גדול — לא משום שהתוכנית מושלמת, אלא כי כדי לעמוד על השלכותיה יש להכיר אותה, ולימוד כזה הוא משימה בלתי אפשרית לאיש מן הרחוב ומשימה קשה לבעלי עניין, זאת בשל היקפה הבלתי הגיוני.

לנוכח פניות של בעלי עניין אלינו ברור לנו שיוגשו כמה התנגדויות, שעיקרן יהיה מן הסתם בעניינים נקודתיים. איננו יודעים אם יימצא גוף שיהיה מוכן להרים את הכפפה (כפי שעשתה לשכת המסחר בתל אביב עת החליטה לבחון ביסודיות את תוכניות הרבעים 3 ו־4 שהופקדו), ללמוד את מכלול הוראותיה של התוכנית ולהגיש התנגדות, מקום שהוא חושב שראוי לעשות כן.

איננו מצפים כי נבחרי העיר, שלטעמנו כשלו כשהמליצו להפקיד תוכנית כה מורכבת, ירימו נס מרד וידרשו לא לתת תוקף לתוכנית ולהחליפה בתוכנית כוללת פשוטה וברורה שתיתן את מסגרת העקרונות שמהם ייגזר להם שיקול דעת מרבי.

לסיום, "דיברה תורה בלשון בני אדם". למה התכוון הפסוק? תורה היא דין, ודין אמור להיות "בלשון בני אדם", כלומר - קצר וברור. גם תוכנית היא דין, וגם עליה חל הציווי להיות קצרה וברורה. תוכנית זו לצערנו איננה קצרה, איננה ברורה ומפורטת יתר על המידה. ודאי שלא יהיה בה פתרון לקיצור הליכי הבירוקרטיה באמצעות מתן מסגרת גמישה לוועדה המקומית בתל אביב להתקין תוכניות מכוח הסמכות שהצעת חוק התכנון והבנייה המתגבשת מתיימרת להעניק לה.

הכותב הוא בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני התכנון והבנייה