ועידת החינוך
ללמוד עם קורא מחשבות: המדבקה שתעניק הצצה אונליין למוח של התלמיד
לחוקר המוח פרופ' נתן אינטרטור יש פתרון לפערי החינוך בין המרכז לפריפריה ולבעיות קשב וריכוז: הצמדת אלקטרודות למוח של התלמיד בזמן השיעור. פולשני או מוגזם? לא לדעתו של אינטרטור, שמאמין כי ניטור מוחי יהפוך בשנים הקרובות למציאות בבתי הספר
דמיינו את התסריט הבא: ביום הראשון ללימודים בבית הספר תודבק על המצח של כל תלמיד מדבקה שקופה וכמעט בלתי נראית ועליה אלקטרודות אלחוטיות. המדבקה תמדוד את הפעילות המוחית של התלמידים במהלך הלימודים ותסייע להתאים את תהליך הלמידה לכישורים ולצרכים שלהם. באמצעות מדידת הפעילות המוחית ניתן יהיה לזהות מתי התלמיד לא קשוב ועדיף לא להעמיס עליו מידע רב, אם נוח לו לקלוט את החומר הלימודי בצורת סיפור או דווקא דרך קומיקס או סרט ואם הוא זקוק לתרגילים לחיזוק הזיכרון.
לדברי פרופ' נתן אינטרטור, חוקר מוח ומומחה להבנת היכולות החישוביות של המוח מאוניברסיטת תל־אביב ויזם טכנולוגיה, התסריט המתואר אינו דמיוני וצפוי להפוך למציאות בתוך כמה שנים. אינטרטור יופיע בוועידה לעתיד החינוך של "כלכליסט" ושל עמותת סיסמה לכל תלמיד, שתיערך ב־24 בדצמבר.
"המחשב יהיה כמו מורה פרטי"
אינטרטור הגיע לעולם החינוך בעקבות בעיה שהציג בפניו חברו גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח). "אנחנו מתקדמים למצב שבו תלמידים ילמדו מול מחשב במקום מול מורה אנושי", מסביר אינטרטור. "זה יאפשר להגדיל את הסיכוי של הפריפריה להיחשף לרמת הוראה גבוהה ולשיטות חינוך מתקדמות, אבל החשש הגדול הוא שאם המחשב לא יוכל לזהות מה קורה עם התלמיד, הוא עלול ללכת לאיבוד. אם התלמיד ירגיש שהמחשב לא מבין אותו, הוא יאבד מוטיבציה. תכונה חשובה של מורה היא יכולתו לעודד את הילד ללמוד ולהתאים את דרך ההוראה לפידבק שהוא מקבל ממנו. המחשב לא יכול לעשות דברים כאלה".
EEG. אלקטרודות למוח צילום: אי פי איי החששות הללו הולידו את הרעיון להכניס לכיתת הלימוד כלים למדידת הפעילות המוחית?
"כן. אין שום סיבה שלשני תלמידים שיושבים ליד מחשב יועבר אותו החומר ובאותו הקצב. הוראה אינדיבידואלית מאפשרת להגיע להישגים מדהימים. באוקספורד וקיימברידג', שתיים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, מצמידים לכל סטודנט חונך אישי שמלווה אותו 12 שעות בשבוע, ומצליחים להוציא תלמידים טובים מאוד. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו המחשב הוא כמו מורה פרטי טוב מאוד, שגם יודע ללמד וגם יודע לזהות מה ללמד".
הפרויקט המשותף לאינטרטור ומטח מצוי בשלבים ראשונים של איסוף מידע בניסיון לזהות את האזורים הפעילים במוח בזמן הסקת מסקנות ושימוש בזיכרון ובאסטרטגיות למידה אחרות. ואולם, אינטרטור תולה תקוות גדולות בשימוש בכלים לניטור הפעילות המוחית במערכת החינוך ובתחומים אחרים. "המוח הוא האיבר המתוחכם והמופלא ביותר בגופנו, ולמרות זאת מבוצע מעט מאוד ניטור שלו", הוא אומר. ניטור כזה יכול למשל לזהות דמנציה בשלב מוקדם או בעיות קשב. היום אנחנו יכולים לנטר, לדוגמה, גלוקוזה באופן רציף בחולי סוכרת. אחת החברות שאני מייעץ להן, איסוניה (iSonea), פיתחה חיישן לשימוש ביתי שמאפשר זיהוי של אסתמה.
יש היום ילדים שסובלים מאסתמה בזמן השינה, ועקב כך לא מספיק חמצן מגיע למוח שלהם. הילדים האלה הופכים לחסרי מנוחה בכיתה וההורים נותנים להם בטעות ריטלין. אני רוצה להביא את אותה המהפכה לתחום של ניטור הפעילות המוחית".
כדי לחולל מהפכה כזו מנסה אינטרטור לפתח את השימוש במכשיר EEG, הרושם את הפעילות החשמלית במוח בעזרת אלקטרודות המוצמדות לגולגולת הנבחן. "ב־EEG החלו להשתמש לפני 90 שנה, ובמובנים רבים דברים לא השתנו מאז. עיקר העבודה במכשיר עדיין מתבסס על הקלטה של 32, 64 ואפילו 256 אלקטרודות שיוצרות תמונה של הפעילות המוחית. הבעיה היא שכלים כאלה לא ניידים ואי אפשר להוציא אותם מהמעבדה. אני מנסה להשיג אותה כמות מידע בעזרת שלוש אלקטרודות, כך שאפשר יהיה לקחת את המכשיר לכל מקום ולהקליט את המוח. נהוג לחשוב שבאמצעות שלוש אלקטרודות אפשר לקבל מעט מאוד מידע, ואני רוצה להראות שזה לא נכון".
שותפו של אינטרטור בפרויקט גיא לוי מאמין שהשימוש בכלים לניטור הפעילות המוחית הוא השלב הבא בתחום המתפתח של למידה אדפטיבית, שמתאימה את מסלול הלימוד לתלמיד. "נניח שתלמיד מגיע לכיתה לא מרוכז וטועה בהרבה שאלות. המערכת שעובדת על סמך ההצלחות והכישלונות תחזיר אותו אוטומטית אחורה בהנחה שהוא לא מבין את החומר. היא לא תדע שעדיף להטיל עליו פעילות שתחזיר אותו לריכוז, כמו להקרין סרט וידיאו. הערך המוסף של הכלים לחישה מוחית הוא שהם מתאימים את הלמידה למצב שהתלמיד נמצא בו כעת", אומר לוי.
פרופ' נתן אינטרטור. תפקיד: חוקר ומרצה בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת ת"א; תחום מחקר: חישוביות עצבית. השכלה: תואר ראשון במתמטיקה אוניברסיטת ת"א, תואר שני ודוקטורט במתמטיקה שימושית מאוניברסיטת בראון; עוד משהו: ייסד את חברת הסטארט־אפ הרפואי אקוסטיק וויו והיה מנכ"ל כרמל סוניקס ישראל צילום: אוראל כהן
לבטל את היתרון של האזורים המבוססים
אינטרטור חושב שמלבד זיהוי מידת ההקשבה של התלמיד, השימוש בכלים לניטור הפעילות המוחית יסייע לזהות את נקודות החולשה של התלמידים ולאפשר עבודה ממוקדת. "כשנותנים תרגיל שבו צריך לקרוא סיפור ואחר כך לענות על שאלות, תלמידים בעלי בעיית זיכרון יקראו קודם את השאלה הראשונה ואז יחפשו את התשובה בטקסט, במקום לקרוא את כל הסיפור מההתחלה עד הסוף ורק אחר כך לגשת לשאלות. היום לא נוכל לזהות הבדלים כאלה, אלא אם כן נשלח את התלמיד לאבחון אישי".
ובכל זאת, אתה לא חושב שזה קצת פולשני, שהמחשב יידע מה עובר לך בראש בכל רגע? אי אפשר יהיה לחלום בהקיץ בכיתה יותר.
"אפשר תמיד להתרכז בחסרונות ולהגיד שעדיף לתת לתלמיד לעשות מה שהוא רוצה, אבל אני חושב שצריך לנצל את זמן השיעור ללמידה ואת זמן ההפסקה להפסקה. כשהתלמיד נמצא בשיעור פרטי, למשל, המורה יודע אם הוא מרוכז או לא, והניטור המוחי עושה בעצם את אותו הדבר. אם נוכל לרתום את הטכנולוגיה לשיפור היכולות המוחיות של בני האדם, אין לי ספק שאיכות החיים שלהם תשתפר. יש היום הבדל משמעותי בין אזורים מבוססים שתלמידים בהם לומדים עם מורים פרטיים לבין אזורים חלשים שאין בהם יכולת לעשות את זה והילדים מקבלים פחות כלים. אין סיבה שמחשב שמחובר לאינטרנט לא יספק לתלמיד בפריפריה את איכות ההוראה שניתנת במרכז".
