פירמידה של מנצחים ומפסידים
אישור חוק הריכוזיות צפוי לשנות את חוקי המשחק במשק בשנים הקרובות. מי יצא מהמהלך כשידו על העליונה ומי יפגע ממנו?
אישור חוק הריכוזיות מהווה שינוי דרמטי של כללי המשחק במשק הישראלי. האתגרים שיועמדו כתוצאה ממנו לקבוצות הגדולות במשק וההזדמנויות שייווצרו לשחקנים חדשים יקימו בשנים הקרובות שורה ארוכה של מנצחים ומפסידים.
בימים אלו מגיע לשיאו המאבק סביב קבוצת IDB שבסיומו ייתכן שייעקד הקורבן הראשון על מזבח הריכוזיות. מאבק IDB חושף (מוקדם מהצפוי) את המפסידים הגדולים של החוק - בעלי השליטה בקבוצות העסקיות הגדולות, אשר מרבית הוראותיו מגבילות ומחשקות את פעילותם.
בתמצית, החוק כופה את צמצום הפירמידות הגדולות, כך שהקבוצות העסקיות הגדולות (כדוגמת אי.די.בי, דלק ועוד), מחויבות למכור חברות ציבוריות עודפות או לחילופין להביא כסף חדש מהבית בכדי לרכוש את החזקות הציבור ולהפוך אותן לפרטיות. עד לצמצום הפירמידות, החוק מטיל כללי משטר תאגידי מכבידים המגבילים במידה רבה את שליטת בעל השליטה בחברות העודפות.
החוק אף אוסר על בעל שליטה מלהחזיק בתאגידים ריאליים משמעותיים במקביל לנכסים פיננסיים גדולים. כתוצאה מכך, בעלי שליטה רבים ייאלצו להיפרד מאחד ממוקדי הרווח המשמעותיים בקבוצותיהם (לדוגמא: קרן אייפקס שתאלץ להיפרד מהחזקותיה בתנובה או בפסגות).
החוק גם מבקש להגביל את המדינה מלתת לגופים משמעותיים במשק זכויות בתחומי תשתיות משמעותיים (כגון: גז טבעי, כבישים וכיו"ב). התמודדות של הקבוצות הגדולות במכרזי מדינה בתחומים אלו תחייב הליך אישור מכביד המיועד לצמצם למינימום את האפשרות להתמודדותם במכרז כאמור.
החוק לא מסתפק בהגבלת הקבוצות העסקיות הגדולות ומחשק גם את ביצוע עסקאות בעלי השליטה בחברות ציבוריות. כמעט מיידית עם פרסום החוק, כל עסקה שמקנה טובת הנאה לבעל שליטה (בחברה גדולה וקטנה כאחת), תחויב לקיים תנאי מקדמי של הליך תחרותי, דמוי מכרז, שיבטיח שהתנאים בהם מתבצעת העסקה הינם הטובים ביותר עבור החברה.
הציבור ירוויח? לא בטוח
למרות שבעלי השליטה הם המפסידים הגדולים מהחוק, כלל לא ברור שהמנצח הגדול הוא הציבור הישראלי. השווי העצום של החברות שחייבות להימכר בתקופה קצרה יחסית, עשוי להוות בסופו של יום חרב פיפיות, כאשר מחירי החברות צפויים להיפגע ובכך להביא לפגיעה בשווי חסכונות הפנסיה של הציבור המושקעים בהן. בנוסף, כלל לא ברור שהרוכשים החדשים, שחלקם זר לשוק הישראלי, חלקם גופים מוסדיים (שאינם ערוכים לנהל חברות ריאליות) ובחלקם הציבור עצמו (בחברות שיהפכו למבוזרות), יטיבו עם המשק הישראלי.
מפסידה פוטנציאלית נוספת היא הבורסה. אין זה סוד כי מצב הבורסה בשפל בתקופה האחרונה. בדיוניה, דחתה ועדת הכספים שורת הקלות שביקשו הרגולטורים במטרה שלא לפגוע במסחר בבורסה (פטור לחברות דואליות, שכבה שלישית מותרת בפירמידות ועוד). נדמה שדרך המלך עבור קבוצה עסקית לגיוס כספים ולהנפקת חברות, מבלי ליפול למלכודות הריכוזיות, עשויה להיות הסבת פעילות לחו"ל. לכך בוודאי לא התכוון המשורר.
מנצח ברור מהמהלך הוא הממונה על ההגבלים העסקיים. החוק החדש מרחיב את סמכויותיו באופן ניכר ומכתיר אותו בפועל כממונה הראשון בעולם על התחרות העל ענפית. בהיעדר תקדימים ועקרונות להפעלת סמכויותיו החדשות, יעצב הממונה ויקבע כיצד מעמדו החדש יתבטא בפועל. אמנם הוועדה בראשה יעמוד הממונה הינה בעלת סמכות המלצה בלבד, אך משפטית יהיה קשה להתעלם מהמלצתו ובאם יתעלמו ממנה, סביר שהדיון ימצא את דרכו לבתי המשפט.
מנצחת נוספת היא ועדת הכספים. חוק הריכוזיות שאושר שונה משמעותית מהצעת החוק שהגישה הממשלה ביולי 2012. ועדת הכספים הוכיחה כי כאשר ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה משתפים פעולה בנושא שאינו מצוי במחלוקת בין חלקי הבית, לא ניתן להתעלם מכוחה של הרשות המחוקקת.
הכותב הינו שותף במחלקת מיזוגים ורכישות במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'
