סודי ביותר: מידור כלכלי בתוך המשפחה

לפני זמן מה נכנסה למשרדי אישה, שביקשה להתגרש: במשך כשנה היא מנסה להגיע להבנות עם בעלה לגבי הסכם ממון, שיבטיח את עתידה במקרה של גירושין. הבעל, השולט בכל העניינים הפיננסיים בבית, סירב בתוקף וטען, שכשם שהגיעה לחתונה ללא כלום – כך תצא במקרה של גירושין. בני הזוג נשואים 20 שנה, מצבם הכלכלי טוב ואף למעלה מזה, אלא שהאישה, שחיה תחת מידור כלכלי, חווה את החיים המשותפים כמשבר אמון ארוך ומתמשך.

מידור כלכלי פירושו הדרה של אחד הצדדים מהרכוש המשותף ומהזכויות בו, ועל כן משמעותו אי שוויון בחיים הזוגיים, כשצד אחד חזק ו"שולט" והשני חלש ו"נשלט". ברור לכל, כי האישה שגידלה 3 ילדים וטיפחה את הקן המשפחתי תהא זכאית במקרה של גירושין למזונות ולמלוא זכויותיה ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, גם אם נצבר ע"י הבעל בלבד. אלא שהיא תהא זכאית רק לרכוש שהיא יודעת עליו. לבעל הממדר עשוי להיות רכוש רב נוסף, שהוא מסתיר ממנה.

אם רק אחד מבני-הזוג שולט בהוצאות הבית, תוך שהוא מונע מהצד השני חשבון בנק פרטי ו/או הוצאות לרכישת מותרות ללא רשותו; אם אותו בן זוג מרבה בנסיעות עסקים ומתנהג בחשאיות בכל הנוגע לעניינים הפיננסיים; אם בן הזוג השני צריך לבקש כסף וחי תחת חוסר ביטחון – ייתכן מאוד שיש כאן מידור כלכלי. בן הזוג השולט – ובימינו גם האישה יכולה לאחוז בשליטה – ממדר את הצד השני כיוון שאינו מעוניין שהיקף נכסיו יוודע בשעת פקיעת הנישואין. תופעה זו ידועה גם כ"הברחת נכסים".

במקרים כאלה, כדאי לבצע תחילה חקירות כלכליות חשאיות, שיחשפו נכסים מוסתרים בארץ ובחו"ל: חשבונות בנק, כספות, נכסי נדל"ן וכל דבר שניתן לכמתו בכסף ושנרכש במהלך החיים המשותפים. כל אלה נחשבים, למעשה, לנכסים משותפים. במקרה שלנו, האישה גילתה שבעלה מחזיק נכסים בשווי של למעלה מ-12 מיליון שקלים, ביניהם גם נדל"ן וחברות שונות שבבעלותו.

נורה אדומה

אלא שהדברים לא חייבים להתגלגל לידי כך. במקרה שאחד הצדדים חושד שהוא ממודר כלכלית, כדאי שיביע התעניינות במצב הנכסים המשפחתיים ואף יבקש מהצד השני לשתף אותו בהתנהלות מול הגופים הכלכליים השונים – בנקים, חברות השקעות וכו'. הנורה האדומה צריכה להידלק אם בן-הזוג מתחמק ממתן תשובות ישירות וההודף את הבקשות. או אז מגיע תור החקירות החשאיות והצעדים המשפטיים.

מידור כלכלי. מצב שעשוי להוביל לגירושים צילום: shutterstock

הצעד הנכון במקרה כזה יהיה להגיש תביעת רכוש לביהמ"ש לענייני משפחה – ללא ידיעת הצד הממדר – ולבקש להטיל מגבלות על פעולותיו בנכסים השונים, על מנת לשמר את מצבם הנוכחי עד לבירור התביעה במלואה. לביהמ"ש לענייני משפחה, בניגוד לבית הדין הרבני, יש כלים לאמוד את הזכויות של כל אחד מבני הזוג.

בסיפור שלנו, אם הבעל היה מגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני והיה כורך בה גם את הפן הרכושי, הייתה האישה ניזוקה כלכלית עד מאוד. אלא שכאמור, האישה לא רצתה להתגרש. היא רצתה שבעלה יתייחס אליה כשווה בין שווים.

והנה - לאחר שהבעל קיבל את הצווים ואת התביעה לידיו, הוא הבין שאשתו לא מבקשת להתנגח בו, אלא להגיע להסכם ממון ראוי והולם שידאג לזכויותיה. בני הזוג ניהלו משא ומתן ענייני וחתמו על הסכם ראוי ומספק, לפיו תקבל האישה במקרה של גירושין, בנוסף למזונות, מחצית מכל הרכוש שרשום על שם בעלה. למעשה, ההסכם השיג אף יותר מזה: כל הרכוש שבבעלות הבעל הוכר בהסכם כשייך לשניהם, בחלקים שווים, והשלווה והאמון חזרו לשכון בביתם של בני הזוג.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. לאתר לחצו כאן

הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני המשפחה וחבר בוועדה לענייני משפחה במחוז מרכז בלשכת עוה"ד

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.