ביהמ"ש פותח פתח לפושט רגל למכור דירת מגוריו בעצמו אם הוא גר בה

בית המשפט העליון פותח פתח לחייבים בהליכי פשיטת רגל למכור את דירת מגוריהם בעצמם, בלי שהדבר ייכפה עליהם וייעשה באמצעות הנאמן או הכונס. זאת בדומה למצב המקובל לחייבים שלא נמצאים בהליכי פשיטת רגל, אך הבנק למשכנתאות מבקש למכור את דירתם לאחר שלא עמדו בתשלומי המשכנתא.  

ההחלטה של שופט העליון יצחק עמית דווקא דחתה את ערעורו של אמיר בארי שנמצא בהליכי פשיטת רגל; אבל מההחלטה עולה שבמקרים שבהם החייב גר בנכס העומד למימוש, יש להתיר לו למכור אותו בעצמו, גם אם הוכרז פושט רגל.

עו"ד אביחי ורדי צילום: בועז אופנהיים

בבעלות בארי בית בכפר ידידיה ועליו חוב משכנתא של 1.3 מיליון שקל לבנק הבינלאומי. במאי הגיש בארי באמצעות עו"ד אביחי ורדי בקשה למחוזי לאישור הסדר פשרה לסילוק חובותיו לנושים, ובמקביל הודיע שמצא קונה רציני שמוכן לשלם 3.3 מיליון שקל תמורת הבית.

הבנק מצדו הגיש בקשה למימוש המשכון, שאליה צורפה חוות דעת שמאי ולפיה הנכס שווה 3.1 מיליון שקל. אז פנה בארי לבית המשפט בבקשה לאישור מכר עצמי בנימוק שמצא קונה שישלם 3.1 מיליון שקל, וטען שמימוש באמצעות ההוצאה לפועל יגרור הוצאות של מאות אלפי שקלים. הנאמן, עו"ד דוד גולדבלט לוי, התנגד בחשד שהחייב "מנסה לסדר קומבינה", כך שימכור לקונה תמורת 3.3 מיליון שקל וישלשל לכיסו את ההפרש, 200 אלף שקל.

השוםט יצחק עמית צילום: עטא עוויסאת

הנאמן הסכים שהחייב ימכור בעצמו את הנכס בתנאי שהתמורה תהיה 3.3 מיליון שקל כפי שהוצע תחילה. לאחר שהשופט יחזקאל קינר דחה את הבקשה, וקבע ששכר טרחה של כונס אינו סיבה למנוע המשך הליכים של נושה מובטח, הגיש עו"ד ורדי בקשת רשות ערעור לעליון, וטען שנפלה טעות סופר בסכום העסקה כפי שהופיע בבקשה למכר עצמי. ורדי טען עוד שיש להתיר מכר עצמי גם לחייב בפשיטת רגל.

עמדת הכנ"ר בתיק היתה שיש להבחין בין שני מצבים: אם מדובר בדירת מגורים של החייב יש לאפשר לו למכור אותה בעצמו גם אם הוא בפשיטת רגל. לעומת זאת, אם אין החייב מתגורר בדירה, אין מקום להתערב בהחלטת המחוזי.

הבינלאומי התנגד לבקשת הערעור, בנימוק שהנכס אינו משמש למגורי החייב אלא מושכר לצד שלישי בחוזה מאז אוגוסט האחרון. "בנסיבות אלה", כתב השופט עמית, "ואף אם אצא מנקודת הנחה כי כוחו של הסעיף יפה גם בהליכים המתנהלים לפני ביהמ"ש של פשיטת רגל, משעה שאין מדובר בדירת המגורים של המבקש ורעייתו, כלל אין תחולה לסעיף האמור ובכך נשמט הבסיס תחת טענת המבקש". הערעור נדחה, ולפנים משורת הדין לא ניתן צו להוצאות.

(רע"א 6517/13)