• תפריט
משפט

הכנ״ר כבר לא על הגב: עשה לשלמה נס תספורת

מפרקי מעריב שלמה נס וירון ארבל ביקשו לקבל שכר טרחה של 5.3 מיליון שקל. להפתעתם, לאחר שנים של אישורים כמעט אוטומטיים, הכנ"ר התנגד

ענת רואה ותומר גנון 07:0131.10.13

האם רוח חדשה מנשבת באגף כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן? לאחר שורה ארוכה של מקרים שבהם הסכים הכנ"ר לבקשות שכר טרחה של משרד ד"ר שלמה נס בתיקי פירוק - גם כשאלו לא תאמו לכאורה את תקנות שכר הטרחה ואת נוהל הכנ"ר - ואפשר באותם מקרים לעו"ד נס ולמשרדו לגרוף מיליוני שקלים בגין עבודתו כמפרק או נאמן של חברות קורסות. בתיק מעריב מציג הכנ"ר עמדה שונה מקצה אל קצה, והוא הודיע לבית המשפט על התנגדותו לפסיקה של שכר הטרחה שדורשים הנאמנים עו"ד נס ועו"ד ירון ארבל.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" בתחילת החודש המפרקים נס וארבל ביקשו לקבל שכר טרחה של 5.3 מיליון שקל לפני מע"מ תמורת מכירת בית הדפוס של מעריב לקבוצת מימון, עסקה שנסגרה חודש בלבד לאחר שמעריב נכנס להקפאת הליכים, וחלוקה של 46 מיליון שקל לנושים של אחת החברות בקבוצת מעריב, לוין אפשטיין.

שופטת הפירוקים ורדה אלשיך (מימין) והכנ"ר דוד האן. ההכרעה בין האן למפרקים תהיה אחת האחרונות שלה שופטת הפירוקים ורדה אלשיך (מימין) והכנ"ר דוד האן. ההכרעה בין האן למפרקים תהיה אחת האחרונות שלה צילום: שאול גולן

 

הבקשה הוגשה לשופטת ורדה אלשיך העומדת לפרוש בשבועות הקרובים, והחלטתה בנושא השכר תהיה אחת ההחלטות האחרונות שהיא צפויה לקבל.

 

הכנ"ר מגלה את "דרך המלך"

 

המעניין בעמדת הכנ"ר כפי שהוגשה שלשום לבית המשפט היא שההתנגדות אינה רק לדרישת השכר הספציפית בתיק מעריב. במסגרת התגובה הקצרה מביע הכנ"ר עמדה חדשנית שבה נכתב כי "הכנ"ר סבור שדרך המלך בפסיקת שכר טרחה בתיקי חדלות פירעון הנה עשיית שימוש בתקנה 8(א') לתקנות השכר - 'שכר מימוש', או בתקנה 7 'שכר ניהול', והכל לפי העניין".

 

מאחורי המשפט הזה מסתתרת משמעות עצומה שיכולה להשליך על כל ענף הפירוקים הגדולים. "שכר מימוש" מאפשר לבעלי תפקיד בתיקי ענק לקבל כ־1% מהכספים שהתקבלו אצלם בעקבות המכירה של נכסי החברה הקורסת ובתוספת מע"מ. "שכר ניהול" מאפשר להם לקבל 0.2%–1% מהכספים שאותם ניהלו במהלך עבודתם (האחוזים גבוהים יותר כשמדובר בהיקפי פעילות קטנים).

 

אלא שאת הכסף הגדול באמת עשו עד כה המפרקים בתיקי הענק בעיקר באמצעות "שכר החלוקה", שבמסגרתו מפרק שחילק לכל הנושים דיבידנד יכול להפוך לשותף של הנושים ולקבל עד 12% מהקופה כולה, לפני מע"מ. כך קיבל מפרק רוגוזין השקעות, עו"ד פנחס רובין, 8.4 מיליון שקל, כשהנושים הרגילים ספגו תספורת של 40%; או עו"ד אבנר כהן, שהשכר שנפסק לו כמפרק המשביר לצרכן עמד על 6 מיליון שקל.

על הסעיף הזה בדיוק הסתמכו נאמני מעריב נס וארבל כשביקשו לקבל 5.3 מיליון שקל, שהם "שכר החלוקה" המגיע להם לכאורה על חלוקה של 46 מיליון שקל לנושים.

 

אלא שכעת קובע הכנ"ר בעמדתו החדשנית כי "ברמה העקרונית, שכר בגין 'חלוקה' אמור לפצות בעל תפקיד, בעיקר במקום שלא ניתן לפסוק 'שכר מימוש'". הכנ"ר מוסיף שפסיקת "שכר חלוקה" יוצרת "היעדר הלימה לטובת בעל התפקיד" ביחס לתשלום השכר הראוי והסביר אל מול היקף העבודה הנדרש. באשר לתיק מעריב מפרט הכנ"ר שלהערכתו שכר הטרחה המבוקש, 4.5 מיליון שקל בתוספת מע"מ, לא כולל מקדמה ששולמה, "הנו חריג בגובהו ביחס לעבודה שנדרשה". הוא טוען שלפי דו"ח התקבולים והתשלומים שהגישו הנאמנים הם מימשו נכסים בהיקף 63.9 מיליון שקל, תוך שהוא מזכיר שהחלק העיקרי שהתקבל בקופה הוא תוצאה ממכירת בית הדפוס, ולכן שכר המימוש הוא 839 אלף שקל לפני מע"מ.

 

יש לציין כי המשמעות מבחינת נס וארבל קשה אף יותר, שכן הכנ"ר קובע ששכר זה אמור לכסות את כל התמורה ממכירת בית הדפוס, ואילו הם ביקשו בשלב זה שכר טרחה רק על 75% מהתקבולים ממכירת בית הדפוס והודיעו שעל היתר יבקשו שכר בנפרד. עם זאת, הכנ"ר הוסיף כי אם הנאמנים סבורים שמגיע להם גם "שכר ניהול", הם יכולים להגיש בקשה והיא תישקל לגופה.

 

 צילום: שלום בר טל, ענר גרין, יובל חן עמית שעל

 

הנאמנים מגישים תגובה חריפה

 

לא חלפו 24 שעות ממועד הגשת עמדת הכנ"ר, והנאמנים הגישו תגובה חריפה לשופטת אלשיך ובה תקפו את הכנ"ר וביקשו להתעלם מהמלצותיו בנימוק שהן מנוגדות לתקנות השכר. לפי טענות נס וארבל, "אין כל בסיס שבדין לעמדת הכונס הרשמי".

 

הנאמנים אינם מסתפקים בהתמקדות בעניין מעריב, אלא מרחיבים וטוענים לגבי ההשלכות הקשות שיהיו לטענתם לפרשנות הכנ"ר על הענף, ועל כך שההחלטה בתיק, לטענתם "תשפיע על כל ענף הבראת החברות בישראל, ענף שנבנה בעמל רב במשך 15 שנה".

 

מעניין לבחון את התקפת הנאמנים על הכנ"ר בהקשר זה, מפני שבמקרים רבים שבהם סטה הכנ"ר מהמקובל בתחום או בפסיקה, אך הדבר היה לטובת בעלי התפקיד, אלו מעולם לא פקפקו בסמכותו לעשות זאת אלא להפך.

 

לטענת ארבל ונס, הכנ"ר הופך את תקנה 8 א' לאות מתה, וזאת "ללא כל בסיס שבדין ומבלי שיהיה לו מעמד או סמכות לעשות כן, ובניגוד לכל מה שהיה מקובל בתחום, כולל בפסיקה". לדברי הנאמנים, שינוי חקיקתי צריך להיעשות בהליך מסודר, תוך דיון ציבורי ועל ידי נבחרי הציבור, ולא באמצעות עמדה לקונית של הכונס הרשמי.

 

השניים מוסיפים שלא ברור להם מדוע בחר הכנ"ר "להציג את עמדתו החדשה דווקא בתיק זה", כשרק לאחרונה הוא תמך בבקשות שכר על פי רכיב חלוקה בתיקים אחרים, מתאימים פחות, לטענתם. "הייתכן שהכונס הרשמי סבור כי ישנו דין אחד לתיק מעריב ודין שונה לתיקי חדלות פירעון אחרים?", תוהים השניים ומוסיפים כי "החלטה כזו מקעקעת את כל היסודות המוכרים של שכר הוגן, ראוי וסביר עבור הבראה ושיקום חברות".

לפי הנאמנים, "לא ייתכן שלאחר שבעלי תפקיד מקצועיים ומנוסים יתגייסו עם צוות גדול ממשרדיהם לטובת הבראת קבוצת חברות גדולה ומשמעותית, תוך השקעת משאבים עצומים ונטילת סיכונים מקצועיים ואישיים ובמשך תקופה של יותר משנה (ועוד היד נטויה), יודיע לפתע הכונס הרשמי כי לטעמו אין הם ראויים לשכר על פי המצב החקיקתי המקובל עד עתה, ויש להפחית את שכרם ולהעמידו על סכומים נמוכים עשרות מונים".

 

המפרקים מוסיפים כי אימוץ עמדתו של פרופ' האן במקרה זה "תהווה פגיעה ועלבון בבעלי התפקיד ובעובדיהם, אשר נתנו את נשמתם ועבדו ימים ולילות כדי להציל את קבוצת מעריב ולהשיא את התמורה לנושים".

 

"נטלו סיכונים אישיים גבוהים"

 

עוד מפרטים השניים כי לפני כשנה, כשנכנסו לתפקידם, היו למעריב חובות של מאות מיליוני שקלים למאות ספקים, וכן 2,200 עובדים שזכויותיהם לא הוסדרו והיו צפויים לאבד את מקום עבודתם. "הנאמנים עשו הכל כדי למנוע את מימוש התחזיות... ניהלו את העיתון באופן היעיל ביותר שניתן" והגיעו להישגים גדולים.

 

עוד נטען בפניית המפרקים לבית המשפט שכל העבודה הזו אינה יכולה להתבצע באמצעות שני נאמנים בלבד, ומדובר בפועל בצוות של 15–20 עובדים "שפועלים בעבודה מאומצת מאוד במשך יותר משנה, גם בלילות ובמהלך ימי חול המועד".

 

הנאמנים מוסיפים שעל אף שבקשת השכר מתייחסת לכספים שהתקבלו ממכירת בית הדפוס, לטענתם העבודה על בית הדפוס היוותה "אולי 5% מהעבודה שהושקעה", ושאין להציג את הדברים כאילו שכר הטרחה הוא בגין מכירת הנכס בלבד. זאת משום שהשכר המבוקש יהווה חלק משמעותי משכר הטרחה שיבוקש על העבודה בתיק כולו.

 

"אל הנאמנים פנו כדי שיצילו את העיתון", כותבים עורכי הדין נס וארבל לבית המשפט, "וזאת הם עשו תוך השגת תוצאות יפות עבור הנושים, העובדים ועבור העיתון. הצוותים של הנאמנים נתנו את כל נשמתם, זמנם ומרצם לטובת המשימה והצלחתה, והנאמנים נטלו סיכונים אישיים גבוהים ושילמו מחיר אישי קשה". הם אף טוענים כי "במהלך התקופה ספגו הנאמנים גם הפגנות אישיות, גם מול בית אחד הנאמנים, איומים, השמצות בכלי התקשורת ותלונות שווא".

בטל שלח
    לכל התגובות