• תפריט
מוסף כלכליסט

כשל שוק

ארגזי פירות שעומדים שעות בשמש ובגשם בלא מחסה, ירקות שנופלים על הכביש בסמטאות שמשמשות כשירותים מאולתרים, ותאונות שנגרמות בשל הצפיפות. ב־2006 פונה השוק הסיטונאי מתל אביב והועבר זמנית לצריפין עד להכשרת אתר קבוע. שבע שנים אחר כך, התחליף הזמני הולך ומתקבע כתחנת מעבר מהגיהנום של שליש מהפירות והירקות בארץ

עמיר קורץ 08:4431.10.13
יותר מכל חוש אחר, הביקור בשוק הסיטונאי בצריפין גורם להפעלת חוש הריח, או בעצם לניסיון להדחיק שקיים אצלך חוש כזה. ריח דחוס של שתן חריף עולה מבין חנויות השוק, שהוקם ב־2006 כפתרון זמני וקצר מועד לקליטת המסחר הסיטונאי שפונה מרחוב החשמונאים בתל אביב, עד לבניית שוק חדש ומשוכלל בצומת מסובים. אלא שבישראל, כמו בישראל, הזמני הופך לקבוע: שבע וחצי שנים, בינתיים, ובתרחיש האופטימי ביותר ימשיך השוק בצריפין לעבוד לפחות עד סוף 2016.

 

עד אז צריך להסתובב עם הריח הזה באוויר, שמתפתל לו מהסמטה הקטנה, אחת מני רבות בין המחסנים והחנויות בשוק. בהיעדר שירותים קרובים אני מבחין במישהו נכנס לסמטה להטיל את מימיו, נאלץ לדלג מעל פלפלים אדומים שנשפכו מהקרטונים לרצפה. אל דאגה, עוד רגע מישהו אחר ירים אותם, יסדר אותם מחדש בקרטון ויציב אותו לצד קרטוני הכרוב והחסה. הם יעמדו שם עד שיוכנסו לחנות או עד שאחד הסיטונאים בשוק ימכור אותם לירקן מזדמן, ומשם אלינו לקערת הסלט. ברוכים הבאים לשוק הפירות והירקות הגדול והחשוב בישראל, שדרכו עוברת בשנה, לדברי מנכ"ל השוק גדעון הראל, כחצי מיליון טונות תוצרת חקלאית.

 

השוק בצריפין. "הסחורה יכולה להינזק כשהיא עומדת כך בחוץ", מספרים הסיטונאים, "לכו לשוק בחברון, תראו מה זה שוק מקורה. הלוואי עלינו" השוק בצריפין. "הסחורה יכולה להינזק כשהיא עומדת כך בחוץ", מספרים הסיטונאים, "לכו לשוק בחברון, תראו מה זה שוק מקורה. הלוואי עלינו" צילום: נמרוד גליקמן

 

"ביזיון, פשוט ביזיון", חוזר וממלמל מהנדס מטעם חברת האדריכלים אורבך הלוי, שתכננה את השוק החדש במסובים, שהגיע לסיור במקום עם קבוצת מהנדסים, אדריכלים ומומחי קירור מהחברה. אחר כך סיפר בבדיחות הדעת כי הם הובאו למקום "כדי לדעת מה לא לעשות כשמתכננים שוק".

 

הרצל קרן, מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות, מוביל את המבקרים בין הקרטונים שעומדים על משטחים בערימות גבוהות, ומורה להם להיזהר בדרכם: "זו סכנת נפשות פה. לכו בזהירות רבה, שימו לב למלגזות שנוסעות במהירות ותיזהרו לא להידרס, שנצא מפה כולנו בריאים ושלמים". בין לבין מקבלים האורחים הסברים על הבעיות של השוק: המחסור בשירותים; רצפת החנויות העשויה מאספלט, שסופגת את כל הלכלוך ונראה כאילו לעולם לא תתנקה; והסחורה שנתקעת בחוץ ועומדת ללא קירוי וללא קירור בזמן שהסיטונאים מנסים לאלתר כיסויים. "ודאי שהסחורה יכולה להינזק, אם בגשם או בשמש", מספרים הסיטונאים, "לכו לשוק בחברון, תראו מה זה שוק מקורה. הלוואי עלינו".

 

"מדינת ישראל ראויה לשוק ברמות של העולם המערבי ולא ברמות של העולם השלישי. הסוחרים והקמעונאים שם פועלים בתת־תנאים אנושיים", אומר קרן ל"מוסף כלכליסט". "משום שהשוק היה בחזקת זמני, המתכננים לא נתנו את דעתם על כל מיני דברים חיוניים, והמשווקים כועסים על מצב השוק המידרדר", מסביר נשיא איגוד משווקי הפירות והירקות שאול שבע. "ריח השתן נורא ואיום, וזה לא צחוק במקום שמוכר מזון, ובפן הבטיחותי, אנשים מסתובבים פה בין המכוניות והמלגזות. בשבע וחצי השנים שהשוק פועל בהן היו פה יותר תאונות דרכים ופצועים מאשר ב־50 ומשהו שנות פעילות שוק החשמונאים".

 

הסוחרים התריעו כבר לפני עשור

 

שוק צריפין נפתח במוצאי שבת, 20 במאי 2006. הוא כולל 65 תאי ממכר המושכרים ל־43 סיטונאים שונים (חלקם מחזיקים ביותר מחנות אחת), ומשתרע על כ־40 דונם במתחם של תנובה, שהיה שייך בעבר לחברת הארגז. ברכישת השטח ובהכשרתו השקיעה תנובה 140 מיליון שקל, והיא גם העניקה פיצוי כספי לסיטונאים שפונו משוק החשמונאים. אלא שמדובר היה בכסף קטן בהשוואה לבוננזה שצמחה לתנובה מפינוי השטח יקר הערך בלב תל אביב, שרובו היה בבעלותה. הפינוי אפשר לענקית המזון, בשיתוף עיריית תל אביב, לקדם את מכירת הקרקע היקרה לבניית מגדלים בעסקה שהכניסה לקופתה קרוב למיליארד שקל, וצפויה להכניס בשלב השני עוד כמה מאות מיליונים.

 

באותה התקופה התקדם בעצלתיים הפרויקט שתכננה המדינה להקמת שוק חדש ומשוכלל בצומת מסובים. ההחלטה על כך התקבלה עוד בכהונתו הראשונה של אריאל שרון כראש ממשלה בפברואר 2001, ואף נקבה במועד לפרסום מכרז לשיווק הקרקע: בסוף אותה השנה. זה לא קרה. התאזרו בקצת סבלנות, התבקשו הסיטונאים, ובינתיים הוצג להם השוק בצריפין כ"אתר זמני עד לבניית השוק החדש". גדעון הראל, לשעבר מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מונה למנהל שוק צריפין, שפועל תחת חברה־בת בבעלות מלאה של תנובה בשם תנובות צריפין.

 

גדעון הראל, מנכ"ל השוק בצריפין. "מתפקד כמו שצריך" גדעון הראל, מנכ"ל השוק בצריפין. "מתפקד כמו שצריך"

"תנובה, שהיתה אינטרסנטית ורצתה לפנות את השוק בתל אביב כדי למכור את השטח לבנייה, נתנה אתר בבעלותה שלא ממש התאים לייעוד הזה", אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים, זרוע של משרד החקלאות. "אף אחד לא חשב אז שהמקום בצריפין מתאים, אבל זה אמור היה להיות מהלך זמני. אנחנו מחזיקים אצבעות כבר שנים בתקווה שייבנה שוק מודרני שהחקלאות הישראלית והצרכן ראויים לו, אבל עוד מעט האצבעות כבר נתלשות". לפי איגוד משווקי הפירות והירקות, כ־35% עד 40% מהגידולים בישראל עוברים דרך שווקים סיטונאיים, וכשני שלישים מכמות זאת מגיעים לשוק צריפין (השאר מגיעים לשווקים בחיפה, בירושלים, ברחובות ובערים אחרות). 55%–60% הנותרים מגיעים מהמגדלים ובתי האריזה לרשתות השיווק.

 

כבר בתחילת הדרך היו סיטונאים שהבינו שמוכרים להם חתול בשק, וניסו להילחם בכל כוחם במעבר מתל אביב לצריפין. "עיריית תל אביב ותנובה מפעילות עלינו לחץ גובר והולך להעביר את השוק לאתר זמני של תנובה בצריפין. אמנם מציעים לנו לעבור לשם זמנית, אך כל זמני יכול להימשך שנים רבות", כתב ב־2005 אבנר מלכה, סיטונאי ששימש יו"ר איגוד משווקי הפירות והירקות, למנכ"ל משרד החקלאות. "המעבר ירסק את השוק ויגרום נזק בלתי הפיך לחקלאים".

 

באותה שנה כתב עמירם מוארמן, שהיה ותיק הסיטונאים בשוק, לראש הממשלה שרון כי השוק החלופי שתנובה והעירייה מציעות בצריפין הוא "גטו לכל דבר, קטן, דל, עלוב וחסר תשתית תחבורתית מתאימה. הגדרתו כ'זמני' בלבד מהווה סכנה להקמתו העתידית של שוק מסובים המודרני".

 

ותיק הסוחרים, עמירם מוארמן. "גטו לכל דבר, קטן, דל ועלוב" ותיק הסוחרים, עמירם מוארמן. "גטו לכל דבר, קטן, דל ועלוב" צילום: אוראל כהן

 

שמונה שנים אחרי מתיישב מולי מוארמן (77), חקלאי מכרמי יוסף שלא עבר לשוק צריפין, ומניח על השולחן קלסר עב כרס. בתוכו מכתבים ופרוטוקולים של ישיבות שמציגות את המאמצים שלו זה שלושה עשורים לקדם את הקמת השוק במסובים. "השקעתי שנים בדבר הזה, ריצות לכל הגורמים, ולא יצא כלום", הוא נאנח. "הרי למדינה לא אכפת. הדבר היחיד שיכול לעזור הוא העובדה שתנובה רוצה את הקרקע בצריפין כדי למכור אותה ולחלק דיבידנדים שמנים, והיא לא יכולה לעשות את זה כל עוד השוק תקוע לה שם".

 

גורמים בתנובה אומרים בפירוש שהשוק הסיטונאי אינו חלק מעסקי הליבה שלהם, והם היו שמחים למכור את הקרקע. "אבל אף שהחוזה מול הסיטונאים מסתיים באפריל 2014 אנו נערכים להאריך אותו. תנובה לא תפגע בשרשרת האספקה לאוכלוסייה בישראל", מדגיש הראל. "הרי אם תנובה תסגור את השוק אני לא רואה איך החסה והצנון יגיעו לירקן ברחוב ירמיהו".

 

אתר השוק הישן ברחוב החשמונאים בתל אביב. הפינוי אפשר לתנובה למכור את הקרקע היקרה לבניית מגדלים תמורת כמעט מיליארד שקל אתר השוק הישן ברחוב החשמונאים בתל אביב. הפינוי אפשר לתנובה למכור את הקרקע היקרה לבניית מגדלים תמורת כמעט מיליארד שקל צילום: עמית שעל

 

רשתות השיווק צוברות עוד כוח

 

אחת הבעיות המרכזיות של השוק בצריפין היא שנתיב אחד בלבד פתוח בו לתנועה. עד שמשאית שנעצרת מול אחת החנויות אינה פורקת את כל סחורתה, הבאה אחריה אינה יכולה להמשיך לנסוע, והפקק שנוצר הולך ומתארך. השיא הוא במוצאי שבת וסמוך לחגים.

 

"היות שאנו מקפידים שהפרי יהיה כשר, המשאית שלנו יוצאת מהצפון רק במוצאי שבת, ובגלל הפקקים האדירים בכניסה לשוק, עד שהיא נכנסת אני יכול להפסיד את כל המכירה", אומר קובי כץ, מנכ"ל פרי מטולה, שאורזת ומשווקת פירות של מגדלים מאזור הצפון ומעבירה דרך שוק צריפין אלפי טונות פרי בשנה. "עיקר הבעיה היא שהשוק תוכנן להיקפי עבודה קטנים יותר ממה שיש שם בפועל". "הירקנים פשוט מדלגים היום על השוק בגלל צורת העבודה בו, ומשתמשים בשירותים של מחלקים ישירות מהחקלאים", מסכם מוארמן, שחושב שאחת הבעיות המרכזיות הנוספות של שוק צריפין היא שהעבודה בו מתחילה בשמונה בערב ונעשית בעיקר בלילה, בניגוד לשווקים אחרים בעולם.

 

מי שנהנות מהמצב הזה הן רשתות השיווק הגדולות, שהקימו חברות־בנות שמפעילות מרכזים לוגיסטיים המספקים לחקלאים תנאים טובים בהרבה לקליטת סחורתם. ככל שהמצב בשוק הסיטונאי מייאש יותר, כך גדלה הזליגה של החקלאים אל רשתות השיווק, שכוחן גדל מיום ליום על חשבון המסחר הסיטונאי.

 

צבי אלון, מועצת הצמחים. "איש לא חשב שהמקום מתאים" צבי אלון, מועצת הצמחים. "איש לא חשב שהמקום מתאים" צילום: יובל כהן

 

"במקום לעמוד בתור מ־12 בלילה ולהיכנס בארבע בבוקר לשוק, חקלאים מעדיפים לשלם לרשתות השיווק עמלה כפולה, אבל לפרוק את הסחורה מהר ולקבל שירות טוב ותנאים טובים", אומר שבע. "הבעיה היא שהרשתות הגדולות רק הולכות וצוברות כוח והופכות למונופולים בתחום, שיהיה להם הכוח להכתיב את מחיר המכירה לצרכן. כיום הרשתות מוכרות ירקות במבצע של 99 אגורות לק"ג ועושות מזה מקדם מכירות, אבל הבעיה היא שמה שזול עכשיו יהיה יקר בעתיד. הניסיון של הרשתות הוא להוציא מהמשחק את הירקנים ואת הבאסטות. הסברתי את זה לממונה על הגבלים עסקיים. הוא אמר לי שתפקידו להגן על הצרכן, שנהנה מזה. עניתי לו שבטווח הקצר יש רווח לצרכן אבל בטווח הארוך זה יפגע בכל השרשרת, ובסוף גם בצרכן".

 

מימון ממשלתי או BOT?

 

ב־17 באוקטובר 2010 הפתרון דווקא היה נראה קרוב. ממשלת ישראל התכנסה לישיבה חגיגית בקיבוץ דגניה לציון 100 שנה לתנועה הקיבוצית, ובישיבה זאת הוחלט על הקמת חברה ממשלתית שתהיה אחראית לבחינת אופן ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של השוק החדש בצומת מסובים — בתוך שנתיים. ההחלטה קבעה עוד כי השוק יקום על כ־230 דונם, ועליהם שטח בנוי של 60 אלף מ"ר. איש מפלגת העבודה ד"ר רענן כהן מונה כמה חודשים אחר כך לראש חברת שוק סיטוני לישראל, והחל לפעול במרץ לקידום הקמת השוק. הוא נדד בין שווקים שונים בעולם כדי ללמוד על פעילותם והזמין חוות דעת של יועצים שונים. בין היתר שכרה החברה את משרד הייעוץ והערכות השווי של פרופ' יצחק סוארי — שבחן את חלופות המימון לבניית השוק והמליץ על הקמתו מתקציב המדינה בעלות צפויה של כ־250 מיליון שקל — והכינה את התכנון הראשוני של השוק.

 

"עשינו בשנה מה שלא עשו במהלך כל השנים. הכנו את הקרקע להקמת השוק, וכבר היינו במרחק נגיעה מהקמתו", אומר כהן ל"מוסף כלכליסט". "אבל אז פתאום קמו פקידי האוצר וקטעו את העסק באבו. הם חושבים שהם יודעים הכל, יותר מכל אדם ומכל נבחר ציבור".

 

רענן כהן, יו"ר חברת שוק סיטוני. "השוק הזה הוא רעה חולה" רענן כהן, יו"ר חברת שוק סיטוני. "השוק הזה הוא רעה חולה" צילום: נמרוד גליקמן

 

את הטענות החריפות האלה העלה כהן במכתב ארוך ומפורט ששלח באפריל האחרון למבקר המדינה יוסף שפירא. "בניגוד לכל כללי המינהל התקין לקחו לעצמם פקידי האוצר, ולא לראשונה, חירויות לבטל, לאיין, לשנות החלטות של דרג נבחר בתואנות מגוחכות, שעל פניהן נראות כנובעות משיקולים זרים ונועדו לסכל את החלטת הממשלה", כתב כהן למבקר. הוא פירט שורה של הסכמי הבנות שלטענתו הפר האוצר "במטרה לטרפד את קידום הפרויקט בידי החברה".

 

המחלוקת שהתגלעה בין החברה לאוצר נוגעת לאופן מימון הקמת השוק. חברת השוק הסיטוני המליצה על הקמתו באמצעות מימון מתקציב המדינה, עמדה שבה תמך מנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי, ואילו האוצר המליץ על הקמת השוק בשיטת BOT, שבמסגרתה המדינה מוציאה את ההקמה והתפעול למכרז בשוק הפרטי.

 

"שוק זה לא כביש, זה דבר חי, בועט, נושם", אמר שבע לסגן החשבת הכללית יריב נחמה, שאמון על הנושא מטעם האוצר, בפגישה שנערכה ביניהם השנה. "אתם מתעקשים לייצר ג'ובים לטייקונים כדי שבעוד חמש שנים תוכלו לעבוד אצלם. למה לכם להפריט את זה? למה אנו חייבים להיות שונים מכל העמים".

 

גם כהן מדגיש כי ברוב מדינות המערב מוקמים שווקים במימון המדינה או הרשות המקומית, ואין סיבה שישראל תהיה שונה, מה גם שלדבריו להקמת השוק בשיטת BOT אין היתכנות כלכלית. מנגד, פקידי האוצר מאמינים כי שיטה זו עדיפה, ומציינים לטובה פרויקטים כמו כביש 6 או הנתיב המהיר שהוקמו בשיטת BOT, לעומת פרויקט הרכבת הקלה של החברה הממשלתית נתע שנתקע במשך שנים.

 

המחלוקת הזאת כבר נמשכת יותר משנה וחצי, שבמהלכן נקרא מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר להתיר את הפלונטר. לאחר ישיבה שנערכה במשרדו נחתם באוגוסט 2012 מסמך הבנות בין כל הגורמים, שבו סוכם כי מצד אחד תמונה ועדת מכרזים בין־משרדית שתפרסם מכרז BOT להקמה והפעלה של השוק, ומצד שני תמשיך חברת השוק הסיטוני בתכנון מפורט של השוק, התואם את התוכנית הכללית שכבר הוכנה. באותו מזכר הוסכם עוד כי אם הוועדה — שלראשה מונה יריב נחמה — לא תעמוד בלוחות הזמנים (עשרה חודשים לפרסום מכרז ו־14 חודשים לבחירת המתפעלן), תקודם אופציית הקמת השוק במימון המדינה.

 

השוק לפנות בוקר, לאחר לילה עמוס. "אילו אזרחי ישראל היו יודעים מאיפה מגיעים הירקות והפירות שלהם, הם היו מזדעזעים" השוק לפנות בוקר, לאחר לילה עמוס. "אילו אזרחי ישראל היו יודעים מאיפה מגיעים הירקות והפירות שלהם, הם היו מזדעזעים"

 

אלא שגם הסיכום הזה לא הביא להרגעת הרוחות, ולוקר נאלץ לכנס בנובמבר 2012 ישיבה נוספת עם הצדדים הנצים. "בניגוד להסכמים, האוצר לא מעביר לחברת שוק סיטוני כסף לתכנון המפורט במטרה למנוע ממנה להתקדם בערוץ זה", טענו במהלך הישיבה מנכ"ל משרד החקלאות דאז יוסי ישי ורענן כהן. נציג האוצר גיל שבתאי לא נשאר חייב: "אם לא תהיה בחברה ובמשרד החקלאות נכונות לשתף פעולה עם המכרז הדבר יביא לכישלונו", אמר. כהן גם הלין על שהקרקע במסובים לא נמסרה לידי חברת שוק סיטוני, בניגוד להסכמים. "אנו סבורים שהעברת הקרקע בעת הזאת היא מהלך מיותר", ענה שבתאי, "ויש לעכב אותה עד למועד ההכרעה בשיטת המימון". בסיכום הישיבה כתב לוקר כי על האוצר לקדם את תקצוב התכנון המפורט, ועל מינהל מקרקעי ישראל להעביר את הקרקע במסובים לבעלות חברת שוק סיטוני, ובמקביל יקודם מסלול BOT. הוא אף דחה את הדדליין בשלושה חודשים — עד סוף אוגוסט 2013 לפרסום מכרז, ועד סוף 2013 לבחירת מתפעל.

 

מאז אותה הישיבה חלפה כבר כמעט שנה, ואף שבאוצר טוענים שבשנה זו היתה התקדמות משמעותית ביותר בפרויקט, עדיין לא פורסם מכרז ה־BOT. המכרז נמצא בחצי השנה האחרונה בשלב המיון המוקדם, שגם הוא צפוי להימשך עוד שבועות ארוכים. גורמים באוצר אומרים כי כמה קבוצות גדולות רוצות לקחת בו חלק, וכיום נבדקת הכשירות שלהן להרים פרויקט כזה, וכי "עיכוב קל" של כמה חודשים בפרסום המכרז ובבחירת המתפעל אינו משמעותי. בין היתר, הם תולים את האשמה בעיכוב באי־שיתוף פעולה מצד חברת שוק סיטוני, ושם אומרים בתגובה כי העבירו לוועדה בראשות נחמה את כל החומרים וסייעו לה בכל הדרוש. "מקובל על החברה אופן הקמת השוק בכל שיטה שתיבחר — ובלבד שהשוק יקום", כתב כהן לנחמה. "השוק בצריפין צריך להיסגר כי הוא רעה חולה", הוא מוסיף, "אילו אזרחי ישראל היו יודעים מאיפה מגיעים הירקות והפירות שלהם הם היו מזדעזעים, אבל נראה שלאף אחד לא אכפת".

 

תגובות

"השוק מנוקה, מאובטח ומתפקד"

 

גדעון הראל, מנכ"ל השוק הסיטונאי בצריפין, מסר בתגובה: "השוק בצריפין מעביר יותר מחצי מיליון טונות פירות וירקות בשנה, ומתפקד כמו שצריך. נכון שלקראת חגים יש בשוק יותר עומס והמתנה, אך זה דבר שיהיה גם בשוק החדש. השוק מנוקה, מתפקד, יש ביטחון לאנשים בו, אנו מקפידים על שמירה ואבטחה ומסתייעים בשוטרים בשכר, בעיקר בימים עמוסים. יחסית למספר המלגזות המסתובבות בשוק, כ־70, מספר המשאיות והולכי הרגל, המקום בטוח יותר מכבישי ישראל, רכבת ישראל ואפילו טיסות". לגבי המצב התברואתי אמר הראל: "במבצע שנוהל בראשותי, הכולל מארבים שעשיתי באופן אישי, נקנסו אנשים שנתפסו מטילים שתן במעברים ב־1,000 שקל, והתופעה פחתה. יש לנו מספיק שירותים במיקום קרוב ונוח, אבל לפעמים אנשים מתעצלים. מסתובבים שם בלילה 800 גברים, ואם קורה שכמה מהם מטילים שתן, זה מצטבר. גם בשוק הכי מוצלח ומתוקן זה כך. לגבי מחסור במקומות קירור זה קשור בגודל התאים ויש גבול לנפח שאפשר להכניס. הסיטונאים יודעים להכניס את התוצרת הרגישה למקררים, ובכל מקרה, רוב התוצרת החקלאית בארץ לא מועברת בשרשרת קירור מהחקלאי עד הצרכן".

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "השוק הסיטונאי במסובים יוקם בשיטת BOT, אשר נבחנה ונמצאה כמתאימה ביותר לפרויקט. שיטה זו מבטיחה הקפדה על סטנדרטים גבוהים של שירות ותפעול לטובת הצרכנים ועלויות הקמה נמוכות באופן משמעותי.

 

המכרז נמצא בשלב המיון המוקדם. העיכוב הקל בפרסומו נבע מקשיים ביורוקרטיים ומחסמים סטטוטוריים שמטופלים כעת, ואשר אינם קשורים כלל לשיטת ההקמה. חברת השוק הסיטוני ביצעה התקשרויות עם ספקים חיצוניים בטרם השלימה את הסדרת פעילותה מול משרד החקלאות, ועל כן לא הועברו לה כספים".

 

מחברת שוק סיטוני לישראל נמסר בתגובה: "החברה פועלת ללא לאות ליישום החלטת הממשלה ולהקמת שוק סיטונאי במסובים, פרויקט לאומי חשוב שיוביל לחיסכון שנתי של כ־2.5 מיליארד שקל. לצערנו, מה שהאוצר מגדיר 'עיכוב קל' הוביל לכך שבמקום שהשוק יוקם כבר במהלך 2014 הוא יוקם במועד רחוק ולא ידוע. הקמת השוק אינה מתאימה בשום אופן לשיטת BOT, שעלותה תהיה גבוהה בהרבה ממה שמציג האוצר. בסופו של יום מול גוף פרטי עומדת מטרה אחת והיא להרוויח. על גבו של מי ייעשה הרווח הזה?".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x