$
דעות

מעשה לא אהוד

הדיווחים על מעורבתו של שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, ברכישתה של תעש ממחישים את הצורך ביישום מהיר ונחוש של סטנדרטים אתיים

יובל קרניאל ואלעד מן 08:3225.10.13
הידיעות שדיווחו באחרונה על מעורבותו של ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, ברכישתה של תעש על ידי גורמים פרטיים, עוררו עניין וביקורת לא מעטים. אמנם, יש לציין כי ברק לא אישר את הפרטים וגם מיהר לציין כי אם הדבר היה קורה הוא היה מקפיד על תקופת צינון מקבילה לזו של עובדי מדינה, אך הסוגיה העקרונית שבבסיסם עדיין ראויה לדיון ציבורי נוקב.

 

ברור שלאישים כמו ברק יש קשרים וידע יחודיים שרכש בעת שכיהן בתפקיד הציבורי, לרבות על נכסיה, ערכה והתנהלותה של תעש. ברק עושה שימוש פרטי בנכס ציבורי שהופקד בידיו בנאמנות על ידי הציבור.

 

אהוד ברק וציפי לבני אהוד ברק וציפי לבני צילום: אלכס קולומויסקי, תומריקו

 

דומה שמי שבוחר לנצל קשרים וידיעות כאלה מתעלם מכל הנורמות הנוגעות לצינון ולחובת האמון שלו כלפי הציבור. כללי יסוד של ניקיון ציבורי שוללים ניצול הזדמנויות באופן לא כשר וצמצום פערי מידע בדרך לתחרות אמיתית וחופשית. כללים אלה תקפים בזירות רבות של חיינו. המקרה הנוכחי של אהוד ברק, רק מדגים את האופן והקלות שבו מי שהיה מופקד מטעם הציבור על נכסים משמעותיים שלו וצבר בשל כך קשרים, מעמד וידע, יכול לנצל את כל אלה לטובתו האישית ולטובתם של אחרים ביום שאחרי – פשוטו כמשמעו.

 

גם שרת המשפטים ציפי לבני לא נותרה אדישה לסיטואציה הנוכחית ויצאה בקריאה להחיל גם על פוליטיקאים חובות צינון החלות על פקידים בכירים.

 

אכן, המערכות הציבוריות שלנו כבר הגיעו למסקנה כי נורמות אתיות אכיפות צריכות לחול גם על חברי ממשלה ולא רק על פקידות בכירה המחוייבת בהוראות התקשי"ר וחוקי שירות המדינה. ועדת שמגר שהגישה את מסקנותיה ב-2009 לממשלה אשר אימצה אותם, המליצה על שורה של כללים והנחיות בתחום האתיקה לשרי הממשלה. בין השאר נקבעו שם הוראות לגבי פעולות של חבר ממשלה לאחר סיום כהונתו. נקבע שם בכלל 89 כי "חבר הממשלה שטיפל, בעת כהונתו כחבר הממשלה, בעניין פלוני, לא יטפל אחרי סיום תפקידו, במסגרת עסקו או מקצועו, באותו עניין וזאת כל עוד לא חלפו חמש שנים מהיום שבו סיים חבר הממשלה את כהונתו במשרד הנוגע בדבר". ועדת השרים בראשותו של יעקב נאמן שהכינה את מסקנות הוועדה ליישום, אמנם שינתה את נוסח הכללים הללו והקהתה מעוקצם למרבה הצער, אך שמרה על רוחם המחייבת. הכללים עדיין לא נכנסו לתוקפם וגם זאת למרבה הצער בשל גרירת רגליים ממשלתית רבת שנים, אבל רוחם מרחפת על פני המים, ומחייבת מבחינה ציבורית.

 

יתרה מזאת, המדינה שלנו – גם היא תאגיד כפי שקובע המשפט. הממשלה היא המקבילה המוסדית לדירקטוריון החברה וגם משם ניתן לשאוב דוגמאות נורמטיביות שיטיבו לתאר את החובות והסטנדרטים המוטלים על מי שמכהנים וכיהנו כנושאי משרה שם. חובות האמון החלות על נושאי משרה וחברי דירקטוריון יכולות להתפרש כמי שאינן מאפשרות לנושא המשרה לנצל מידע עסקי סודי ורגיש שרכש אגב תפקידו בחברה. אמנם – עסקאות MBO הן כאלה בבסיסן, אבל עדיין צריך לבחון אותם במשקפיים של טובת החברה ועמדת המוצא היא חשדנית.

 

פערי מידע ומידע פנים המוחזק בידי נושאי המשרה – מטופלים בזירה התאגידית בהקפדה ובזהירות יתר. גם דיני התחרות מנסים לא פעם לפעול לנטרול ההשפעה המצננת על השוק של פערי מידע ועדיפות מובנית בין מתחרים. צינון – כפי שלמדנו הוא תרופה שיש לכפות על כל מי שסיים כהונה ציבורית כדי למנוע תמריצים שליליים הכרוכים בסיום התפקיד והפחתת החשש לניגוד עניינים של נושא המשרה. במקרה של אהוד ברק – נשארנו בעיקר עם הנורמה ועם הדוגמה, אך הוא זה שממחיש את הצורך ביישום מהיר ונחוש של סטנדרטים אתיים מחייבים על עבודת הממשלה וחבריה וזאת גם לטובת חבריה עצמם. פרשנות סימפטית פחות של התנהלות בניגוד עניינים של חברי ממשלה – הביאה כבר בעבר להעמדה לדין פלילי בעבירות של הפרת אמונים, למשל במקרים של מינויים פוליטיים. אמנם אין עדיין תקדים להעמדה לדין פלילי על הפרת אמונים של איש ציבור בגין פעילות שלאחר תום הכהונה, אבל יתכן ויש לכך מקום בנסיבות המתאימות.

 

כאשר בכירים מזלזלים באתיקה ובנורמות ראויות של אמון באופן מופגן וקיצוני, אין לפעמים ברירה אלא לפנות לדין הפלילי. למרות זאת ולדעתנו, הכלי האתי ככל שיהיה אכיף, יהווה תשובה מוצלחת יותר למצבים בעייתיים אלו.

 

ד"ר יובל קרניאל, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה הוא מומחה באתיקה מקצועית ומחבר הספר "הפרת אמונים בתאגיד". עו"ד אלעד מן הוא מומחה בדיני תאגידים וממשל תאגידי, ומשמש יועמ"ש הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת הפועלת ליישום כללי האתיקה לשרים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x