דואר אדום ועידות

מה ישראל יכולה ללמוד מלוקסמבורג

בבורסת לוקסמבורג הקטנה נסחרות כ-40% מכלל האג"ח הבינלאומיות באירופה - איך נוכל לעשות זאת כאן?

רפי אלדור 08:3225.10.13

בחודש שעבר נערכה הוועידה הבינלאומית של ארגון רשויות ניירות ערך העולמי בארץ קטנה במרכז אירופה שאוכלוסייתה מונה כחצי מיליון תושבים בלבד - לוקסמבורג. ולא בכדי נערכה הוועידה שם.

בלוקסמבורג קיימת בורסה משגשגת המתמחה בהנפקת אג"ח בינלאומיות ובמסחר בהן, והיא מדורגת ראשונה בפעילות זו באירופה. כ-50 ממשלות רושמות את אגרות החוב שלהן למסחר בבורסה בלוקסמבורג. בבורסה זו, נסחרים כ-44.5 אלף ניירות ערך הכוללים 29.25 אלף אגרות חוב. כמות זו מייצגת יותר מ-40% מאגרות החוב הבינלאומיות הרשומות בשווקים האירופאים.

המרכז הפיננסי בלוקסמבורג החל כבמת מסחר לאגרות חוב אירופיות בשנות השישים, ולאחר מכן התפתח בו מרכז לבנקאות פרטית. החל משנות השמונים מהווה המקום גם מרכז לקרנות השקעה. ההצלחה של המרכז הפיננסי בלוקסמבורג נובעת, בין היתר, מהיציבות הפוליטית והחברתית במדינה זו וממסגרת משפטית ורגולטורית מתאימה אשר מתעדכנת כל הזמן. מגזר השירותים בלוקסמבורג (אשר הינם ברובם שירותים פיננסיים), מהווה כ- 86% מהתל"ג. יש לציין כי התל"ג לנפש של לוקסמבורג הוא השני בגובהו בעולם, לאחר קטאר, אבל בניגוד למדינה, הנשענת רובה ככולה על נפט, בלוקסמבורג, מגזר הבנקאות והפיננסים הוא המגזר הגדול במדינה.

הבורסה של לוקסמבורג. כ- 50 ממשלות רושמות את אגרות החוב שלהן למסחר במדינה

כיצד נוכל ללמוד מלוקסמבורג?

מה ניתן ללמוד מההצלחה של הבורסה בלוקסמבורג? אנו רואים שאחד המרכיבים להצלחת הבורסה בלוקסמבורג הוא ההתמקצעות שלה בנישה מסוימת או בתחום ספציפי.

להערכתי, הבורסה הישראלית עשויה להפוך למרכז פיננסי עולמי בתחום חברות ההיי-טק שמבקשות לעשות אקזיט דרך הבורסה בישראל.

ישראל ידועה בעולם העסקים כמדינת סטרט-אפ. לא רק שהוקמו בה חברות הייטק רבות, אלא אף מספר חברות הייטק, מהגדולות בעולם, מיקמו בה את מרכזי הפיתוח שלהן. כיום, למעלה ממאה חברות הייטק ישראליות נסחרות בבורסות מעבר לים. להערכתי, ברגולציה מתאימה ובתמריצים מתאימים ניתן יהיה לרשום את רובן למסחר בבורסה בישראל. לשם כך, נדרשת התגייסות מערכתית של הרשויות השונות בישראל על מנת להקל ברגולציה ולתת תמריצים מתאימים.

דוגמא אחת לכך, היא היוזמה של רשות ני"ע למינוי ועדה ציבורית שהמליצה על שורה של תמריצים שתכליתם למשוך חברות הייטק לגייס הון בבורסה בישראל. אם חברות כאלה תגייסנה הון בישראל והפעילות העסקית שלהן תישאר בישראל, יכולה להיות לכך תרומה עצומה לצמיחה הכלכלית, שהולכת לאיבוד אם הן מגייסות הון בחו"ל. התמריצים לחברות אלה כוללים הטבות מס, ערבויות ממשלתיות והאפשרות להקים קרנות שתגייסנה הון בבורסה כדי להשקיע בחברות היי-טק.

באם תיווצר כאן ההתמחות והידע המתאימים, ניתן לצפות שחברות היי-טק נוספות יונפקו או ירשמו למסחר בישראל. בד בבד עם היצע החברות יגיע גם הביקוש של המשקיעים. אני רואה בעיני רוחי, כיצד נוצר בישראל מדד של חברות היי-טק משמעותי, גדול ורחב, שרבים מהמשקיעים בעולם ירצו להשקיע בו, וישמש כנכס בסיס לאופציות וחוזים עתידיים.

על מנת שהתרחיש המתואר לעיל יתרחש, פרט להתגייסות המערכתית של הרשויות, על הבורסה בתל אביב לגייס הון,להשקיע בתשתיות ולהתאים את צורת המסחר והשפה לעולם הגדול. יתר על כן, על הבורסה ליצור הסכמים דו-צדדיים או מיזוג עם בורסות בחו"ל במתכונת של היורונקסט, וכמו כן על הבורסה לתת שרות וחווית משתמש למשקיע כפי שניתן באירופה ובאמריקה .

אמרנו שהבורסה זקוקה להון על מנת להפוך למרכז פיננסי בינלאומי. אז היכן תגייס אותו? כמה מפתיע, לא רחוק, בבורסה עצמה. כלומר, הבורסה בתל אביב תהפוך לחברה פרטית, ותנפיק את עצמה בבורסה בתל אביב. זו לדעתי אחת ההמלצות החשובות ביותר של ועדת הנזילות. זו הדרך להזריק הון חשוב להשקעות בבורסה בתל אביב כדי שתתחדש ותתחרה עם בורסות אחרות בעולם. כולם ירוויחו מכך: בעלי המניות הנוכחיים, חברי הבורסה, בעלי המניות העתידיים ובעיקר המשק הכלכלי כאשר הבורסה תתנהל כחברה עסקית לכל דבר, ותחזור למקומה הטבעי כמנוף צמיחה באמצעות גיוס הון למימון פעילות כלכלית.

מי ייתן והחלום הזה יהפוך למציאות.