$
דעות

ישיגו את המפותחות?

סין ומדינות מתפתחות נוספות נאבקות על המשך הצמיחה - לא בטוח שבדרך הנכונה

אלכס זבז'ינסקי 10:4014.10.13

קרן המטבע הורידה בשבוע שעבר את תחזית הצמיחה לכלכלה העולמית. בהורדה עצמה לא היה חידוש. התרגלנו להפחתת תחזיות פעם אחר פעם בשנים האחרונות. החידוש היה בכך שהפעם נבעה ההורדה כולה מהרעה בתחזית למדינות המתפתחות.

 

עד עתה "האשמים" בהורדת תחזיות היו בדרך כלל המדינות המפותחות, בעיקר המדינות באירופה, אבל גם ארה"ב שגרמו לאכזבות רבות. והנה בהורדה האחרונה, דווקא לגביהן הותירה הקרן את התחזית ללא שינוי.

 

עד לפני תקופה לא ארוכה המונחים כמו "פיצול" או "שתי מהירויות" שתיארו הבדל בין הצמיחה הגבוהה במדינות המתפתחות לצמיחה נמוכה במפותחות היו נפוצים מאוד בשיח הכלכלי. אכן, הפער בין הצמיחה הכלכלית בשני הגושים עלה בהדרגה מכ-3% בממוצע בתחילת העשור הקודם לכמעט 7% בשנת 2008.

 

נראה, שההתפתחויות האחרונות משאירות את ההגדרות הללו ריקות מתוכן. כעת, שוב חזרנו לפערי צמיחה של כ-3% שאינם מהווים יתרון משמעותי, לנוכח קצב גידול גבוה יותר באוכלוסייה של המדינות המתפתחות.

 

בהתחשב בעובדה שעדיין רוב הצמיחה הכלכלית בעולם צפויה להגיע בשנים הבאות מהעולם המתפתח, חשוב לברר מה קרה למנועי הצמיחה של הכלכלה העולמית ומה צופה להן העתיד. כמו כן, ננסה להבין האם ההאטה בכלכלות המתפתחות היא זמנית, או שאנו עדים לשינוי פאזה שמעיד על כך שמודל הצמיחה ששימש את מדינות אלה מיצה את עצמו.

 

בחינת המצב תומכת ככל הנראה בשינוי מודל הצמיחה.

 

חלק מן המדינות, וסין בראשן, צמחו בקצב גבוה בזכות גידול מהיר ביצוא שנתמך בהשקעות מאסיביות בהרחבת הייצור, שממומן בהלוואות ובכוח עבודה זול. אולם, הביקושים ליצוא פחתו מאוד עם התפשטות המשבר אצל הלקוחות במערב.

 

נשיא סין שי ג'ינפינג נשיא סין שי ג'ינפינג צילום: בלומברג

 

מנהיגי סין חשבו שמדובר בעניין זמני והמשיכו לדחוף להרחבת השקעות ולגידול באשראי כדי לשמר את הצמיחה הגבוהה. משקל ההשקעות בתוצר הסיני עלה מ-41% במשבר של שנת 2008 לכ-47% בשנה האחרונה. באותה תקופה גדלו היקפי האשראי בסין בשיעור עצום מ-125% לכמעט 200% תוצר.

 

בה בעת, הביקושים לתוצרת הסינית לא התחדשו: המפעלים הסינים מוכרים את הסחורות במחירים שהולכים ויורדים בזמן ששכר העבודה עולה ועלויות המימון דוחקות. ברור שאי אפשר להמשיך בדרך זו לאורך זמן ולכן הרשויות בסין החליטו להטות דגש לביקושים הפנימיים. האם מהלך זה יזכה להצלחה? כלל לא ברור. מדובר בשינוי גדול ומהותי ועל כן קשה מאוד להעריך את התוצאות ברמת וודאות גבוהה. על כך יש להוסיף שהשינוי בסין מתרחש על רקע בועת מחירי הנדל"ן שעלולה רק לסבך את הדברים.

 

יתרה מכך, לא כל כך ברור מהו המצב האמיתי בסין. מתבונן מבחוץ לא תמיד משוכנע שהנתונים שמפרסמים הסינים אכן משקפים נאמנה את המציאות. לאחרונה הסתבר שנתוני היצוא שפרסמו הרשויות בסין היו במקרים רבים גבוהים בהרבה מנתוני היבוא מסין שנרשמו במדינות היעד. דוגמה קטנה ומקומית: בשנה האחרונה, נתוני היצוא לישראל שפרסמו הסינים היו גבוהים בערך בשליש לעומת נתוני היבוא מסין שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

הסינים לא לבד במודל הצמיחה שלהן. מדינות מתפתחות רבות אימצו גידול ביצוא ובהשקעות כמנוע צמיחה שלהן. מדינות אחרות התבססו יותר על גידול מואץ בצריכה פרטית שמלווה בעליה מהירה שאשראי של משקי הבית. ניתן להזכיר בהקשר זה את ברזיל. ברור שגם למודל זה של צמיחה יש מגבלת התרחבות.

 

נוסיף לכך שדיבורים על הפסקת הרכישות של הבנק המרכזי האמריקאי גרמו לבריחת כספים ולבעיות פיננסיות במדינות המתפתחות, סיטואציה שמסבכת עוד יותר את האתגרים של קובעי המדיניות.

 

כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית המדינות המתפתחות צריכים לשנות התנהגות כלכלית, שמשמעותה ביצוע רפורמות מבניות שדורשות אומץ פוליטי. ללא רפורמות אלה, לא נראה שהמדינות המתפתחות יצליחו לממש את אותן תחזיות "זוהרות" שניבאו להן, לפיהן ישאירו הרחק מאחור את העולם הישן של המערב בעוד כמה שנים.

 

אלכס זבז'ינסקי הוא הכלכלן הראשי במיטב דש בית השקעות

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x