המשימה של כחלון
האם שר התקשורת לשעבר יצליח לייצר תחרות בתחום הבנקאות ולסייע לעסקים הקטנים והבינוניים?
הכוונות של משה כחלון טובות. השבוע שמענו שוב על כוונותיו של שר התקשורת לשעבר לקדם תחרות בענף הבנקאות. כפי שצוין בדו"ח זקן, רק יצירת תחרות בתחום הבנקאות יכולה להביא לשיפור התנאים לצרכן ולעסקים הקטנים ובינוניים. כחלון, שלזכותו נרשמת הרפורמה בשוק הסלולר שפתחה את השוק לתחרות והביאה להורדת מחירים דרמטית לצרכן, רוצה לעשות רפורמה גם במערכת הבנקאית. למרות הכוונות הטובות המלצותיו של השר לשעבר מפספסות כמה נקודות בסיסיות ועקרוניות ועלולות ליצור יותר נזק מאשר תועלת. אם כחלון ירצה להצליח לקדם את הרפורמה שדו"ח זקן המליץ עליה, הוא יצטרך לכלול ברפורמה גם את הנקודות הבאות:
1. מקור הבעיה במערכת הבנקאית הוא במדיניות עקבית של בנק ישראל להביא לצמצום השחקנים ולהגברת הריכוזית בתחום הבנקאות. מדיניות זו היא הסיבה שלא קם בנק חדש בישראל ב 60 השנים האחרונות. אם רוצים לחולל שינוי בתחום זה, לפני הכל נדרש שינוי במדיניות. שינוי כזה יכול להוביל רק נגיד בנק ישראל.
2. מדיניות בנק ישראל מיושמת בהמצאה הארץ-ישראלית לדרוש שלבנק יהיה "גרעין שליטה". בנק ישראל דורש מכל אדם המבקש להקים בנק להוכיח כי יש לו באופן אישי שווי נכסי נטו כפול משוויו של הבנק. זאת אומרת, רוצה יזם להקים בנק עם הון של 100 מיליון שקל על פי המלצותיו של כחלון, בבואו לשקול אם לתת ליזם רישיון לבנק, ידרוש ממנו בנק ישראל להוכיח שיש לו שווי נכסי נטו מעבר לאחזקותיו בבנק של 200 מיליון שקל. בבואו לבחון בקשה לרישיון בנק, דורש בנק ישראל מהמבקש "להתפשט" ולהראות את כל נכסיו וכל התחייבויותיו האישיים בכל העולם עד לרמה של הערכות שווי של נכסי נדל"ן וחברות בחו"ל. למרבה הפלא, בארה"ב ורוב מדינות מערב אירופה אין דרישה כזו. כאשר איש עסקים מבקש רישיון בנק בוחנים את האיתנות הפיננסית של הבנק ואת יושרו של האיש, אך לא נכנסים לנכסיו הפרטיים.
3. זו טעות לדבר על "בנקים אינטרנטיים" ייעודיים. היום, לכל הבנקים יש נוכחות אינטרנטית משמעותית המתאימה לפעולות קמעונאיות בסיסיות – העברת כספים, המרת כספים, רכישת פיקדונות וכו'. עם זאת, נוכחות אינטרנטית אינה מתאימה לקבלת החלטות אשראי משמעותיות כגון מתן משכנתאות ואשראי לעוסקים ולעסקים קטנים ובינוניים, אשר מהווה חלק אינטגרלי של עולם הבנקאות. מתן אשראי מחייב פגישות עם לקוחות והפעלת שיקול דעת עסקי על ידי בני אדם. בנק שיפעל בלי נוכחות פיזית לא יוכל לספק את מלוא צרכיו של הלקוח, וגם לא יכול להרוויח מספיק כסף כדי להצדיק את קיומו. הגבלת הבנקים הקטנים ל"בנקים אינטרנטיים" זהו מהלך של יצירת "בנק נכה" אשר נועד להיכשל בסוף. כמובן שהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל שסובלים ממצוקת אשראי אמיתית לא ייהנו מהמהלך.
4. על מנת שצרכן ו/או בעל עסק ידע להשוות בין בנקים, הוא צריך נתונים השוואתיים. שיטת העמלות הנוכחית יוצרת מצב שהצרכן אינו יכול להשוות בין הבנקים שלו. ריביות נשך מוסתרות בעמלות שונות ומשונות ומערכות "הטבות" מסורבלת אשר אינן ברות השוואה בין הבנקים. אם לקוח היה יודע מה עלות הריבית האפקטיבית שלו בבנק א', אז הוא היה יכול לקבל החלטה מושכלת האם כדאי לו לעבור לבנק ב'.
5. לבסוף, כללי הפיקוח על הבנקים אינם מבדילים בין בנקים קטנים וגדולים בכל הקשור לדרישות דיווח. משמעות הדבר שעלויות הדיווח והציות הקבועות של בנק כה גבוהות שאין כדאיות כלכלית בהקמת וניהול בנק קטן. במצב זה אפילו חלק מהבנקים היחסית קטנים היום שוקלים אם כדאי להם להמשיך לפעול כגופים עצמאיים. יש מקום לשקול מסלולי דיווח שונים אשר מותאמים לגודל וסוגי הפעילות של הבנקים.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל חברת האשראי פנינסולה, המספקת פתרונות אשראי מסחרי לאלפי לעסקים קטנים ובינוניים.
