על שכר הבנקאים והסיניוראג'

אחת לכמה שנים, במחזוריות מופלאה, חוזרת ועולה לדיון הציבורי סוגיית שכרם הגבוה של מנהלי הבנקים. גם הטיעונים חוזרים על עצמם. תומכי הבנקאים טוענים כי בנק הוא עסק פרטי, ואם בעלי מניות הבנק חושבים כי המנהלים ראויים לשכר גבוה בשל הרווחים הגבוהים של הבנק, זו זכותם. המתנגדים טוענים כי שכר מנהלי הבנקים גבוה מדי, וזהו פגם מוסרי חמור. בדיון זה חסר מאוד הטיעון הכלכלי, שעל פיו כל בנק מסחרי הוא שותף למונופול ממשלתי, ולכן חלק גדול מרווחיו לא מגיע מכישרונם של מנהליו, אלא מהשותפות במונופול. כדי להבין זאת, יש להכיר מושג חשוב שלא מופיע בדרך כלל בדיון הציבורי - סיניוראג'.

הבנקים מייצרים רווח רק מעצם הפקת הכסף

אנשים משתמשים בכסף. כסף מקל על ביצוע עסקאות, שהרי קל יותר לשלם בשקלים מאשר במלח או בסיגריות. כסף יוצר יחידת מידה מוכרת לכל, שהרי כיצד נחשב את ערכה של דירה? בטונות חיטה? במספר אבטיחים? ואם כבר כדאי להשתמש בכסף, עדיף שתוגדר יחידת מידה אחת כאמצעי תשלום המקובל על כולם. לכן נהוג שהמדינה קובעת כסף יחיד, הקרוי "הילך חוקי". ולכן הכסף הוא מונופול.

בישראל זהו השקל החדש. הכסף מיוצר על ידי הבנק המרכזי של המדינה בצורת שטרות ומטבעות. אך בייצורו יש למדינה שותפים - הבנקים המסחריים. הם מייצרים כסף בצורת פיקדונות עובר ושב. בדומה לשטרות ומטבעות, פיקדונות אלו מאפשרים תשלומים בצ'קים, בהוראות קבע, בהעברות בין חשבונות ועוד. הבנקים המסחריים פועלים מתוקף רישיונות מבנק ישראל, וכך מתאפשרת שותפותם במונופול ייצור הכסף. שותפות זו אינה קטנה. בסוף 2012 היו בפיקדונות העו"ש כ־78 מיליארד שקל, בעוד כמות הכסף שמייצר בנק ישראל, הקרויה בסיס הכסף, היתה 75 מיליארד שקל.

בנק ישראל. כל הפקה של כסף חדש על ידי בנק ישראל והבנקים המסחריים יוצרת רווח, שמתחלק ביניהם. אך בעוד רווחי בנק ישראל חוזרים לציבור, רווחי הבנקים נשארים בידיהםצילום: בלומברג

כיצד קשור ייצור כסף על ידי הבנקים לשכר מנהליהם? הזכות לייצר כסף מאפשרת ליצרניו רווח, הקרוי סיניוראג', שנוצר מההגדלה השנתית של הכסף. בכל שנה גדל הביקוש של הציבור לכסף, הן בשל עליית מחירים והן בשל הגידול בתוצר, כלומר בפעילות הכלכלית. יצרני הכסף, שהם בנק ישראל והבנקים המסחריים, מספקים ביקוש נוסף זה על ידי הגדלת כמות הכסף. הכסף החדש, שנוצר בעצם יש מאין, יוצר רווח, שמתחלק בין בנק ישראל והבנקים המסחריים. אך בעוד רווחי בנק ישראל חוזרים לממשלה ודרכה לציבור, רווחי הסיניוראג' של הבנקים המסחריים נשארים בידיהם.

רווחי הסיניוראג' מגיעים ל־3 מיליארד שקל בשנה

קשה למדוד את רווחי הסיניוראג' במדויק, רק להעריך בגסות. ב־2012 היה ערך העו"ש, למעט הרזרבות, 51 מיליארד שקל. התוצר במחירים שוטפים גדל בשיעור שנתי ממוצע של 6% בשנה, ולכן רווחי הסיניוראג' של הבנקים אמורים להיות 3 מיליארד שקל בקירוב. על פי בנק ישראל, הרווחים הנקיים של כל הבנקים הסתכמו בשנת 2012 ב־6 מיליארד שקל. כלומר כמחצית מרווחי הבנקים המסחריים מקורם בשותפות במונופול ציבורי. לכן הטיעון כי בנקים הם עסק פרטי הוא מופרך לגמרי.

חלק גדול מרווחי הבנקים מוענק להם על ידי הציבור, ולכן אין הצדקה לשכר כה גבוה למנהלים. ועוד לא אמרנו דבר על מחויבות המדינה להציל בנקים בעת הסתבכות, שאף היא שווה כסף רב והיא ניתנת לבנקים חינם, בניגוד לכל ארץ מפותחת אחרת.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים