בקשה לתביעה ייצוגית: "בנק אגוד גבה מאיתנו ריבית בניגוד להלכה"
זוג לקוחות טוען כי הבנק גבה ממנו ריבית בניגוד להיתר ההלכתי שנתנו הרבנים. הבנק טען כי לא ברור מדוע בני הזוג שומרי המצוות נטלו הלוואה בלי לברר זאת מראש
בית המשפט יידרש להכריע בקרוב לראשונה בסוגיית היתר העסקה בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית. במסגרת הבקשה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תובעים אברהם וסנדי צימרינג את בנק אגוד באמצעות עורכי הדין ברוך בן יוסף ונילי סינגר על נזק אישי של 8,804 שקל ועל נזק קבוצתי של 1.17 מיליארד שקל. הטענה המרכזית של בני הזוג היא שהבנק הטעה אותם "בכך שלא ציין את דבר קיומו של היתר עסקה כחלק מהסכם ההלוואה".
היתר עסקה הוא הליך שהבנקים נוקטים במטרה לעקוף את האיסור לשלם ריבית על פי החוק העברי. כל הבנקים בישראל מצוידים בהכשר רבני שמאפשר להם לקחת ריבית על הלוואות. ההיתר מאפשר התקשרויות כלכליות בין מלווים ולווים באמצעות הפיכה של עסקת ההלוואה לעסקת יזמות משותפת. במסגרת זו הופכים הבנק והלווה לשותפים ברווחים ובהפסדים הנוצרים בעקבות העסקה לפי יחס קבוע מראש. המלווה, הבנק במקרה זה, הוא מי שמשקיע כספים במיזם, והמקבל, הלווה, הוא משקיע נוסף. מחצית מהסכום ניתנת כהלוואה ללא ריבית, ואילו היתרה ניתנת כפיקדון לעסק המשותף, כך שהרווחים על המחצית שמוגדרת כפיקדון שייכים למלווה ואין עליהם איסור ריבית.
תביעה אחרי 19 שנה
הזוג צימרינג נטל במרץ 1994 הלוואה של 100 אלף שקל ונקנס בריבית חריגה בסך 8,804 שקל, לאחר שפיגר בתשלום ההחזרים. לטענתם, על מסמכי ההלוואה לא צוין במפורש כי חלות על העסקה הוראות היתר עסקה, ולכן חויבו "בריבית פיגורים, שהיא גבוהה לפחות ב־10% מהריבית הרגילה. שימוש בחיוב ריבית כעונש כלפי הלווה אינו נכנס לגדר היתר העסקה, ועל כן ראוי שכל חיובי הריבית החריגה יוחזרו ללקוחות מיום הגשת התביעה ובמשך שבע שנים אחורה".
פרקליטיו של בנק אגוד, עורכי הדין פיני רובין ומאיה צברי ממשרד גורניצקי, צירפו לתשובתם חוות דעת של הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה.אישון מתאר את מנגנון היתר העסקה כמכיל שני מסלולים חלופיים, שבידו של הלקוח הלווה לבחור אחד מהם: שבועה בפני בית דין או תשלום בהתאם למסמכי הבנק, המכונה "דמי התפשרות" או "דמי השתוות".
רובין וצברי תוהים למה "המבקשים לא טורחים להסביר כיצד אנשים שומרי מצוות לכאורה העזו ליטול הלוואה ולשלם ריבית מבלי שבדקו אם יש לבנק היתר עסקה. נוסף על כך, הבנק מטיח טענות קשות נוספות על חוסר תום הלב של המבקשים, ש"אחרי 18 שנה ממועד נטילת ההלוואה התברר להם שנגבתה מהם ריבית פיגורים".
הרב וחוקי התאגיד
הרב אישון מציין בחוות הדעת את שני המסלולים במנגנון היתר העסקה. בתי המשפט קבעו בפסקי דין רבים שאם הלקוח בחר בדרך של התשלום המוסכם, שבה בוחר הרוב המכריע של הלווים, הוא מנוע מלדרוש את הדרך הראשונה ועליו לשלם את שיעור דמי ההשתוות שנקבע בהסכם ההלוואה. לטענת הבנק, אם המבקשים בחרו בתשלום דמי התפשרות אין לשעות לניסיונם לערוך מקצה שיפורים להלוואה שניתנה להם".
הרב הולך צעד נוסף לטובת הבנק: "יש פוסקים הסבורים כי איסורי ריבית אינם חלים על הבנק בהיותו תאגיד, וממילא הוא יכול לגבות את ריבית הפיגורים, גם בלא הסתמכות על היתר העסקה".
בינתיים התברר שבני הזוג צימרינג הגישו שש בקשות דומות לכמה בנקים מלבד בנק אגוד. דיון מאוחד בכולן יתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
