הסכנה של "אחרי החגים"

כולנו מכירים את המושג "אחרי החגים" שמלווה אותנו בערך פעמיים בשנה בחגי תשרי ובפסח. החגים ובמיוחד ראש השנה מביאים אותנו להוציא יותר כסף ולרכוש דברים שלא היינו רוכשים בתקופה אחרת.

ישנם מחקרים רבים המראים כי לפני החגים (בכל העולם) אנשים נוטים לאופטימיות יתר שמשפיעה על התנהגותם הכלכלית כולל השקעות בבורסה. (אפקט התנהגותי זה נקרא "אפקט הציפייה" בשילוב עם "אפקט החגים").

אך חשוב לזכור כי אחר תקופת "אחרי החגים" נצטרך לשלם את החשבון. אנו נמצאים בתקופה לא קלה של גירעון תקציבי גדול, מס שעולה, מחירים שלא מפסיקים לעלות ובועת משכנתאות מטרידה ומסוכנת. חברות רבות נמצאות בקשיים והנתונים האחרונים מראים כי מתחילה בעיה בתחום התעסוקה. בעולם לא נראה שיפור באופק ואפילו כלכלת סין החזקה מראה חולשה.

קניון רמת אביבצילום: עמית שעל

השנה במיוחד יוצאים חגי תשרי בסמוך מאד לחודש אוגוסט שגם ככה מחציתו השנייה היא סוג של חג וחופשה מרוכזת של מדינה שלמה. הצירוף הבעייתי הזה של חודש אוגוסט (שבו יש הוצאות רבות על חופשות, קניות לבית ספר וקייטנות) וחודש החגים (שבו יש שוב הוצאות רבות על חופשה) עלול ליצור השנה בור גדול יותר ללא מעט משפחות.

חלק מן ההוצאות ישולמו מן הסתם בתשלומים שרובם יהיו אחרי החגים ואפילו כאלה שיגיעו עד לשנת 2014. אך חשוב שנזכור שאנו צפויים להיפגע גם בצד ההכנסות. ההפחתה בקצבאות הביטוח הלאומי, עליית שיעור המס בשנת 2014 והצמצומים הצפויים בשוק העבודה בתקופה הקרובה ישאירו לא מעט משפחות עם הוצאות גדולות יותר והכנסות קטנות יותר. זכרו גם כי חברות נוטות לא לפטר עובדים לפני החגים וגם הן מחכות לתקופת אחרי החגים.

מדינת ישראל נמצאת בגירעון ולכן דרוש צמצום בהוצאות והגדלת ההכנסות. ראוי כי כולנו ננהג בהתאם ונבדוק טוב טוב את ההוצאות הצפויות לנו בחודשיים הקרובים. חשוב כי ננהל את הסיכונים בפניהם אנו עומדים (כולל הסיכון לצמצום במקום העבודה) ונתכנן את תזרים המזומנים שלנו לשנה הקרובה כולל השינויים הצפויים בגין הגזרות הכלכליות האחרונות.

אם לא נעשה עכשיו חשבון נפש כלכלי ונשנה את ההתנהגות שלנו כפרטים וכעם אנו נמצא עצמנו במשבר כלכלי אישי ולאומי שיחזיר את כלכלת ישראל שנים רבות לאחור. מדינה מתוקנת הייתה לוקחת אחריות על האזרחים שלה אם הם אינם לוקחים אחריות על עצמם ומגבילה אותם באשראי. אך לא מדינת ישראל שמאפשרת לאזרחים רבים להגיע למינוס בחשבון הבנק ולמינוף גבוה ולא סביר. חבל שכמו כל דבר אחר אנו נשלם בסוף והרבה על דבר שהיה אפשר למנוע.

הכותב הוא פרופסור, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, סגן הדיקאן, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל