לא התקבל לראיון על רקע עדתי ויפוצה ב-50 אלף שקל
הפראמדיק מישל מלכה שלח קורות חיים לתע"א ולא זומן לראיון. אח"כ לפי התביעה, לאחר כחודשיים שלח שוב קורות חיים, הפעם תחת שם "מאיר מלכיאלי", והוזמן מיידית לראיון. בטרם תואם ראיון – חשף מלכה את זהותו האמיתית, ולאחר מכן הגיש את תביעתו
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי פרמדיק שניסה להתקבל לעבודה בתעשייה האווירית הופלה על רקע מוצאו המזרחי ופסק לו 50 אלף שקל על הפגיעה שבהפלייתו.
"הוכח כי במקרה נתון נלקחו בחשבון על ידי בעל תפקיד בתעשייה אווירית דעות קדומות בנוגע למוצא באופן שמנע זימון התובע לראיון עבודה", נכתב בפסק הדין שמדגיש כי מדובר במקרה ספציפי ולא במדיניות.
התובע, מישל מלכה, בעל תואר ראשון ברפואת חירום מאוניברסיטת בן גוריון ובעל 13 שנות ותק כמתנדב במגן דוד אדום, טען בתביעה שהוגשה לפני כארבע שנים לבית הדין האזורי לעבודה, כי הופלה על רקע מוצאו.
תע"א תפצה את התובע ב-50 אלף שקל צילום: בלומברג לדברי מלכה, הוא שלח את קורות חיים למשרת פראמדיק בשמו (המזרחי המובהק) בניסיון למצוא עבודה בתע"א. כשלא קיבל תגובה לפנייתו, פנה מיוזמתו אל מציע העבודה, שמסר לו כי המשרה אינה אקטואלית עוד. לפי התביעה, לאחר כחודשיים שלח שוב התובע את קורות חיים, הפעם תחת שם "מאיר מלכיאלי", והוזמן מיידית לראיון. בטרם תואם ראיון – חשף מלכה את זהותו האמיתית, ולאחר מכן הגיש את תביעתו.
"הפגיעה בכבוד מתעצמת"
פסק הדין קיבל את טענת התע"א כי אף אם היה מזומן לראיון אין ודאות כי היה מתקבל למשרה וכן את הטענה כי באותה תקופה עבד ולא הוכיח למעשה כל נזק כלכלי ישיר שנגרם לו. "עם זאת", כך נכתב בפסק הדין, "נשללה מהתובע ההזדמנות לשכנע את המעסיק בראיון עבודה כי הינו מתאים לתפקיד, וכי יש הצדקה לקלטו לשורות התע"א. החברה אף לא ניסתה לתקן את המעוות ולקיים למלכה – לאחר חשיפת זהותו – את הראיון שאמור היה להיערך ל'מאיר מלכיאלי'. לכך היבט כלכלי – אובדן הזדמנות תעסוקתית, ובנוסף היבט נפשי הכולל בחובו פגיעה קשה בכבודו של מלכה".
לדברי השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, אמנם כל החלטה שלא להעסיק אדם עשויה להיות מעליבה, אך "הפגיעה בכבוד מתעצמת משמעותית כשהסירוב לשקול מועמדות נובע מטעמי מוצא ואינו נעוץ בטעם רלוונטי כלשהו". עוד מצוין בפסק הדין, כי יש בכך משום הטבעת אות קלון נוכח השיוך הקבוצתי, כמו גם הפנמה של המשמעות השלילית שהחברה מייחסת להשתייכות הקבוצתית, תוך פגיעה חמורה בדימוי העצמי. בית המשפט קובע עוד כי יש לקחת בחשבון את הצורך בפסיקת פיצוי אפקטיבי "לצורך מיגור תופעת האפליה".
"הוכח", כך עוד לפי פסק הדין, "כי במקרה נתון בחודש יולי 2008 נלקחו בחשבון – על ידי בעל תפקיד בתעשייה אווירית – דעות קדומות בנוגע למוצאו של מלכה, באופן שמנע את זימונו לראיון עבודה ומהווה אפליה אסורה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות". בית המשפט מדגיש כי מדובר בהתנהלות ספציפית של בעל תפקיד בודד "שאינה משקפת מדיניות כוללת של התעשייה האווירית".
בית הדין קבע כי התובע לא הוזמן לראיון בשל מוצאו, ולאחר שמציע העבודה קבע כי הוא "ערס". עוד הוסיף בית הדין כי ההפליה נגד מזרחים בישראל קיימת גם היום, וכי על המשפט להירתם למיגורה.
את התובע ואת הקשת המזרחית שצורפה גם היא לתביעה ייצגו עו"ד אייל שטרנברג וורדית אבידן ממרכז תמורה למניעת הפליה, והעבודה על התיק נעשתה בסיוע סטודנטיות מן הקליניקה לשוויון במכללה למנהל.
מתע"א נמסר בתגובה: "עמדת תע"א היא כי בית הדין לעבודה שגה כשקיבל את התביעה. תע"א בוחנת את מועמדותם של עובדים לעבודה על פי כישוריהם והתאמתם ועל בסיס שיקולים ענייניים בלבד, וכך עשתה גם במקרה נשוא התביעה. בתע"א נקלטים ומועסקים עובדים מכלל המגזרים, ללא קשר למוצאם העדתי, וזאת אף בשדרת הניהול הבכירה ביותר. מועמדותו של מישל מלכה לעבודה בתע"א הוסרה לאחר שניתנה אודותיו חוות דעת שלילית, ללא כל קשר למוצאו העדתי. תע"א תלמד את תוכנו של פסק הדין, ותשקול את המשך צעדיה".
