$
דעות

התאגידים מתחמקים, האזרח משלם

התאגידים הגדולים יוצאים במסע דה־לגיטימציה בנוגע לזכות העיריות להשתמש ביועצים משפטיים חיצוניים, כדי להמשיך לשלם ארנונה מופחתת

רועי רוזן 07:5624.07.13
בקרוב ידון בג"ץ בעתירה שהגישה בחודש שעבר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שבה היא דורשת להפסיק את מיקור־החוץ שעושות הרשויות המקומיות בכל הקשור לגביית ארנונה ולהורות על איסור שכר טרחה לעורכי דין חיצוניים, הגובים את שכרם לפי אחוזי ההצלחה של הטיפול בחייבים. העתירה אמנם מופנית נגד משרד הפנים, אך הטענות הן נגד הרשויות עצמן, שכביכול מאפשרות הפרטה של השירותים הציבוריים.

 

אין ספק כי מדובר במתקפה משולבת של לשכת התיאום על קופותיהן המתרוקנות של הרשויות המקומיות. מטרת המתקפה: דה־לגיטימציה של זכות העירייה להשתמש ביועצים חיצוניים לגביית מס אמת. התאגידים פועלים באמצעות יוזמת חקיקה, בג"ץ וקמפיין יח"צ, במטרה לפגוע ביכולתן של הרשויות לגבות מהם מסים עירוניים כדין. אחרי שהתחמקו מלשאת בנטל מס ההכנסה האפקטיבי, שחררו ממס את הרווחים הכלואים ושמרו על מונופולים במשק - פנו התאגידים לפגוע גם במיסוי העירוני.

 

ארנונה (ארכיון) ארנונה (ארכיון) צילום: ערן יופי כהן

 

נמנע פיתוח

 

במסווה של "דאגה לשלטון החוק", התאגידים יוצאים למתקפה נגד הרשויות המקומיות, אך עניינם האמיתי הוא להמשיך לשלם פחות מסים עירוניים בכלל וארנונה בפרט. אותם תאגידים מקווים שאם ייאלצו את העירייה להתמודד עם התחמקויות מתוחכמות מתשלום ארנונה, יגברו סיכוייהם לשלם פחות מסים.

 

גביית ארנונה היא נושא מורכב שבו הרשויות מצויות כמעט תמיד במצב של "תת־אכיפה". בטרם נאלצו העיריות להיעזר ביועצים משפטיים חיצוניים, נהגו התאגידים להקטין בכל דרך את תשלומי הארנונה הנגבית מהם. כך, עם השנים קטנו ההכנסות לרשויות במאות מיליוני שקלים. ישנן אלפי דוגמאות להשתמטות ולתת־אכיפה: בנקים שמשלמים 10% מהסכום המינימלי הקבוע בחוק ומחצית מהסכום המשולם על ידי דירות למגורים; עשרות ומאות אלפי מטרים המוחזקים על ידי המדינה מבלי לדווח על קיומם; קניונים ועוד עסקים רבים המשלמים עשרות אלפי שקלים לשנה בלבד (במקום מאות אלפי שקלים); חברות מסחריות המשווקות שירותים ומוצרים ומשלמות תעריפים זולים של תעשייה, מלאכה ואחסון ועוד.

 

תשלום הארנונה חשוב לא רק בהכוונת מדיניות העירייה בעיצוב אזורי התעשייה בשטח שיפוטן; הוא גם כלי חשוב לניצול מיטבי של הקרקעות שבשטחן. חלק מהתאגידים הגדולים שלטו ועדיין שולטים בקרקעות רבות, שעליהן לא משולמת ארנונה כחוק. בדרך זו נמנעו הכנסות מהעיריות וכן נמנע פיתוח התעשייה, וקרקעות אינן מופנות למגורים ואינן מנוצלות במיטבן. מגמה זו תרמה לעליית מחירי הקרקע בכלל ומחירי הדיור בפרט. בערים מסוימות "כלי הארנונה" שכנע תאגידי ענק למכור חלקים נרחבים משטחיהם לצורך צמצום עלויות. בדרך זו התעשרו החברות ממכירת הקרקע והציבור הרוויח קרקעות למגורים ולמסחר.

 

ריקי כהן תסבול

 

הרשויות המקומיות נמצאות זה זמן בעמדת התגוננות. הן חשופות לעשרות תביעות ייצוגיות המוגשות מדי שנה להחזרים כספיים. לא מעט נישומים תובעים החזרים והפחתות, והמדינה מקטינה את תקציבי האיזון לרשויות. ניתוק העיריות מהגישה לייעוץ משפטי, פרטי ומקצועי בתחום הארנונה יגרום לאובדן של מאות מיליוני שקלים בשנה.

 

אחת הרעות החולות מקורה בניגוד עניינים חמור שבו מצויה דווקא המדינה. ניגוד העניינים מתבטא בכך שהשלטון המרכזי שוכח את תפקידו - לשמור על הרשויות הציבוריות, ואפילו זונח אותן. כך נותרת הזירה לעורכי הדין של תאגידי הענק, שמנהלים את המאבק עבור לקוחותיהם נגד העירייה באופן ציני.

 

ככל שהתאגידים יצליחו להתחמק מלשלם ארנונה כדין, יוטל המס בלית ברירה על ריקי כהן ועל פנסיונרים וזוגות צעירים מחדרה, פתח תקווה או ראש העין.

 

הכותב הוא שותף במשרד רוזן בסיס ומייצג מספר רשויות מקומיות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x