נשק חדש נגד הפרות בנייה
העליון אישר להשתמש בפקודת ביזיון בית המשפט לאכיפת צווי הריסה בהליך מהיר
בית המשפט העליון התיר בשבוע שעבר למדינה לעשות שימוש בהליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט כדי לאכוף צווי הריסה או להפסיק שימוש בבנייה בלתי חוקית. העליון קיבל בכך את עמדת המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות, שיוצגה בהליך על ידי סגן המחלקה עו"ד ציון אילוז.
פסק הדין של השופטים סלים ג'ובראן, נעם סולברג ודפנה ברק־ארז ניתן במסגרת ערעור של מפעל לעיבוד גרוטאות שפעל במשך 14 שנה שלא כדין בקרקע המיועדת לחקלאות. בעבר הוגשו נגד המפעל ומנהליו שני כתבי אישום שהובילו להרשעות, לקנסות ולמתן צווים. אך למרות זאת, לטענת הפרקליטות, השימוש הבלתי חוקי נמשך, ולכן הורתה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לנקוט הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט כדי לאכוף את צווי ההריסה. הנאשמים טענו מנגד שהמדינה אינה רשאית לעשות שימוש בפקודת הביזיון, ושאם ברצונה לאכוף את הצווים, עליה להגיש כתב אישום הנוגע לאי־קיום הצו, כלומר כתב אישום שלישי.
שופטת המחוזי מרכז נגה אהד קבעה לפני כשנה שהמדינה מוסמכת לנקוט הליכים לפי פקודת הביזיון. הנאשמים ערערו על פסק הדין לעליון, וזה דחה את הערעור. בפסק הדין שכתבה השופטת ברק־ארז נקבע שאין מניעה להחיל את פקודת הביזיון על צווים שניתנו בהליך פלילי.
כמו כן התקבלה עמדת הפרקליטות שלפיה המטרה העיקרית של צו הריסה אינה ענישה אלא הסרת המפגע שגרמה הבנייה הבלתי חוקית, ולפיכך אכיפת הצו "נדרשת בראש ובראשונה מההיבט של הגנה על אינטרס הציבור ולא מכוח אחריותו הפלילית של עבריין הבנייה".
ברק־ארז הוסיפה ש"אין מניעה שהליכי ביזיון ישמשו לאכיפת צו שהוצא במסגרת גזר דין פלילי במקרים שבהם שימוש כזה נדרש ומועיל", משום ש"פקודת הביזיון באה למלא חלל העלול להיווצר כשאין אפשרות לבצע פסק דין בדרכי האכיפה הרגילות והמקובלות והפעלתה נדרשת כל אימת שמתגלה 'חלל אכיפתי'". בשולי פסק הדין מציינים השופטים שהפרת דיני התכנון והבנייה היא "רעה חולה שפשתה במחוזותינו. מבחינה זו, התוצאה שהגענו אליה תואמת גם את הכרתו של בית משפט זה בממדיה המדאיגים של תופעה פסולה זו ובחשיבות הנודעת בהקשר זה לביצועם של צווי הריסה וצווים שיפוטיים אחרים במועד שנקבע להם".
