הטקטיקה זהה, התוצאה הפוכה

הסדרי החוב של אי.די.בי ואלביט הדמיה נרקמים כמעט במקביל. עקב בצד אגודל. יום אחד נוחי דנקנר יוצא מאולם בית המשפט וביום למחרת נכנס אליו מוטי זיסר. צמד חמד.

ההבדל הבולט בין השניים נעוץ בכך שבשעה שמוטי זיסר ויתר מראש על השליטה בחברה וכבר בתחילת המשא ומתן הובהר שהוא לא מזרים כסף ומאבד את אלביט הדמיה, נוחי דנקנר מסרב להרפות מקרנות המזבח. למעשה, נקודת המוצא של דנקנר במשא ומתן להסדר היתה שמחזיקי האג"ח יקבלו 10% ואילו זאת של מוטי זיסר היתה שהוא זה שיישאר עם פחות מ־10%. יחי ההבדל.

נוחי דנקנר צילום: אוראל כהן

מלבד זאת, האסטרטגיה שמנחה את אי.די.בי ואלביט הדמיה דומה. שתי החברות ממאנות להכיר בחובתן לשרת את הנושים ולא רק את בעל השליטה, חובה שמתעצמת נוכח מצבן העגום, שכן מדובר בחברות חדלות פירעון. דנקנר וזיסר, כל אחד בדרכו, מנסים להכתיב למחזיקי האג"ח את המתווה להסדר החוב. האחד שולף מהכובע שפנים בקצב מסחרר, כשהספין האחרון הוא על משקיעים חסרי שם שיזרימו 841 מיליון שקל לחברה שבשליטתו, והשני מסרב להיפגש עם נציגות האג"ח שמונתה על ידי המוסדיים שהלוו לו כסף, ומתעקש שלא להציג בהצבעה את המתווה שהוצע על ידיהם. לעת עתה, השיטה עובדת לטובת זיסר ופחות לטובת דנקנר.

מוטי זיסר (ארכיון) צילום: גיא אסיאג

גרירת הרגליים של אלביט הדמיה במשא ומתן מול נציגות האג"ח והתעקשותו של זיסר על המתווה שגובש עם הקרנות הזרות, יורק ו־DK, היו בין הגורמים ל"השמדת הערך המפחידה בממדיה" - כדברי המומחה הכלכלי מטעם בית המשפט. אבל במקרה הזה, השמדת הערך דווקא תרמה לבעל השליטה, כפי שעולה מדבריו של המומחה השבוע, שאמר כי "האפשרות שהחולה (אלביט הדמיה - י"ר) אכן ימות, איננה תיאורטית", והמליץ לשופטת אלשיך "לשלוח את המחזיקים

לקלפי באופן מיידי", מבלי שיקבלו תשובות לשאלות כפי שדרשו הנאמנים.

כך, לדוגמה, אלרואי טוען שמידע אודות חוב של 5 מיליון שקל של זיסר לאלביט הדמיה סובל דיחוי לאחר ההסדר ולאחר שנושאי המשרה יקבלו פטור מתביעות.

אצל דנקנר המצב מורכב יותר, ככל הנראה בגלל שאי.די.בי אחזקות היא חברה חלולה, עם יתרות דלילות של מזומנים ואחזקה יחידה - אי.די.בי פתוח. עד עכשיו הזמן שחלף מתחילת המגעים להסדר החוב רק היטיב עם הנושים של אי.די.בי, הודות לזינוק בשווי השוק של החברות בקבוצה, ובראשן סלקום וכור.