$
בארץ

לבני ווינשטיין מסכימים: גם התביעה המשטרתית תהיה בסמכות המבקר

שרת המשפטים הציגה מתווה להקמת גוף הביקורת על הפרקליטות ועל התביעה המשטרתית. פרקליט המדינה משה לדור: שיקול דעת מקצועי - מחוץ לתחום הביקורת

משה גורלי 08:42 09.07.13

 

"הבאנו שתי בשורות חשובות לציבור", כך פתחה אתמול שרת המשפטים ציפי לבני את דבריה בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת במסגרת הצגתה את המתווה החדש לגוף הביקורת על הפרקליטות. 

 

"ראשית, הרחבת הביקורת כך שתכלול גם את התביעה המשטרתית ואת מיופי הכוח של היועץ המשפטי לממשלה בתוך חצי שנה עד שנה. והבשורה החשובה: כל אזרח שרואה עצמו נפגע יוכל לפנות לנציב התלונות, ותלונתו תיבדק לעומק. כמובן במגבלות כדי לא לפגוע בעצמאות התביעה וכדי שהתובע לא יהיה מאוים בהליך המשפטי".

 

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין צילום: מיקי נועם אלון

 

וינשטיין נותן קרדיט ללבני

 

כך הועמקו סמכויות הביקורת בהשוואה להצעת החוק, שמקרטעת כבר שנים בכנסת. נדמה שעתה ניתן יהיה להשלים את החקיקה. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין נתן ללבני את הקרדיט על האפשרות להקשיב לציבור: "השרה היתה נחושה מאוד בנושא. היא אמרה לי שלא נזכה באמון הציבור אם לא נפתח שערינו בפניו", אמר היועץ והוסיף לעניין הרחבת הביקורת לתביעה המשטרתית, שמגישה 90% מהתיקים הפליליים: "השרה שכנעה את השר לביטחון פנים, ואני נפגשתי עם המפכ"ל, ושניהם הסכימו שגם התביעה המשטרתית תיכלל בביקורת".

 

פרקליט המדינה משה לדור הסביר שבניגוד למה שמקובל לחשוב הוא דווקא בעד ביקורת, אך הזהיר מפני הפיכת התובעים לנאשמים: "הביקורת תהיה בדיעבד בלבד ולא תוך כדי תנועה. איננו רוצים שכאשר פרקליט יופיע יהפכו אותו לנאשם, יסיטו נגדו את אש הביקורת וכך יאבד אמון הציבור בהליך". לדור הבחין בין התנהלות ראויה בביקורת לבין שיקול דעת מקצועי, שחייב להישאר מחוץ לתחום.

 

פרידמן מטיל ספק

 

אף שהחוק טרם נחקק, כבר התקבלה החלטת ממשלה על הקמה של ועדת האיתור שתבחר את מבקר הפרקליטות, שצריך להיות משפטן בעל כשירות למינוי בבית המשפט העליון. בראש הוועדה יעמוד היועץ המשפטי לממשלה, שגם יבחר חלק מחברי הוועדה - איש אקדמיה ונציג ציבור לצד נציב שירות המדינה ומנכ"ל משרד המשפטים.

 

"אני רואה בכך עקיפה של הכנסת", אמר בדיון שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, והטיל ספק באפקטיביות הגוף החדש: "היום, כשמבקר המדינה למשל מוצא פגמים בהתנהלות של שר, הוא מעביר את החומר לפרקליטות. למי יעביר
מבקר הפרקליטות את מסקנותיו? לפרקליטות. העבר הוכיח שלאחר ביקורת על פרקליט דווקא מקדמים אותו. לדעתי את ועדת האיתור צריך למנות שר המשפטים ולא היועץ, והביקורת צריכה להגיש לשר המלצות כדי שהוא, ולא היועץ, יחליט אם להפעיל דין משמעתי או להשעות או לא לקדם את המבוקר".

 

לבני השיבה ל"כל תומכי המשילות": "גם היום יש לי סמכות. המבקר יהיה רשאי להמליץ על האמצעים לתיקון הליקוי, וההחלטה - בידיי או בידי הגופים הקיימים - היא לקבל ולפעול בהתאם".

 

הדיון על היקף ההתערבות של המבקר המיועד צפוי להתפתח, במיוחד כשלא תמיד ברור מהו שיקול דעת ומהי התנהלות. עו"ד אלי זהר שאל: "האם ההחלטה לסגור תיק בשל חוסר ראיות או חוסר אשמה היא שאלה של התנהלות, מדיניות או שיקול דעת?".

x