זרע הפורענות: בית המשפט צריך להטיל אחריות על האישה

גבר אמיד בגיל העמידה פקד את משרדי לפני זמן מה וסיפר, כי אישה מוכרת לו טענה באוזניו שהרתה לבנו בן ה-18. הוא סיפר עוד, כי האישה התרועעה עם גברים רבים ביישוב היוקרתי בו הוא מתגורר, מתוך כוונה מוצהרת להרות לאחד מהם ולתבוע מזונות. בפנייתו אלי סבר, כי נוכל לחייב את האישה לעשות הפלה.

מיד הסברתי לסב-לעתיד כי אין באפשרותנו לחייב את האישה לעשות כן, שכן זכות האישה על גופה גוברת על הפגיעה בזכויות האחרות. פירטתי בפניו את ההשלכות ללידת הוולד אם יתברר, לאחר בדיקה, כי בנו הוא אכן האב. חששו היה רב: הוא איש עתיר ממון ואילו בנו בן ה-18, שעמד לפני גיוס, נעדר כל הכנסה. ניתן לשער את הפלצות שאחזה בו, כאשר הסברתי לו כי אותה אישה הרה תוכל לתבוע אותו, הסב, למזונות הוולד.

לא אחת נדרש בית-המשפט לטענת-ההגנה של גבר, כי זרעו נגנב ועל כן הוא נתבע למזונות. לעיתים קרובות האב כלל לא התכוון כי יעשה שימוש בזרעו, ועדיין הוא מחויב במזונות.

במקרה אחר, בו ייצגתי אב בתביעת משמורת קטין, הגיעה האם לדיון כאשר כרסה בין שיניה. נראה היה, כי האם משתמשת ברחמה כמקור הכנסה: כאשר עלה החשש כי היא הולכת לאבד את המשמורת על ילד אחד, דאגה להתעבר, כך שלא יתרוקן כיסה מדמי המזונות. בדיון ההוא אמרתי מילים קשות בגנותן של נשים, העושות שימוש ברחמן כמקור פרנסה.

גניבת זרע. בתי המשפט יוצאים מההנחה כי לא תתקיים מערכת יחסים בינו לבין האב והאם תישא לבדה בנטל גידול הילד, לכן מחויבים האבות בעל-כרחם במזונות גבוהים מהרגיל צילום: shutterstock

גניבת-זרע, גזילת-זרע או נטילת-זרע?

ההכרה המשפטית במונח "גניבת זרע" עלולה ליצור בעיה בין העיקרון של טובת הילד אל מול זכות האב להחליט עם מי הוא רוצה להוליד את ילדו.

המושג "גניבה" לקוח מדיני העונשין ומוגדר בחוק כנטילת דבר ללא הסכמת בעליו, מתוך כוונה לשלול אותו לתמיד. בעניין גניבת הזרע אמנם מתקיים העדר הסכמה לשימוש בזרע, אך אין כוונת שלילה, שכן מכוח החבות של האב למזונות עומדות לו גם זכויות.

גם המונח "גזילת זרע" לוקה בחסר. מרכיבי עבירת הגזל הם לקיחת חפץ מבעליו בכח הזרוע מבלי לקבל את רשותו, אלא שמרכיב "כח הזרוע" אינו רלוונטי כאשר בני זוג מתחברים מרצון. עם זאת, ניתן להתבונן על עבירת הגזל כפי שראו אותה חז"ל: "השואל שלא מדעת הוא גזלן".

נראה, כי התיאור ההולם ביותר למצב הוא "נטילת זרע ללא רשות". הגדרה זו מרככת את הקושי שבמונח "גניבת זרע", ופותחת צוהר לדיון נוסף בעניין ההסכמה בין הצדדים.

לא משנה מי אשם, הגבר עדיין ישלם

האם אישה, שעשתה שימוש בזרעו של גבר ללא הסכמתו, צריכה לשאת באחריות לתוצאות המעשה? הרי באופן כללי ניתן לומר, כי כאשר איש ואישה מחליטים להתייחד, ידועה לשניהם התוצאה האפשרית ועל שניהם להיות אחראים לה.

ברבות השנים רבו המקרים בהם אבות טענו מול בית-המשפט שזרעם נגנב ושאינם מעוניינים בילדים שנולדו. חלקם אף טענו, כי הוטעו לחשוב שהאם אינה יכולה ללדת או שהיא משתמשת באמצעי-הגנה.

בשורה של פסקי-דין בעניין נקבע בתמימות דעים, שנסיבות הולדת הילד אינן קשורות לחובתו של האב במזונותיו, אשר שייכת לדין האישי וההנחה היא, כפי שקבעו חז"ל, ש'אין לזקוף לחובת הילד את חטאי הוריו'.

יתרה מכך: במקרים בהם נטענת טענת גניבת זרע, יוצאים בתי המשפט מההנחה, כי הילד אינו רצוי לאביו וכי בינו לבין האב לא תתקיים מערכת יחסים. על כן, מכיוון שהאם תישא לבדה בנטל גידול הילד, מחויבים האבות בעל-כרחם במזונות גבוהים מהרגיל.

אז היא מצאה לה פראייר?

ישנם גברים התובעים פיצוי מהאישה בגין הנזקים שגרמה להם - כלכליים ואחרים. במקרה כזה, על הגבר להוכיח מספר עוולות: תרמית, רשלנות והפרת תום-לב והגינות. כאשר עילות אלה מוכחות, תשלם האישה לגבר פיצוי חד-פעמי, אך הוא לא ייפרע מתשלום המזונות. לעומת זאת, אם תוכיח האישה כי הגבר הסכים להבאת הילד, הרי שהוא לא יזכה לפיצוי.

פיצוי זה מנסה לאמוד את הנזק הממוני והרגשי של האיש, שהפך להורה בעל כורחו. כיצד ניתן למדוד נזק זה בממון? יתכן ופסק-דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים עונה על השאלה. במקרה זה, חויבה האם לשלם לאב-בעל-כורחו 100,000 שקל בגין הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לו, אך זאת- רק כשתגיע הקטינה לבגרותה.

זכות הקטין מול זכות האב

בית המשפט מעולם לא שלל מזונות קטין, גם כאשר עלתה בפניו הטענה על גניבת זרע. יחד עם זאת, לדעתי, במקרים בהם הוכח שלאב לא היתה כל כוונה להביא לעולם ילד, וכי בהתנהגות האישה יש פגיעה מהותית באב ובאורח חייו - יש להטיל עליה אחריות תורמת, ובכך להכיר בהסכם שכרתה האישה עם עצמה – ועם עצמה בלבד – להרות לגבר תוך התעלמות מרצונו.

על האישה לשאת בתוצאות מעשיה, גם בשל מצג השווא שהציגה בפני הגבר, כי אין בכוונתה להרות. המטרה היא להביא להפחתת המזונות שישלם האב עד למינימום האפשרי. תדענה גונבות הזרע למיניהן, כי לא יוכלו ליהנות ממזונות לוקסוס, אלא רק ממזונות הכרחיים.

החיוב במזונות אינו מבטיח חיוב באהבה

סיבות שונות יש לזו שהחליטה להביא ילד לעולם על דעת עצמה, מבלי לשאול את שותפה למעשה לרצונו: יתכן והרגישה שהזמן הולך ואוזל, יתכן ורצתה להבטיח לעצמה הכנסה חודשית, יתכן וחשבה שכך תוכל "לגנוב" גם את ליבו של הגבר. כל סיבה שתמציא, טובה ככל שתהיה, לא תוכל לעמוד בפני ילדה, שיגדל לחיים בו אביו מחוייב בתשלום מזונות, אך אינו חפץ להכירו.

עו"ד איריס כהן ליצ'י היא בעלת משרד בוטיק העוסק בתחום דיני המשפחה

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין