הרבה כוונות טובות
הרצון של שריג לצאת בסדר עם כולם גרע מהקרדיט המגיע לו על שורת מהלכים טובים וראויים
"שנוי במחלוקת" - כך מסכמים רבים בשוק ההון את הקדנציה של עודד שריג באגף שוק ההון במשרד האוצר. שנוי במחלוקת עבור מי? ציבור החוסכים? הגופים המפוקחים? התשובה לכך מורכבת, ונוגעת למעשה בקושי של שריג בחלק מהמקרים "ללכת עד הסוף" ולהתמודד עם קבוצות כוח. שריג רצה לצאת בסדר עם כולם, וזה לא תמיד הצליח.
שריג חתום על שורת מהלכים חסרי תקדים בשוק הפנסיוני שללא ספק היטיבו עם ציבור החוסכים. בעולם שמותיר אחריו שריג מצטמצמים הפערים בין קהל חוסכים מאוגד וחזק שנהנה מדמי ניהול אפסיים, לבין עובדים חלשים ונעדרי כוח מיקוח. הרפורמה בדמי הניהול ללא ספק היטיבה עם החוסכים, אך בדרך ליישומה נפגעה התדמית של שריג. לאחר שהציג בפני חברי הכנסת נקודת איזון של 1.2% דמי ניהול, שמתחתיה עלולים בתי השקעות מסוימים לקרוס, הוכיח ח"כ חיים כץ שבשיחה אחת עם ראש הממשלה הוא יכול למחוק חודשים של עבודה מאומצת. שריג, שרצה לצאת "בסדר" עם הגופים המפוקחים ולקבוע תקרת דמי ניהול הוגנת, הפך אז למושא של זעם מצדם על חוסר היכולת שלו לעמוד מאחורי הרף שקבע.
חרב הפיפיות של דמי הניהול המינימליים
כדי לפצות את הגופים המפוקחים על המכה שספגו מח"כ כץ, ביקש שריג להעניק להם סוכרייה בדמות קביעת דמי ניהול מינימליים לחיסכון הפנסיוני. סוכרייה שכמובן עלולה לבוא על חשבון החוסכים בעלי החשבונות הקטנים. אלא שגם את היוזמה הזו הצליח כץ למוסס. ושוב שריג נתפס באור נלעג בעיני הגופים המפוקחים, בעוד כץ לקח (שוב) את הקרדיט כרובין הוד של ציבור החוסכים המוחלש. כלומר הכוונות של שריג טובות, אבל מתבצעות באופן מעט עקום וגורם חיצוני זוכה בקרדיט. לבסוף, גם התנגדותו לפגיעה בהטבות המס לחיסכון הפנסיוני, שצפויה לפגוע הן בחברות הביטוח והן בציבור החוסכים וכלל לא הובאה בחשבון על ידי שר האוצר הנוכחי, הציגה אותו כרגולטור לא נחוש מספיק ובלי שיניים.
כשסוכני הביטוח מרימים קול צעקה
גם מול סוכני הביטוח ניסה שריג לצאת בסדר, ולא הצליח. במסגרת הרפורמה בשוק הפנסיוני הכריז שריג שהוא הולך לבטל את נוהג הפרסים לסוכנים ולשנות את מודל העמלות שלהם כדי להפוך אותם ליותר אובייקטיביים. אלא שצעקה קלה מצד הסוכנים ושריג התקפל, וגם הרפורמה הזו מתמסמסת. מנגד, על אפם וחמתם של סוכנויות הביטוח הגדולות הצליח שריג להוציא לפועל את פרויקט המסלקה הפנסיונית, שצפוי לספק חלק לא מבוטל מאלו שמסופקים היום על ידי מנהלי ההסדרים הפנסיוניים הגדולים. שריג גם הוביל להריגתו בפועל של מוצר ביטוחי המנהלים, שהיווה את מקור הפרנסה המרכזי של סוכני הביטוח הפנסיוניים.
הרצון של שריג להלך בין הטיפות ולא להרגיז את החוסכים והמפוקחים מנע ממנו לקבל את מלוא הקרדיט על מהלכים ראויים שהצליח להוביל.
