נפט זול - רע לישראל
המשך ירידה במחירי הזהב השחור תגרום לאי שקט במדינות המפיקות
רק לפני שנה היינו מוטרדים ממחירי הסחורות החקלאיות שהאמירו בעשרות אחוזים בעקבות הבצורת בארה"ב. זה התרחש כאשר העולם עוד לא הספיק להירגע מעליית מחירי הנפט בתחילת שנת 2012 שהייתה רק צל חיוור של שנת 2008, במהלכה מחירי הנפט טיפסו קרוב לרמה של 150 דולר. בתקופות אלו הופיעו תחזיות אפוקליפטיות המנבאות שבעתיד המחירים יכפילו את עצמם ולא ניתן למנוע זאת.
אולם, בחודשים האחרונים מחירי הסחורות השונות בשווקים בעולם יורדים בעקביות ובהתמדה. מחירי הנפט ירדו מתחילת השנה בכ-8%. מחירי המתכות ירדו בשיעור חדים אף יותר וגם הסחורות החקלאיות נחתכו ב-15% - 20%. הירידה לא נובעת רק מהאטה כלכלית וחולשה בביקושים, אלא שהפעם המחירים ירדו גם מהסיבות "הטובות".
לכאורה, גם לכלכלה הישראלית מדובר בחדשות מצוינות. ירידה במחירי הדלק מגדילה הכנסה פנויה והיא חשובה במיוחד בתקופת גזירות התקציב. אולם, במבט רחב יותר, ירידה במחירי הנפט עלולה דווקא לסבך את מצבה של ישראל.
הסיבות "הטובות" לירידה במחירי הסחורות בכלל והנפט בפרט הן תוצאה של מספר גורמים. מחירי הנפט ב-150 דולר "עשו את העבודה" וגרמו לפיתוח מואץ של טכנולוגיית הפקה חדשות ושימושים חסכוניים. ארה"ב, כידוע, עומדת להפוך לאחת היצרניות הגדולות של נפט וגז בזכות שימוש בטכנולוגיות הפקה שעד לא מזמן היו לא ישימות. טכנולוגיות אלה, כגון הפקת גז הפצלים, עשויות להפוך בעתיד גם את סין לאחת היצרניות הגדולות של גז, בה יש מקורות הפקה גדולים כמעט ב-50% לעומת ארה"ב.
גם בצד הביקושים חל שינוי. המחירים הגבוהים גרמו לפיתוח טכנולוגיות שימוש חסכניות. כמו כן, הכלכלה הסינית שהיא אחת מצרכני הסחורות הגדולות, מתמתנת וגם עוברת ממודל צמיחה מוטה השקעות ויצוא שצורכים כמויות גדולות של אנרגיה וסחורות אחרות, לצמיחה חסכנית יותר שמובלת ע"י הצריכה הפרטית.
שינויים אלה הם חדשות פחות טובות למדינות המפיקות. אילו הכלכלות של המדינות כמו קנדה או אוסטרליה, שהן המדינות שמייצאות סחורות, עדיין מספיק מגוונות ויוכלו לספוג ירידה בהכנסות מסחורות, אז במדינות מפותחות פחות "המחלה ההולנדית" נפגשת עם "אביב העמים".
במדינות רבות, ביניהן נמנות המדינות השכנות של ישראל מהמפרץ הפרסי, סקטור יצוא הסחורות הוא כמעט הסקטור הבלעדי של הכלכלה. מדינות אלו, במיוחד המדינות העשירות במפרץ, מקבלות את מרבית ההכנסות מיצוא נפט. כאשר ההכנסה העיקרית של הממשלה נובעת מתקבולי נפט, אפשר ברמה גבוהה של ודאות לקבוע מתחת לאיזה מחיר נפט הממשלה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.
גלי המחאה ששטפו את אזורנו בשנתיים האחרונות גרמו לשלטונות במדינות העשירות בנפט וגז להגדיל תקציבי הרווחה בשיעור ניכר. כתוצאה מזה , מחיר חבית נפט שמאזן את צד ההוצאות הממשלתיות עלה בשיעור חד. לפי הערכות שונות, מאז שנת 2008 מחיר האיזון למדינות אלה עלה ב-50%-60% ועומד בממוצע על כ-80 דולר לחבית.
הממוצע כרגיל משקר, כי מדינות רבות כבר במחירי הנוכחי של הנפט שירד קרוב ל-100 דולר לחבית מהרמות של 115-110 דולר בתחילת השנה, לא מכסות את ההוצאות.
המדינות באזורנו שנמצאות בבעיה חמורה יותר כוללות את איראן, בחריין, אומן ואיחוד אמירויות. אגב, גם רוסיה נמצאת כמעט "מתחת למים". תקציביהן של כוויית וקטאר מתבססים על מחירי נפט נמוכים יותר.
המשך ירידה במחירי נפט, כפי שצופים השווקים הפיננסיים והחזאים, תגרום לאי שקט במדינות המפיקות. זרם הכספים שעד עתה השתיק את המחאה החברתית ששוטפת במלואה כוח את המדינות העניות באזור עלול לאזול. בכך, ירידה במחירי הנפט שמביאה לכאורה בשורה כלכלית מצוינת גם למשק שלנו, עלולה לערער עוד יותר את היציבות באזורנו ולגרום לשכרנו לצאת בהפסדנו.
הכותב הוא הכלכלן ראשי, מיטב דש בית השקעות.