$
משפט

הנחת מס של 28% לשלמה נחמה על מכירת מניות אריסון אחזקות

שלמה נחמה ערער על שומת מס שנקבעה לו על מכירת מניותיו בקבוצת אריסון אחזקות לשרי אריסון בשנת 2006. ההסדר עם רשות המסים כלל הנחה משמעותית במס. כעת התיר בית המשפט לפרסם פרטים חלקיים על ההסדר

זוהר שחר לוי, הדר קנה ותומר אביטל 19:5410.06.13

בית המשפט אישר לפרסם כי איש העסקים שלמה נחמה קיבל מרשות המסים הנחת מס של כ־28% במכירת מניותיו באריסון אחזקות.

 

"כלכליסט", באמצעות עוה"ד ירון חנין ותמיר גליק ממשרד מיבי מוזר פנה לבית המשפט המחוזי מרכז כי יאשר לפרסם את הליך הערעור שהגיש נחמה על שומת המס שנקבעה לו על עסקת מכירת אחזקותיו בחברת אריסון אחזקות וכן להתיר לפרסם את פרטי הסדר הפשרה שאליו הגיע נחמה עם רשויות המס, הסדר שקיבל תוקף של פסק דין.

 

שלמה נחמה. חיסיון וצו איסור פרסום על ההסדר שלמה נחמה. חיסיון וצו איסור פרסום על ההסדר צילום: אוראל כהן

 

מבכירי קבוצת אריסון

 

נזכיר כי נחמה היה מבכירי קבוצת אריסון אחזקות ושימש למעלה מעשור כיו"ר בנק הפועלים. במהלך שנת 2006 מכר נחמה לשרי אריסון את כל אחזקותיו - בשיעור של 17% - במניות חברת אריסון אחזקות וקיבל סכום הנאמד במאות מיליוני שקלים.

 

נחמה נדרש על ידי רשות המסים לשלם עבור התמורה שקיבל מעסקת המכירה מס בשיעור מלא, ולטענת "כלכליסט" ערער על השומה לבית המשפט.

 

מהסכום שקיבל נחמה מהעסקה, על פי הערכות 600 מיליון שקל, אמור היה להיגזר המס שילשם נחמה לרשות המסים, וכאן החלה המחלוקת בין הצדדים. ברשות המסים טענו כי על הסכום צריך נחמה לשלם מס הכנסה שולי – מס המשולם על משכורת או הכנסה מעסקים ומגיע לגובה של כ-50% מההכנסה. מנגד טען נחמה, כי לא מדובר בהכנסה במסגרת עבודה ולכן הוא צריך לשלם מס רווחי הון. מס רווח הוןו, הינו מס המוטל על רווח שאותו מניבים נכסים פיננסיים (כמו ניירות ערך, חברה, פקדונות בננקאים, קרנות נאמנות ועוד) והוא מגיע לשיעור של 25%.

 

על פי פקודת מס הכנסה ישנו הבדל מהותי בין הכנסה ממשכורת או מעסק אותו ממסים על פי מדרגות מס שולי – ככל שההכנסה גבוהה יותר כך משלמים יותר מס, כאשר במדרגות הגבוהות, כאמור, מגיע המס לכ-50%. או כאשר מדובר בהכנסות רווח המון המתקבלות מנכסים פיננסים שאינם חלק מהעיסוק של האדם ומומסים בשיעורים נמוכרים הרבה יותר- 25%. כדי להינות משיעורי המס הנמוכים יותר, יש להוכיח לרשות המסים שהמניות שניתנו לא נעשו במסגרת של יחסי עבודה. הכוונה היא שלעיתים, למרות שאדם עובד בחברה מסוימת, הוא עדיין יכול לקבל מניות שלא במסגרת העעבודה – כלומר, שלא כחלק ממשכורות או הטבה שניתנה לו בקשר לעבודתו. אם ניתן להוכיח זאת, משולם מס רווח הון הנמוך הרבה יותר.

 

במסגרת הסדר בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין, קיבל נחמה הנחה בגובה המס. על הסכם הפשרה ועל פסק הדין קיים חיסיון וצו איסור פרסום, כמקובל בענייני שומת מס.

 

שרי אריסון. רכשה מנחמה את אחזקותיו שרי אריסון. רכשה מנחמה את אחזקותיו

 

פרטיות וזכות הציבור לדעת

 

בבקשה לפרסום ההליך שהוגשה לבית המשפט, טען עו"ד חנין, כי עסקת מכירת האחזקות מנחמה לאריסון, שהיא חברה ציבורית, סוקרה בהרחבה בתקשורת והיה בה עניין ציבורי רב. סכום השומה, כך נטען, אינו של מה בכך ואחוז השומה שנקבע הוא מעניינו של הציבור. כן נטען כי אין מקום ואין הצדקה להסתיר מידע זה מהציבור, במיוחד לאחר שהליך הערעור על שומת המס נסתיים. "כלכליסט" גרס כי במקרה זה כלל פומביות הדיון גובר על האינטרס האישי של נחמה.

 

מנגד טענו באי כוחו של נחמה כי מדובר בנושאי שומה של מס הכנסה, הנשמעים בדלתיים סגורות. בערעורי מס הכנסה, נטען, איסור הפרסום הוא הכלל, והפרסום הוא החריג. כן נטען כי אין בהסכם כל עניין לציבור וכי אינטרס צנעת הפרט ייסוג מפני עקרון הפומביות. גם נציג השומה תמך בהמשך החיסיון על ההסדר וכי הסדר הפשרה כולל מידע פרטי של נחמה, המוגן אף הוא כמידע סודי. חשיפת הסכם הפשרה, נטען, יש בה כדי להצביע על הכנסתו של נחמה ועניין גובה הכנסתו מהווה משום "סוד מסחרי" עליו יש להגן.

 

"החסיונות בדיני המס הינם אפוא בעלי חשיבות אישית ומערכתית כאחת", כתב השופט ד"ר אחקים סטולר בהחלטתו בבקשה. "אישית, על שום שהם מונעים שימוש לרעה במידע המצוי בידי רשויות המסים בהתייחס להכנסותיהם של הנישומים ובכך מגנים על פרטיותם של אזרחי המדינה. מערכתית, על שום שבזכות ההגנה המסופקת באמצעותם לפרטיותם של נישומים, מתומרצים אלו לדווח דיווח אמיתי ומלא לרשויות המס. שני אלו יחד תורמים להגשמת המטרה הכללית של גביית מס אמת מן הציבור ומשכך מקדמים את פעולתה התקינה של מערכת גביית המסים במדינה".

 

במוקד הערכים שבבסיס הבקשה, כך לפי השופט, ניצבות הזכות לפרטיות מצד אחד וזכות הציבור לדעת מהצד השני. "כפי שיובהר להלן", נכתב בהחלטה, "לטעמי המידע המבוקש הוא בגדר מידע גם על ענייניו הפרטיים של נחמה וכן יש במידע כדי להצביע על מצבו הכלכלי. ניתן בהחלט ללמוד על שני גורמים אלה מתוך לימוד הסכם הפשרה. דהיינו, ניתן ללמוד על הסכום שבו נחמה מכר אחזקותיו בחברה, מידע שהוא פרטי וכלכלי כאחד".

 

"המדובר", כך לפי בית המשפט, "במידע כלכלי מובהק שיש בפרסומו כדי לפגוע בפרטיותו של נחמה. העובדה שנחמה הינו איש עסקים מוביל ומעורב במשק, אינה אמורה לשמש סיבה לפגוע בפרטיותו. חשיפה מלאה של הסכם הפשרה תביא בהכרח לחשיפת הכנסותיו. שכן, כל מי שעיניו בראשו, יכול על נקלה לגזור מסכום המס הנדרש את הכנסותיו לשנים האמורות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x