השופט ישעיה: התיקון גרוע מהשבר
השופט אמר בדיון על נערה שנאנסה בגיל 13 ע"י 4 צעירים כי "יש בנות שנהנות מאונס". התנצלותו גם היא לא הטיבה אתו
סיפור השופט נסים ישעיה ("יש בנות שנהנות מאונס") מזכיר את האמירה האומללה של השופט אהרון אמינוף לפני כשבע שנים במשפטו של אב שאנס את בתו. בהכרעת הדין, כתב כבודו כי ייתכן שהסיבה שהצעירה התלוננה נגד אביה רק בגיל 18 הייתה בגלל ש"במשך שנים נעמו לה מעשי הנאשם, והיא חפצה בהם, ולא טרחה לספר על מעשיו עד לאחר אירוסיה, מפחד שיתגלה שאיננה בתולה".
אז, כמו עכשיו, עוררו הדברים זעם וביקורת ציבוריים. אז, כמו עכשיו, אפשר לשים את האצבע על דמיון נוסף: התגובה של שני השופטים. שניהם מאד כועסים; לשניהם יש הסברים מפולפלים לכך שהם בכלל התכוונו למשהו אחר; שניהם אחוזים בתחושה שנעשה להם עוול גדול.
אמינוף הגיב אז בהאשמות כלפי הפרקליטות וכלפי חברותיו להרכב שהדליפו. בין היתר טען: " פורסמו בכלי התקשורת כתבות, מאמרים, פרשנויות מפליגות בנושא וכל זאת מבלי שהרוב המכריע קרא את הכרעת הדין החצויה. כמי שאמון על כללי מערכת המשפט מוקיר אותה וממלא אחר הוראותיה", תאר את עצמו, "אין לי אלא להוסיף כי כך נהגתי גם במקרה זה שהוא קשה עלי מאוד. עקרונות האחריות, ההגינות והיושר הנחו אותי בעבר, כמו גם עתה וכך יהיו בעתיד".
ישעיה לפחות הצליח לחלץ מעצמו התנצלות, אבל כזו שגרועה מהאמירה המקורית שחייבה אותה: "בדרך כלל מדובר על פציעות גוף וניסיתי לתת הקבלה תיאורטית-טכנית למקרה הזה, על מנת להמחיש את הסוגיה, זו דוגמה שלא הייתה מוצלחת
ולכן גם התנצלתי... אני לא מבין איך זה התגלגל לזה. זה לא היה צפוי, זה לא הגון ומעוות".
כלומר, ההתנצלות היא על הדוגמא הלא מוצלחת, לא על התוכן שמדבר בעד עצמו במלוא תפארת איוולתו. ואילו מה שלא הגון ומעוות לשיטתו, זו הביקורת. ועל איזו דוגמא לא מוצלחת מדבר כבודו? ילדה נאנסה בידי ארבעה (!) פלסטינים. מתי הדוגמא הייתה מוצלחת? אילו היה מדובר רק בשניים...
המסקנה היא שמה שדפוק כאן הוא העדר המודעות הטוטאלי הכפול: פעם ראשונה לחומרת הדברים במקור ופעם שנייה למופרכות ההסברים וניסיונות ההיחלצות בהמשך. וזה לא חדש. לא פעם התיקון גרוע מהשבר. אבל כשהנזק הכפול הזה יוצא מתחת ידם של שופטים, גם הסיבה לדאגה היא כפולה ומכופלת.
