3 חודשים ויש לכם פטנט
מעתה: מי שמגיש את בקשת הפטנט שלו בישראל תחילה, בקשתו תיבחן מהר יותר מבעבר
תהליך רישום של פטנט ידוע כתהליך ארוך, הכרוך באי ודאות ממושכת. אי הוודאות הזאת עומדת על קיומם או אי-קיומם של שני התנאים המקדימים לרישומו של פטנט בכל מדינה: החדשנות וההתקדמות ההמצאתית של ההמצאה.
החיפוש המקדים, המתבצע טרם הגשת בקשת הפטנט, אינו מקנה ודאות מוחלטת
כמו כן, להגשת הבקשה בכל מדינה עלות כספית לא מבוטלת. על כן, כאשר המבקש מחליט להגיש את בקשת הפטנט ביותר ממדינה אחת, עליו לשאת בעלויות אלו עוד בטרם קיבל לידיו ולו דו"ח חיפוש לאומי-מדינתי אחד, שמאשר או מכחיש את קיומם של התנאים הנ"ל בהמצאתו.
בתנאים אלו, של אי-ידיעה ואי-וודאות, הגשת הבקשה עלולה להפוך להימור מסוכן. גם משך הזמן הכרוך בבחינת הבקשה בכל מדינה ומדינה אינו קצר ועלול לארוך מספר שנים, בהתאם למדינה.
הפתרון הישראלי
כאן נכנסת לתמונה רשות הפטנטים בישראל, שבשנת 2012 זכתה למעמד היוקרתי של רשות חיפוש ובחינה בינלאומית. לאחרונה הודיעה הרשות, כי מי שמגיש את בקשת הפטנט הראשונה שלו בישראל, בתוספת ההצהרה כי יש בכוונתו להגיש את בקשת הפטנט גם בחו"ל, יזכה בקבלת דו"ח בחינה ראשון כבר בתוך 3 חודשים.
להודעה זו חשיבות קריטית עבור ציבור היזמים והממציאים: מעתה יוכל מגיש הבקשה לקבל החלטות אסטרטגיות וכלכליות חשובות להמשך הדרך בתוך 3 חודשים בלבד מרגע הגשת הבקשה, כשהוא מתבסס על בחינה בינלאומית איכותית של רשות פטנטים מדינתית.
חיסכון משמעותי בזמן וכסף
כך, לדוגמה, אם מצא הבוחן הישראלי המצאה דומה, אשר שוללת את החדשנות או את ההתקדמות ההמצאתית של המבקש, הרי שהמבקש חסך כסף רב בכך שלא הגיש את הבקשה גם בחו"ל.
יש לזכור גם, שהאמנות הבינלאומיות בתחום זה מתנות מועדים קשיחים להגשת הבקשה גם בחו"ל והזמן משחק תפקיד מרכזי בתהליך הגשת הבקשות. אמנת פריז למשל, מאפשרת להגיש את הבקשה בחו"ל בתוך שנה ממועד הגשת הבקשה הראשונה ואמנת PCT מאפשרת טווח של שנה וחצי נוספות, שלאחריהן לא ניתן יהיה להגיש את הבקשה במדינות נוספות, למעט מקרים חריגים. על כן, בהתאם לתוצאות שקיבל מרשות הפטנטים בישראל, ייתכן והמבקש יבחר לשנות את הבקשה ובכך להגדיל את סיכוייו להגישה למדינות אחרות בטווחי הזמן המותרים.
המרוץ אחרי היוקרה
גם במידה ורשות הפטנטים הישראלית לא קיבלה את בקשתכם לרישום פטנט, או שקיבלתם בסופו של הליך הבחינה פטנט צר במיוחד (מונופול על חלק קטן מאוד של ההמצאה), יצא שכרכם בהפסדכם: העלות הגבוהה הכרוכה בהגשת הבקשה במדינות אחרות, שייתכן והסיכוי לרשום בהן את הפטנט היה נמוך, נחסכה מכם. זאת ועוד: גם רמת הוודאות שלכם בנוגע לשני הפרמטרים – חדשנות והתקדמות המצאתית – היא כעת גבוהה הרבה יותר.
בתחומים מסוימים, בהם יש משמעות מיוחדת למשך הזמן של בדיקת הפטנט ורישומו, הודעתה של רשות הפטנטים הישראלית היא בעלת משנה תוקף. תחום ההיי-טק הוא דוגמה לתחום כזה: המתנה של מספר שנים לרישום הפטנט יכולה לרוקן את הזכות מכל תוכן, הודות לקצב המהיר של התקדמות הטכנולוגיה.
מאחורי הודעתה של רשות הפטנטים מסתתר גם עניין של יוקרה בינלאומית ורצונה להיות הראשונה לבחון בקשות פטנט. באופן כזה, רשויות הפטנטים במדינות להן תוגש הבקשה יעשו שימוש מעשי בדו"חות הבחינה של הרשות הישראלית. לדעת כתובת שורות אלה, מדובר ביוזמה מבורכת במיוחד ויפה יהיה אם ילמדו מדינות העולם המפותחות מישראל ויקדמו יוזמות דומות.
הכותבת היא עורכת דין העוסקת בקניין רוחני ובעלת המשרד פרל עורכי דין
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
