הרשעה משמעתית לא מחייבת יחסי עו"ד-לקוח

ניתן להרשיע עו"ד בדין משמעתי גם אם לא ניתן לסווג את התנהגותו בוודאות כיחסי עו"ד־לקוח. כך נקבע בעניינו של עו"ד יוסף סגל, לאחר שארבע ערכאות - שני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, המחוזי והעליון - התלבטו בשאלת מעורבותו בפדיון שבויים בהונגריה, מצווה שהפיקדון הכספי בצדה הניע את התלונה וההכרעה. בנובמבר 2003 פנה אלי טראוב לעו"ד סגל בבקשה לסייע בשחרור אביו אברהם טראוב, יהלומן ישראלי שנעצר בהונגריה וששלטונות רוסיה ביקשו להסגירו לידיהם. סגל הודיע שיוכל לסייע באמצעות איש קשר, אך הדבר יצריך תשלום של כמיליון דולר לאיש הקשר. הוא הציע שטראוב יפקיד בחשבון נאמנות אצל עו"ד יהודה קוגלר מיליון דולר, וכן יופקדו בידיו "דמי רצינות" של 100 אלף דולר. הכל לשם קיום מצוות פדיון שבויים ללא תמורה.

ב־2 בינואר 2004 הפקיד טראוב בחשבונו של עו"ד סגל 100 אלף דולר שאמורים היו לחזור אליו עם שחרור אביו. סגל הוציא לטראוב אישור בחתימתו שכותרתו "פיקדון עבור טראוב" ובו נכתב "מאשר קבלת 450 אלף שקל שיוחזרו ללא תנאי". במשך הזמן איבד טראוב אמון במאמציו של סגל וביקש את כספי הפיקדון בחזרה. סגל שלח לו בפקס מסמך הנחזה כהוראה מטעמו לבנק לשחרור כספי הפיקדון לזכותו, אלא שהמסמך לא נשלח לבנק מעולם. טראוב האב שוחרר במאי 2004, ככל הנראה ללא סיועו של עו"ד סגל. פניות משפחת טראוב להחזרת הפיקדון נדחו בטענה שהסכום נועד לכסות שכר טרחה והוצאות שונות בקשר לפרשה.

השופט אליקים רובינשטיין. "היה ראוי להרשיעו"צילום: נמרוד גליקמן

טראוב הגיש תלונה לוועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, וזה הגיש קובלנה נגד סגל על התנהגות שאינה הולמת את המקצוע. בינואר 2011 הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי את סגל בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע, באי־שמירת כבוד המקצוע, ובחוסר נאמנות ומסירות כלפי הלקוח. עונשו נקבע להשעיה בפועל ל־16 חודשים, תשלום הוצאות של 10,000 שקל, קנס של 10,000 שקל ו־25 אלף שקל פיצוי למתלונן. בית הדין המשמעתי הארצי הפחית את ההשעיה בחודשיים. בפברואר אישר השופט המחוזי משה יועד הכהן את ההרשעה. לפני שבועיים אישר אותה בעליון השופט אליקים רובינשטיין.

השאלה המרכזית בהליכים היתה אם עו"ד סגל פעל מול טראוב כעו"ד שכפוף לכללי האתיקה, או כבעל כישורי פדיון שבויים, שאינם קשורים למקצוע. המחוזי קבע כי אמנם הפנייה הראשונית לסגל נעשתה ללא קשר לכישוריו כעו"ד, אולם בהמשך הדרך ובוודאי בסוגיה של כספי הפיקדון התקיימו יחסי עו"ד־לקוח בין השניים.

"לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי", כתב השופט רובינשטיין. "המבקש סבור כי ההכרעה בבקשה תלויה בשאלה אם התקיימו יחסי עו"ד־לקוח בינו לבין המתלונן. ברם, בית משפט זה קבע שהוא נוטה 'בנסיבות מתאימות לראות עבירה משמעתית גם בהתנהגות בלתי הולמת את כבוד המקצוע שנעשתה מחוץ לענייני העבודה המקצועית של עו"ד'. סבורני שנכונה מסקנתם של המחוזי ובית הדין המשמעתי הארצי שגם אילו החזיק המבקש בפיקדון בנאמנות פרטית, משמע שלא במסגרת יחסי עו"ד־לקוח, עדיין היה ראוי להרשיעו בשל אי־החזרת כספי הפיקדון כמתחייב. הן בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע והן בעבירות של אי־שמירה על כבוד המקצוע".