$
דעות

מה שכחה ועדת הריכוזיות בהמלצותיה

אם תמוסה העברת הרווחים בין חברות בנות כבר מ-2014, יגדיל המס את הכנסות הממשלה בטווח הקצר, ואילו בטווח הארוך הוא יחסל את תופעת פירמידות השליטה

ברוך מבורך ותומר מינץ 07:4426.04.13

הממשלה אישרה השבוע את החלת דין הרציפות בהצעת חוק הריכוזיות, כך שהכנסת תוכל להמשיך ולדון בה בצורה מואצת. רה"מ אמר כי "יש עליהום על אנשי עסקים ואנחנו נגד זה. אנחנו בעד תחרות ככל שניתן ואנחנו נגד מונופולים וקרטלים. את התחרות הזאת מבצעים נשות ואנשי עסקים. הערך המוסף הכלכלי לא מיוצר בעיקרו על ידי הממשלה או חברות ממשלתיות". 

 

המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק הגישה בפברואר 2012 את המלצותיה לראש הממשלה הנוכחי ולשר האוצר הקודם. המלצות הוועדה כוללות מגוון רחב של עצות ופתרונות לצמצום תופעת הריכוזיות, אך המלצה אחת בולטת בחסרונה - מיסוי כפול על העברת רווחים בין חברות בנות. החלטה פשוטה, תיקון לפקודת מס הכנסה, אשר חיסלה את תופעת הריכוזיות במשק האמריקאי.

 

אז מה יש בחצי הכוס המלאה? הדיון בנושא הריכוזיות הפך מדיון צדדי, לאחד הנושאים המרכזיים בחיינו. תרמו לזה הוועדה ומחאת קיץ 2011, אך גם הטייקונים שביקשו מאיתנו תספורת אחר תספורת. להוציא כמה משפחות בודדות ומשרתיהן הנאמנים, הציבור הישראלי מוקיע את תופעת הריכוזיות. ולמרות זאת תמוהות גם ההמלצות המסורבלות של הוועדה, וגם העובדה שעד עתה כמעט ולא נעשה איתן דבר.

 

"בעברית קוראים לזה אי-צדק"

 

שיטת המיסוי הנוכחית מעודדת אחזקת חברות במבנה פירמידיאלי, והיא לא עומדת להשתנות גם אם ייושמו כל המלצות הוועדה. נניח כי בעל שליטה שומר לעצמו פירמידה בת 3 שכבות, אם-בת-ונכדה בהתאם להמלצות הוועדה. בכל שכבה הוא שומר לעצמו 60% ומוכר את ה-40% הנותרים לציבור. בצורה זו הוא מחזיק בשליטה מלאה בכל אחת מהחברות, אך רק ב-21.6% מהון המניות של החברה הנכדה (60%*60%*60%).

 

הפגנה המחאה החברתית בקיץ 2011 הפגנה המחאה החברתית בקיץ 2011 צילום: יונתן קסלר

 

אם תקלע החברה הנכדה לקשיים ישא בעל השליטה ב-21.6% מההפסדים במקרה הטוב, ובמקרה הרע יבקש תספורת. אך מה יקרה אם היא תרוויח יפה? סביר להניח כי בעל השליטה לא יסתפק ב-21.6% מהדיבידנד. שיטת המס הישראלית מאפשרת לו לגלגל את הרווח אל חברת האם ללא תשלום מס על העברה, ולחלק ממנה את הדיבידנד - 60% לעצמו ורק 40% לציבור. כמעט פי 3 מחלקו היחסי בחברה הנכדה בה נוצר הרווח. בעברית קוראים לזה אי-צדק.

 

פקודת מס הממסה את העברת הרווחים הללו ב-7% לשכבה הונהגה בארה"ב במסגרת הניו-דיל, וחיסלה שם את תופעת הריכוזיות. היקף החברות הציבוריות האמריקאיות המוחזקות במבנה פירמידאלי עומד כיום על פחות מ-1%. בישראל היקפן עומד כיום על יותר מ-12%. מס חברות על העברת רווחים בין חברות מהנכדה לבת ולאם הוא ראוי ומוסרי מאין כמוהו.

 

חשוב להדגיש כי הטלת מס בגובה 7% על העברת רווחים בין חברות לא תביא לחלוקה צודקת, שכן בעל השליטה שיבחר לעלות את הרווחים שתי דרגות, מהנכדה דרך הבת אל האם, עדיין ישלשל לכיסו יותר מ-50% מהדיבידנד, שהם יותר מכפול מאחזקתו האמיתית. אך אם לשפוט לפי הניסיון האמריקני, יהיה זה צעד קטן למשרד האוצר וצעד גדול למשק ולכלכלה.

 

ישראל זקוקה לניו-דיל משלה, והוא חייב לכלול את השינוי הקל הזה בפקודת מס הכנסה. אם תמוסה העברת הרווחים בין חברות בנות כבר מ-2014, יגדיל המס את הכנסות הממשלה בטווח הקצר, ואילו בטווח הארוך הוא יחסל את תופעת פירמידות השליטה. גם וגם. לא מובן למה מס שכזה לא נכלל במסגרת המלצות הוועדה, אבל יש לנו שר אוצר חדש, וזה הזמן לדרוש אותו ממנו.

 

תומר מינץ הוא איש הייטק ופעיל חברתי. פרופ' ברוך מבורך הוא מרצה במוסדות אקדמיים שונים, מנהל מדעי - "מאגר מוחות" 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x