כולם ירוויחו משינוי קרנות ההשתלמות
משרד האוצר יכול לצמצם את הגירעון מבלי לפגוע במעמד הביניים. זו רק אחת הדרכים
יש דרך פשוטה ומשתלמת להקטין את הגירעון בתקציב המדינה מבלי לפגוע בשכבות הביניים ובמשלמי המסים. על מנת לעשות זאת יש לסרוק את התקנות הממשלתיות, למצוא את אלה שאינן יעילות ולצמצם אותן. בצורה זו כולם מרוויחים והממשלה תבוא אל הציבור בידיים נקיות.
השיטה הפשוטה ביותר לביצוע המשימה טמונה בקרנות ההשתלמות. קרן ההשתלמות לא מיועדת להשתלמות, מקורה בפשרה. כאשר יש מאבק בין עובדים המבקשים תוספת שכר ובין הממשלה המסרבת להגדיל שכר, הפתרון הוא הגדלת הנטו של העובדים על חשבון המס, כך שהם יהיו מרוצים מבלי שיגדלו עלויות המעסיקים. שני הצדדים מרוצים ורק המשק נפגע, משום שצריך לשלם שכר בדרך עקיפה ומסובכת.
שינוי השיטה יועיל לכל הצדדים
העיקרון שקרנות ההשתלמות התבססו עליו הוא מתן תוספת שכר שאינה גוררת הפרשה לפנסיה. תוספת השכר אצל מרבית השכירים המקבלים אותה היא 10% משכר הברוטו; המעביד מפריש 7.5% בכל חודש והעובד את 2.5% הנותרים. את החיסכון שנצבר בקרן ניתן לפדות כפטור ממס בתום שש שנים.
במשך השנים הגביל האוצר את החלק שמפריש המעביד ופטור ממס עד לתקרה של כ־15 אלף שקל, וצעד זה הפחית את כדאיות החיסכון של בעלי שכר גבוה. נוסף על כך, לחלק לא קטן מהשכירים יש במקביל לקרן ההשתלמות הלוואות שקיבלו בדמות אוברדראפט או משכנתא בבנק. אותם שכירים משלמים ריבית גבוהה על ההלוואות שנטלו, אך מקבלים תשואה נמוכה על החיסכון בקרן ההשתלמות, שהם צריכים לה להמתין שש שנים.
הצעת ייעול שכל הצדדים יכולים להרוויח ממנה היא מתן אפשרות לשכיר לקבל את ההפרשה לקרן ההשתלמות בצורה של הכנסה חודשית שוטפת. כל בעל קרן השתלמות שמעוניין בכך ישלם מס מופחת של 10%–15% על חלקו של המעביד ויוכל לקבל את ההפרשות המיועדות לקרן ההשתלמות היישר לשכר הנטו, וזה יגדל בצורה זו ביותר מ־10%. כך יתחלקו השכיר והמדינה בכספי קרן ההשתלמות ושני הצדדים ירוויחו: האוצר יוכל להקטין את הגירעון והשכיר ישפר את מצבו. זה נהנה וזה לא חסר.
זה לא הכל, אבל זו התחלה
ההצעה הזאת לא תסגור את כל הגירעון, אולם יתרונותיה רבים. לשכיר תהיה אפשרות לא להשקיע את כספו בקרן השתלמות, ועל כן יחויבו קרנות ההשתלמות להציע תשואות אטרקטיביות יותר. המדינה בתורה תקבל את חלקה בצורת "דמי הסכמה".
מי שעלולים להפסיד הם המנהלים והבעלים של קרנות ההשתלמות, ועל כן יש לצפות להתנגדות שלהם, של בעלי ההון ושל אלה שרואים את עצמם מצטרפים בעתיד לתחום.
כאמור, זו רק הצעה אחת מתוך כמה, אך היא הפשוטה ביותר וביכולתה להקל על שכירים רבים ועל אוצר המדינה. אף על פי כן היא לא תפתור את הגירעון כולו וקשה להעריך את הקטנת הגירעון בעקבותיה מאחר שהיא תלויה במספר השכירים שינהגו לפי ההיגיון הכלכלי הזה.
