בית החולים איכילוב תובע 3.6 מיליון שקל מקריוסל
בתגובה לתביעה בגובה 27 מיליון שקל של חברת הבנק הטבורי קריוסל, הגישה קרן המחקרים של בית החולים תביעה מטעמה. "לקריוסל אולי היו הרבה חלומות לגבי פעילותה, אך יכולת ביצועית עלובה ותפיסת מציאות שגויה", טוענת קרן המחקרים
קרן המחקרים של בית החולים איכילוב תובעת 3.6 מיליון שקל מחברת הבנק הטבורי קריוסל בטענה שהחברה לא שילמה לבית החולים עבור שירותים שקיבלה, התנהלה בצורה רשלנית וגרמה לה נזקים במיליוני שקלים. בדצמבר האחרון הגישה קריוסל נגד איכילוב וקרן המחקרים שלו תביעה של 27 מיליון שקל. בתביעתה טענה קריוסל, באמצעות עוה"ד שלומי תורג'מן, מיטל אברהם ועדי דייג, שבית החולים וקרן המחקרים הפרו באופן סדרתי את הסכמי המכרז שבו זכתה. קריוסל, העוסקת באיסוף דגימות תאי גזע לשימור מיולדות, זכתה ב־2006 במכרז של איכילוב לאספקה של שירותי עיבוד ושימור תאי גזע ל־20 שנה. לפני כחצי שנה פרסם איכילוב הודעה על הפסקת ההתקשרות עם קריוסל על רקע חוב של יותר ממיליון שקל של החברה. בתביעתה טענה קריוסל שהפסקת הקשר בין הצדדים נבעה דווקא מ"שרשרת של הפרות של בית החולים", ששיאה בסירובה של קריוסל לקבל את החלטת הנהלת איכילוב להוזיל את טכנולוגיית המעבדה ועיבוד הדגימות. קריוסל אף טוענת שפניית איכילוב לעיתונות גרמה ל"וידוא הריגה" שלה בענף.
בימים האחרונים, לצד כתב הגנה שהגישה קרן המחקרים של איכילוב, הוגשה גם תביעה שכנגד על סכום של 3.6 מיליון שקל. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אילן גולדשמידט, נטען שהחברה לא שילמה עבור השירותים שקיבלה מבית החולים. לפי איכילוב, עבור שירותי עיבוד והקפאות ושירותי איסוף דם טבורי ללקוחות חייבת קריוסל יותר מ־1.2 מיליון שקל. בנוסף, לחברה חוב של 660 אלף שקל עבור שמירת הדם הטבורי ללקוחות החברה בבית החולים. לפי כתב ההגנה של איכילוב, קרן המחקרים החליטה לבטל את ההתקשרות עם קריוסל כדי למזער את נזקיה ולא להמשיך לתת שירותים למי שאינה מסוגלת לשלם עבורם וכדי להגן על לקוחותיה. קריוסל, נטען, הפרה את ההסכמים שעליהם חתמה, ובכלל זה הציגה מצגי שווא ולא מילאה אחר מחויבויותיה החוזיות. "קריוסל נהגה בחוסר יושר ובחוסר תום לב כלפי קרן המחקרים וכלפי לקוחותיה, תוך ניסיון לעשות עושר ולא במשפט. חרף העובדה שידעה שאין ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה היא המשיכה לשווק את שירותיה, ולהגדיל את חובה לקרן המחקרים", נכתב בכתב ההגנה.
כתב התביעה שכנגד מעלה טענות קשות כלפי מנהלי קריוסל ש"ניהלו את החברה מתוך רשלנות פושעת". "המנהלים פעלו מתוך כוונה להונות את קרן המחקרים ותוך קיפוחה על פני נושיה האחרים. הם נטלו על עצמם סיכונים בלתי סבירים באשר ליכולתם לפרוע את החוב".
לפי איכילוב, אחת הסיבות העיקריות לכישלון ההתקשרות בין הצדדים היתה ניהול כושל של החברה. "לקריוסל אולי היו הרבה חלומות לגבי פעילותה, אך יכולת ביצועית עלובה ותפיסה שגויה של המציאות". לגרסת בית החולים, במהלך השנים יזמה קריוסל "בהבל פה" פרויקטים רבים, אך כשהגיע זמן היישום "הכישלון היה מוחלט". קרן המחקרים טוענת שקריוסל גרמה לה נזקים במיליוני שקלים, בין השאר משום שלאורך השנים "בזבזה" את זמנה בפרויקטים שכשלו. "קריוסל רצתה בכל דבר תוצאות מהירות כאן ועכשיו. היא סירבה להכיר שבמקצוע הרפואה דברים אורכים זמן, יש תהליכים של ניסוי וטעייה ויש לבדוק כל דבר 'בשבע עיניים'. השילוב של חוסר הבנה מוחלט בנושא שבו התעסקה, עם יומרות גבוהות ושחצנות אין קץ, היה שילוב קטלני אצלה שתוצאתו התגלתה בכל פעם מחדש בשטח". לפי איכילוב, כדי להצדיק את כישלונה, נהגו קריוסל ומנהליה להתעמר בחוקרים, "לתקוף אותם מילולית, להעליבם ולהטיח בהם האשמות חסרות פשר ולזרוע ריב ומדון". באשר לפרסומים שיצאו מאיכילוב על הפסקת ההתקשרות עם קריוסל, נטען בכתב ההגנה של בית החולים כי כל הדיווחים היו אמת ושיקפו את המצב לאשורו ולכן לא היוו הוצאת לשון הרע.
מקריוסל נמסר בתגובה כי "כתב ההגנה והתביעה שכנגד הנם בבחינת הוצאת לשון הרע והם גדושים בטיעונים ובהצהרות שקריות. בית החולים הפר במהלך השנים מספר פעמים את ההסכם עם קריוסל ברגל גסה, ואף דרש כספים שלא הגיעו לו מהחברה במצגי שווא. לקריוסל נערך שימוע במשרד הבריאות ופעילותה נמצאה ללא דופי. במהלך חמש שנות פעילותה עם ביה"ח זכתה החברה לשבחים על פעילותה ממנכ"ל ביה"ח פרופ' ברבש ומבכיריו. החברה דאגה להבטיח את שלום הדגימות ושמירתן לכלל לקוחותיה בביה"ח איכילוב. בזכות אחריותה של קריוסל, אף לקוח שלה לא נפגע מהתנהלותו הבריונית של בית החולים".
