שאלות של צדק מיסויי

כך עלו לכותרות הטבות המס הניתנות לחברות הגדולות במסגרת חוק עידוד השקעות הון, המביאות לכך שהמס האפקטיבי המוטל על חברות גדולות כגון טבע הוא נמוך באופן בולט, והציבור החל לדרוש לדעת מי מהן משלמת כמה. הדרישה לגילוי פרטים על שיעור המיסוי או על פטורים הניתנים לגופים שונים במשק מעוררת שאלות של היחס הראוי בין חובת הסודיות הגלומה בחוקי המיסוי השונים לבין זכות הציבור לדעת, המוצאת לה ביטוי בחוק חופש המידע.

חוקי המיסוי מול חופש המידע

פקודת מס הכנסה קובעת חובת סודיות גורפת על ידיעות מסמכים, דו"חות ושומות המתייחסים להכנסתו של אדם. לחובה זו יש חריג הקובע ששר האוצר רשאי לפרסם רשימה של כלל הנישומים בישראל ובה סכום ההכנסה החייבת של כל אחד מהם, לא חלקם, לא לפי סיווג כזה או אחר, או כולם או כלום. כל החרגה של קבוצה דורשת אישור מיוחד של ועדת הכספים של הכנסת. כבר שנים רבות ששרי האוצר לא עשו שימוש בסמכותם זו. מנגד ישנו חוק חופש המידע, הקובע את העיקרון ולפיו קיימת זכות לכל אזרח או תושב לקבל מידע מרשות ציבורית, למעט מידע שאין לגלותו על פי כל דין. אם כן, כבר לפי לשונו הפשוטה של החוק, הרשויות רשאיות לסרב להעביר פרטים על הכנסתו החייבת של אדם או גוף וכן על שיעורי המיסוי החלים עליהם, שהרי חלה על פרטים אלה חובת סודיות לפי חוק.

דורון ארבלי, מנהל רשות המסיםצילום: ישראל מלובני

בבג"ץ שהגישו התנועה לחופש המידע ורביב דרוקר נגד רשות המסים, אילצה המדינה את רשות המסים לגלות את שמות האנשים שעמם ערכה המדינה הסדרי כופר במקום הליך פלילי. באותו פסק דין נקבע שסעיף הסודיות בחוקי המסים לא חל על הסדרי כופר, שכן אלה אינם מתייחסים להכנסתו של אדם או לפרטים שבהכנסתו שעליהם חלה הסודיות. פסק הדין קבע שבעניין זה, באיזון שבין הזכות לפרטיות ואינטרסים ציבוריים מערכתיים נוספים לבין זכות הציבור לדעת, האחרונה גוברת. על אף קביעה זו של בג"ץ, אנו רואים כי בתחום המיסוי, מלבד חריגים בודדים, עקרון הסודיות הוא עיקרון מנחה.

שאלות מיסוי וצדק חברתי

הדיון סביב צדק חברתי רווי שאלות בתחום המיסוי, כגון: היחס בין המיסוי על רווחי הון לעומת המיסוי המוטל על הכנסות מעבודה; מיסוי קרנות ההשתלמות; החלת מע"מ על פירות וירקות; ביטול הפטור ממע"מ באילת; והאם יש לחזור ולהטיל מס על עיזבונות.

אני סבור שהדיון בצדק חלוקתי לא יכול להתקיים במישור דיני המס בלבד. ההתמקדות בשאלה כמה מס חברה פלונית משלמת מחמיצה שורה של שאלות נלוות חשובות לא פחות. השאלות בתחום המיסוי בהקשר הזה מורכבות ותלויות בשאלות בעלות אופי כלכלי רחב יותר, כגון: כיצד עומדת ישראל בתחרות משיכת המשקיעים מול מדינות אחרות; האם יצירת מקורות תעסוקה והגדלת היצוא אינן יוצרות בעקיפין מקורות הכנסה ומגדילות את ההכנסות ממס; האם שיעור המס הנמוך יותר על רווח הון לעומת ההכנסה מעבודה מוצדק, לאור העובדה כי הוא נועד לעודד השקעה בעסקים במגמה להגדיל את הפעילות במשק; והאם הגדלת המס על רווחי הון לא תפגע גם במעמד הביניים. כל השאלות הללו דורשות דיון מעמיק יותר מסתם הצגת נתונים מספריים על שיעור המס המשולם על ידי מגזר זה או אחר. דיון מסוג זה מחמיץ חלק ניכר מהשיקולים והנתונים הרלבנטיים.

הכותב הוא מומחה למדיניות מס ושותף מייסד במשרד עורכי הדין פרופ' ביין ושות'