אושרה ייצוגית נגד אפריקה ישראל: "הטעתה את המשקיעים"
ביהמ"ש המחוזי אישר להגיש תביעה נגד החברה ובכיריה, המוערכת ב-30 מיליון שקל. התובע טוען שרכש אג"ח בהסתמך על מצגי שווא, ונגרם לו הפסד
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב אישר היום (ד') הגשת תביעה ייצוגית נגד אפריקה ישראל בטענה להטעייה בתשקיף ובדו"חות הכספים של החברה, ומצג שווא רשלני בכל הנוגע ליכולתה של החברה לפרוע את אגרות החוב שהנפיקה מסדרה ט' ולכוונתה לעשות זאת. הקבוצה התובעת מוערכת בלפחות 190 איש והנזק הכולל שנגרם להם מוערך בבקשה בכ-30 מיליון שקל.
- לב לבייב ינסה למשוך 200 אלף לקוחות ביום לאפימול סיטי במוסקבה
- לבייב מכניס שותף חדש לערוץ 9
- משנה למנכ"ל אפריקה ישראל נכסים: "בחו"ל לא יודעים להבדיל בין בני ברק לרמת גן"
התובע, בנימין אסולין, טען שרכש אג"ח ט' בהסתמך על מצגי החברה ועל בכיריה: בעל השליטה לב לבייב, מנכ"ל החברה בתקופה הרלוונטית איזי כהן, סמנכ"ל הכספים רון פאינרו והדירקטורים. לדבריו, החברה והבכירים הציגו לציבור המשקיעים מצג שווא על יכולתה וכוונתה של החברה לפרוע במועד את האג"ח. כאשר התברר לו כי החברה לא תפרע את האג"ח, הוא מיהר למכור את אגרות החוב שרכש ובעקבות זאת נגרם לו הפסד של כ-53 אלף שקל.
לבייב. החברה טוענת כי הפרסומים שיקפו את מצבה באותו מועד צילום: אביגיל עוזי בתגובה טענה החברה כי פרסומיה השונים ודיווחיה המלאים שיקפו נאמנה את מצבה נכון למועד שבו ניתנו. עוד טענה כי במועד הרישום למסחר של אג"ח ט' היה נראה כי החברה אכן תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה הפיננסיים, אולם במהלך החודשים שלאחר רישומן של האג"ח מסחר התרחשו אירועים אשר הקשו על יכולתה של החברה לעמוד בתוכניותיה הכלכליות.
אסולין ביקש לייצג את כל מי שרכש אג"ח בין מועד תחילת המסחר בהן, ב-1 ביוני 2009, לבין 28 באוגוסט באותה שנה, ומכר אותן בין 30 באוגוסט (המועד שבו פורסם הדו"ח הרבעוני המצביע על מצבה הקשה של החברה) ל-29 באוקטובר (מועד סיום המסחר באג"ח לקראת פירעונן).
אסולין טוען כי רישום האג"ח למסחר נבע מבקשת המוסדיים לעשות זאת במטרה למכור את האג"ח לציבור.
השופט ד"ר עמירם בנימיני השתכנע כי יש בסיס לכאורה לטענות בדבר מצגי שווא של החברה בנוגע לנסיבות שהביאו לרישום האג"ח למסחר ולמצבה של החברה באותה העת. לדברי השופט, בלא ניתן לשלול בשלב זה את טענתו של המבקש כי רישום האג"ח למסחר נבע מבקשה של הגופים המוסדיים, והבקשה זו עשוי להשתמע חוסר אמון ביכולתה של החברה לפרוע את כל התחייבויותיה למחזיקי האג"ח שלה. אם כך היו פני הדברים, הוסיף השופט, מדובר במידע שאמור היה להימסר למשקיעים.
בהחלטתו קבע עוד השופט כי על הנתבעים לתת הסבר משכנע לשאלה מדוע אגרות חוב שהונפקו במקור לגופים מוסדיים בלבד ונשארו כך במשך 4.5 שנים, הונפקו לפתע לציבור חמישה חודשים בלבד לפני מועד פירעונן תוך אמירה של המנכ"ל כי הדו"חות הכספים שפורסמו עם הנפקתם לציבור מהווים "מפגן עוצמה" של החברה, וכיצד אירע ששלושה חודשים בלבד לאחר מכן הגיעה החברה למצב השקול לחדלות פירעון והודיעה כי לא תפרע את האג"ח.
השופט הוסיף כי ייתכן שכדאי למנות חוקר שיבדוק את הנהלת החשבונות של החברה, והאם מצגיה תאמו את מצבה הכלכלי.
השופט קבע כי אם יוכח שהחברה הפרה את הוראות חוק ניירות ערך או תקנותיו, ניתן יהיה לכאורה לייחס אחריות אישית לנתבעים.
הנתבעים חויבו בהוצאות של אסולין בסך 70 אלף שקל.
אסולין יוצג על ידי עוה"ד יורי נחושתן, גבי ספרן וסופר יובל ממשרד נחושתן ,ספרן ,שרף ,יפה ושות'.
