המשפחתית החדשה של פולקסווגן: מעשים במקום דיבורית

פולקסווגן גולף נחשבת בתעשיית הרכב העולמית למכונית שמתכנניה הצליחו לפצח את אחת הנוסחאות החמקמקות ביותר של עולם הרכב: מדובר במכונית שיכולה להימכר הן לעשירים והן לבעלי הכנסה ממוצעת ואף פחות מכך. כיצד משיגים אנשי פולקסווגן את האפקט הרצוי, שמאפשר לגולף להתמודד בראש מורם מול מרצדס A קלאס שעולה אלפי יורו יותר וגם מול יונדאי I30? התשובה טמונה באיכות גימור גבוהה, וגם בשפע מרשים של חבילות אבזור וגימור שיכול להפוך גולף תמימה למראה למעצמת הייטק על גלגלים, כולל סטריאו משוכלל, מערכת התראה מפני תאונה, וכמובן גם חישוקי גלגלים ענקיים עטויי צמיגי ספורט מובחרים.

נוסחה זו יושמה בדורות הקודמים של הגולף בהצלחה מרובה גם בישראל, והושיבה עורכי דין מצפון תל אביב בגולף V5, את בנותיהם בגולף 1.6 ואת בניהם בגולף GTI. האשה קיבלה גולף 1.6 אוטומטית וכולם היו מרוצים. אלא שכיום שוק הרכב הישראלי מתנהג באופן שונה: בשנתיים האחרונות יבואני הרכב שמייבאים את הדגמים המשפחתיים שמיועדים לציים החלו לאבזר את כלי הרכב בעוד ועוד ציוד תקני, החל במערכות בקרת שיוט וכלה בגגות נפתחים, וגם איכותם הכללית של כלי הרכב, שפעם נחשבו נחותים מן הגולף, עלתה פלאים: מספיק סיבוב אחד ביונדאי I30 או בפורד פוקוס כדי להבין כמה היריבים התקדמו. עם זאת, הדור החדש של הגולף, השביעי במספר, תוכנן בדיוק כדי לטפל ביריבים ולשמר את יתרונה המסורתי של הגולף על מתחרותיה בכל הקשור באיכות הנסיעה, הנהיגה והאבזור.

חיצונית, הגולף החדשה אינה שונה באופן מהותי מקודמותיה. לא מדובר כאן בעצלנות עיצובית, אלא במהלך מחושב היטב. הקהל השבוי של פולקסווגן, כלומר לקוחות שרכשו בעבר כמה דורות של גולף, לא אוהב שינויים בלתי צפויים, ולכן העיצוב תפור בדיוק למידותיו: הקווים שמרניים ונועדו לרמוז על מכונית מסיבית ומרווחת, אך עם זאת: מתחת לחזות החיצונית מסתתרת הפתעה: הגולף החדשה אמנם ארוכה מקודמתה בכמעט 6 ס"מ אך קלה ממנה בעשרות קילוגרמים, הודות לשימוש בפלטפורמה קלת משקל. קשה לומר על העיצוב של הדגם החדש שמדובר בעיצוב הרפתקני במיוחד, אך עם זאת מדובר בעיצוב נאה והתגובות שלהן זכתה הגולף מעוברים ושבים - במיוחד כאלה שמאחורי הגה של רכבי גולף ישנים - הבהירו שהמטרה הושגה והרכב אכן משדר זהות מותגית ברורה.

פולקסווגן גולף

מרחב אחורי מרשים

מבפנים הגולף מותירה רושם מעורב. ראשית, האיכות: אין צל של ספק שהגולף היא המכונית הקומפקטית האיכותית ביותר שבה נסענו בעת האחרונה. איכות הגימור הגבוהה מורגשת בכל פרט ופרט של תא הנוסעים: איכות הפלסטיקה היא ללא דופי, והאפקט הכללי שמושג הוא של מכונית יקרה בהרבה מכפי 130 אלף שקליה של הגולף. המושבים מצוינים, המרחב האחורי מרשים אף שמדובר כאן במכונית בעלת חמש דלתות, תא המטען נאה בנפחו, ואילו כל הבקרות מרגישות כאילו יחזיקו מעמד לנצח - אפקט שאינו שונה מזה שמשיגה גם כיום פולקסווגן גולף משנות השבעים המאוחרות, שחוגגת יום הולדת 30 להיווסדה. אז מה כאן לא בסדר? התשובה היא האבזור. נכון, לגולף יש בקרת אקלים, כיוון רוחק להגה וגם מערכת שמע מצוינת, אך לשווא חיפשנו ידיות מאחורי ההגה להעברת הילוכים. שליטה מגלגל ההגה למכשיר הרדיו לא מצאנו. כשהטלפון צלצל, לא נמצאה דיבורית מקורית שתתחבר אליו. גג נפתח הוא תוספת, כמו גם חישוקי סגסוגת ובקרת שיוט. גם חיבורי נגני מוזיקה לא הצלחנו למצוא. ב־130 אלף שקל, היעדרם של כל אלה מאכזב.

בפעם האחרונה שנסענו בגולף החדשה כבישי סרדיניה המשובשים היו כר ניסוי פורה. שלא במפתיע, כבישי ישראל משובשים יותר והגולף מפתיעה ביכולתה להתמודד עמם. הנוראים בבורות כבישי חבל לכיש נבלעו תחת גלגליה באופן מרשים וללא מאמץ, ההגה הזכור לטובה אינו מאכזב גם במפרט הישראלי ומכוון בדיוק במידה הנכונה שבין הנאה לקלות תפעול. האכזבה היחידה היא שברמת האבזור הבסיסית הגולף מגיעה עטויה בצמיגים במידה לא ספורטיבית, שתורמת ליכולת ספיגת המהמורות אך אינה תורמת לאחיזה. הנסיעה עצמה שקטה להפליא גם בעיר וגם מחוץ לעיר, ויכולה להתמודד בכבוד עם כל אחד מדגמי הפרימיום הקטנים שצצו בעת האחרונה בשוק הרכב הישראלי מבית ב.מ.וו, מרצדס וגם היריבה מבית - אאודי. המנוע עצמו, בנפח צנוע של 1.2 ליטרים, מוכר היטב מהדור הקודם של הגולף, אך עבר כמה שדרוגים לטובת שיפור צריכת הדלק, ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים מצוינת בעלת תגובות מהירות להפליא. למרות הנפח הצנוע, המנוע מפיק 105 כוחות סוס בסיועו של מגדש טורבו נמרץ ותמיד מרגיש שש אלי קרב. לסיכום פרק נימוסי הכביש: הגולף הקודמת הצטיינה בהתנהגות מאוזנת, רמת שקט גבוהה ואיכות נסיעה משובחת. הגולף החדשה טובה יותר.

נאמנות עיוורת

כעת מגיע הזמן לדבר על מה שחשוב, כלומר על הכסף. הגולף, שעולה 130 אלף שקל בגרסת המבחן, היא אחד הדגמים המשפחתיים הבודדים בשוק הישראלי שאינם מיועדים כמעט בכלל להגיע לחברות הליסינג. בנוסף על כך, הקהל של רוכשי הגולף הפוטנציאליים מורכב בחלקו הגדול מלקוחות שבבעלותם היתה גולף בעבר. מדובר בלקוחות מזן מאוד רווחי ומאוד לויאלי: לקוחות אלה אינם מעוניינים בסמל של מרצדס, אאודי או ב.מ.וו מקדימה, אך כן מעוניינים בתחושת יוקרה בלי לשלם את המחיר החברתי שמתלווה לסמל המעמד. מסיבה זו אותם לקוחות לא הראו בעבר את פרצופם בסוכנות יונדאי ולחלופין גם לא בסוכנות אאודי. עבור לקוחות כאלה, הגולף החדשה תהיה בת לוויה אידיאלית. היא תהיה שקטה, מהירה ומרווחת, בדיוק כמו הדגמים הקודמים. עם זאת, ואף שהגולף החדשה היא מכונית מצוינת, קשה שלא לחוש אכזבה לנוכח רשימת האבזור בדגם הבסיסי, שמחירו גבוה באלפי שקלים ממכוניות משפחתיות שמגיעות ארצה כשברשימת הציוד הסטנדרטי שלהן מופיעים חיבורי נגני מוזיקה, דיבוריות מקוריות ואפילו גגות נפתחים ללא תוספת תשלום.

מנוע: בנזין, נפח 1,197 סמ"ק, הספק מרבי 105 כ"ס, מומנט מרבי 17.8 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 190 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־10.6 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן 20 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 11.2 ק"מ לליטר

בטיחות: 6 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי

קבוצת זיהום: 3

מחיר: 130 אלף שקל