האתגר הגדול: רפורמות פוליטיות

בארה"ב נמצאות כל חתיכות הפאזל במקומן כדי להרכיב תמונה של חיזוק מגמת ההתאוששות. שוק הדיור מתאושש והפדרל ריזרב אותת כי הוא מוכן לעשות כל שביכולתו כדי להוריד עוד יותר את שיעור האבטלה. כל מה שמקבלי ההחלטות בארה"ב צריכים לעשות כדי למנוע מ־2013 להיות גרועה מ־2012 זה להשתדל שלא לירות לעצמם ברגל.

אם להתבטא באופן מפורש יותר, עליהם לסלק את חוסר הוודאות שעדיין ממשיך לדכא את הצריכה הפרטית וההשקעות, להימנע מהצוק הפיסקאלי של ההווה או של העתיד, להתנהל בזהירות סביב סוגיית הקיצוצים האוטומטיים שאורבים בשער ולחדול מההתייחסות התקופתית להרמת תקרת החוב.האם יוכלו המחוקקים בארה"ב להשיג את המטרות הללו? לפי כל הנתונים והתחזיות, הם בהחלט יוכלו.

בדומה לכך, גם אירופה תוכל להגיע לשיפור ב־2013, בהתחשב בכמה גרועה היתה 2012 עבורה. מרכיבים חדשים במערך האירופי, כמו איחוד בנקאי שבראשו מפקח יחיד, מתחילים ללבוש צורה קונקרטית. כמו כן, הבנק האירופי הבטיח לעשות כל שביכולתו כדי לתמוך בפריפריה של גוש היורו. אולם גם בהקשר האירופי עלול עיוורון פוליטי לטרפד את התקוות לשינוי. המו"מ על האיחוד הבנקאי עלול לקרוס, הבנק האירופי עלול להתעקש להשאיר את הריבית גבוהה, והממשלות עלולות להעמיק את תוכניות הצנע הדרקוניות שלהן. במילים אחרות: תוכנית אל"ף עלולה לקרוס בלי שקיימת תוכנית בי"ת מוכנה. גם מכיוונה של סין מגיעות בעיקר תחזיות חיוביות, כאשר קרן המטבע חוזה שהכלכלה שם - התלויה באופן כמעט בלעדי ביצוא - תתאושש במקביל להתאוששות שתירשם בעולם.

ראש ממשלת יפן שינזו אבה. יפן היא הדוגמה היחידה למדינה שבה הגיע השינוי הכלכלי דווקא מכיוון הפוליטיקה. אם הצעדים יתבררו כצודקים, יש סיבה לתקווהצילום: בלומברג

אך כאמור, החדשות החיוביות נמהלות בדאגה. הסיבה המרכזית לדאגה הזאת, היא שבשעה שהחתיכות המרכזיות בפאזל הצמיחה בשלוש הכלכלות המרכזיות בעולם - ארה"ב, אירופה וסין - נמצאות במקומן, הפוליטיקה עלולה למנוע מהן להתחבר ולהביא באמת לצמיחה. פירושו של דבר שהרפורמות הנחוצות באמת אינן רק כלכליות, כי אם גם פוליטיות.

בארה"ב חייבים לתקוף את הבעיה של ה"סופר־פאקס" - אותם גופים פוליטיים המייצגים אינטרסים צרים של העשירים

המנסים לקנות את הבחירות. אירופה מצדה חייבת לחזק את כוחו של הפרלמנט האירופי, כך שהוא יהפוך למשקל נגד מול הכלכלות הלאומיות של כל אחת מהחברות.

ובסין דרושה בדחיפות הגברה של השקיפות כדי למנוע שחיתות ולשמור על האינטרסים המיוחדים במקומם. יפן היא המקום היחיד בעולם שבו המערכת הפוליטית היא שיזמה את הצעד שהביא לשינוי מהותי בכלכלה: ראש הממשלה שינזו אבה הבטיח - בסיבוב השני להנהגתו את יפן - לחייב את הבנק המרכזי של המדינה לשים סוף לדפלציה ולשנות את הסקטור הציבורי כך שהוא יעשה יותר כדי לסייע לצמיחה. אם כך אכן יהיה ביפן, הרי שתהיה לעולם קרן אור של תקווה להיאחז בה בשנה החדשה.

הכותב הוא מרצה לכלכלה ולמדעי המדינה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. פרוג'קט סינדיקט 2013, מיוחד ל"כלכליסט"