האם פישר יתערב לממשלה בכלכלה
בנק ישראל צפוי להישאב פעם נוספת אל הוואקום שייצור חוסר המעש של הממשלה היוצאת
עידן השתיקה מרצון שגזרו על עצמם לאחרונה בכירי בנק ישראל יגיע מחר למועד סיומו הרשמי. הגירעון העצום בתקציב 2012 לא יורד מסדר היום הציבורי כבר עשרה ימים, ורק בנק ישראל, שמן הסתם יש לו הרבה מה לומר בעניין, נמנע מלהשמיע את קולו. לתענית הדיבור הזו של ראשי בנק ישראל יש כמובן סיבה ברורה, ולמען האמת גם מוצדקת. כל הערה מצדם בנושאים הכלכליים שעל הפרק היתה מתוארת מיד כהתערבות במערכת הבחירות, ובבנק הגיעו להחלטה שקצת סבלנות לא תזיק.
עכשיו כאמור כל זה הולך להשתנות. הסנונית הראשונה צפויה להיות הסקירה הפיסקאלית השנתית שהוכנה כבר בבנק לפני כמה שבועות, ומועד פרסומה נדחה עד לאחר הבחירות. בדומה לסקירה הפיסקאלית שפרסם הבנק בשנה שעברה, גם הפעם לא צפויים להיכלל בה דברים שלא ידענו קודם לכן. השלב הבא והחשוב הרבה יותר במסע לשבירת השתיקה של בנק ישראל יהיה ככל הנראה דומה למהלך שביצע הבנק לפני קרוב לארבע שנים.
בתחילת מרץ 2009, כאשר המשק הישראלי נסחף אל המשבר הגלובלי, הממשלה החדשה עדיין לא הוקמה, וממשלת
המעבר פעלה במשך חודשיים ללא תקציב מאושר, גיבשה הנהלת בנק ישראל תוכנית כלכלית משלה להתמודדות עם המשבר. המלצות התוכנית התמקדו אז בתחום הפעילות הריאלית ובשוק העבודה, ובנק ישראל התכוון להגיש אותן לממשלה החדשה מיד עם הקמתה.
עכשיו צפוי בנק ישראל להתמקד במציאת פתרונות לבעיות שונות מאלה שהעיקו על המשק בתקופת המשבר הגלובלי. הצעדים העיקריים שצפוי לכן הבנק להציע לממשלה הבאה יהיו דחיית פרויקטים שאינם מחוללי צמיחה כדי להקטין את צד ההוצאות בתקציב, שמירה על יעד הגירעון המעודכן של 3% מהתוצר גם אם הדבר יחייב הטלת מסים נוספים, והימנעות משינוי הכלל הפיסקאלי כדי להגדיל את מסגרת התקציב ולהימנע בדרך זו מהצורך לבצע קיצוץ גדול.
