קטנה בפרטים הקטנים

קבוצת המכוניות החדשה שהופיעה בשנתיים האחרונות זכתה לכינוי "משפחתיות צעירות". הכוונה היא לכל המכוניות המשפחתיות הקטנות שהוצגו בשנה האחרונה ומיועדות לשיווק בסין ובמדינות ברית המועצות לשעבר: פיז'ו 301, סקודה ראפיד, סיטרואן C אליזה ודומותיהן.

לכל המכוניות הללו יש מכנה משותף - ארבע דלתות - מראה שאמור להעניק חזות מכובדת ודומה לזו של מכונית משפחתית גדולה, עם תא מטען ענק ועלויות ייצור נמוכות.

השם שלהן מעורר בראש תמונות של זוגות מחייכים עם לברדור, אבל אל תשלו את עצמכם: באירופה הקלאסית אף אחד לא יפזול בכיוון של המכוניות הללו. עם זאת, בסין ובמדינות ברית המועצות לשעבר יש למכוניות האלה פוטנציאל הצלחה גבוה, וטוב שכך - יצרניות הרכב האירופיות נמצאות בימים אלה בסחרור פיננסי שנדמה שאינו עומד להסתיים בקרוב, והן זקוקות לשווקים החדשים כמו אוויר לנשימה. אם כך, השם האמיתי שצריך לתת למכוניות האלה הוא "מחלצות ממשבר", אבל כנראה שלאף אחד מאנשי השיווק של יבואניות הרכב לא ממש התחשק לתת למכונית שם עם הקשרים של קטסטרופה.

ויש כאן יתרון נוסף: המכוניות הללו, שזול לייצר וזול לרכוש, מגיעות לישראל, והן מתאימות לחלק ניכר מן הישראלים כמו כפפה ליד. עולם שלישי? בכל הנוגע להעדפותיהם המוטוריות של הישראלים, אפשר להגיד שכן.

ברוכה הבאה פיז'ו 301, סנונית ראשונה מבין המכוניות המשפחתיות הצעירות. לפיז'ו 301 יש גם מכונית אחות: קוראים לה סיטרואן C אליזה, והן כמעט זהות בממדים ובמפרט הטכני. חברת דוד לובינסקי, יבואנית פיז'ו, זקוקה ל־301. עד כה לא היו לה מכוניות סדאן (ארבע דלתות) בהיצע, ואין ספק שהישראלי המצוי אוהב סדאן. אמנם בשנים האחרונות חלו לא מעט שינויי מגמות, והישראלים הבינו דבר או שניים על מכוניות סופר־מיני, אך בציי הרכב עדיין מאמינים בארבע דלתות.

פיז'ו 301. הגרסה המאבוזרת עולה רק 12 אלף שקל פחות מהמשפחתיות הפופולריות כמו פורד פוקוס

מנסה להיראות מכובדת כמו ה־508

בפעם האחרונה שליבואנית פיז'ו היתה מכונית סדאן קראו לה 306 סופר סאלון, והיא היתה מכוערת למדי. ה־301 בפירוש אינה מכוערת. חיצונית מדובר במכונית שעושה כמיטב יכולתה להיראות מכובדת כמו אחותה הגדולה, ה־508, באמצעות כיתוב "פיז'ו" בולט מקדימה, מכסה מנוע שמשתפל אל מעבר לקו הפנסים ותא מטען שחתום בדלת אדירת ממדים. ה־301 בהחלט מצליחה לשדר הדרת כבוד מסוימת, אך ראשים היא לא תסובב. מבחינת ממדים, בהשוואה לאופל אסטרה סדאן, מכונית משפחתית פופולרית, ניתן להבחין שבסיס הגלגלים של האסטרה ארוך בסנטימטר אחד בלבד, אך האסטרה עצמה ארוכה מהפיז'ו בכמעט 20 ס"מ.

גם מבפנים ניכר שאנשי פיז'ו התאמצו ליצור תחושה של מכונית יוקרתית להמונים. תא הנוסעים עצמו משדר רושם איכותי, ועושה שימוש ברכיבים מוכרים רבים של פיז'ו, כמו סביבת ידית ההילוכים ואמצעי השליטה בבקרת השיוט. מאחור יש גם שפע של מקום לנוסעים, אך כל המושבים קצרים מדי ואינם תומכים ברגליים. את ההגה לא הצלחנו לכוון למרחק, מה שיוצר תנוחת ישיבה מעט מלאכותית, ואת צג מערכת השמע קשה לעתים לראות. ספירה של כריות האוויר מסתיימת בספרה ארבע בלבד, בעידן שבו שש ושבע כריות אוויר הפכו לסטנדרט. כמו כן, מערכת המיזוג לדוגמה מעוצבת כך שתיראה כמו בקרת אקלים - אקט מעט תמוה. רוב הנהגים כנראה לא יבחינו בזוטות אלה, אך לנו מספר כריות האוויר הפריע. ואגב בטיחות, בקטלוג הכרומו מודגש הימצאה של מערכת בקרת יציבות אלקטרונית. מערכת כזו היא פריט חובה בכל המכוניות החדשות על פי החוק בישראל. גם בלי קטלוג.

ה־301 מציעה נוסחה מוכרת היטב - מנוע בנפח 1.6 ליטרים ותיבת הילוכים אוטומטית. המנוע נראה מוכר. כבר פגשנו בו בעבר, בפיז'ו 307. כיום פיז'ו מתקינה ברוב דגמיה החדשים מנועי 1.6 ליטרים אחרים, פרי פיתוח משותף עם ב.מ.וו, אך מנועים אלה יקרים יותר לייצור ולתחזוקה מן המנוע הוותיק והרועש של ה־307. גם את תיבת ההילוכים הזו אנו מכירים היטב, ולא לטובה: מדובר בתיבת הילוכים אוטומטית מסוג AL4, כזו שמטלטלת, שמורידה הילוכים בבעיטה בעת האטה וגם דורשת מן המנוע להסתובב בסל"ד גבוה במהירויות בין־עירוניות, לזלול דלק בתאווה גלויה ולייצר שאון ניכר.

הגרסה הבסיסית נותנת תמורה למחיר

ה־301 עצמה מפגינה גינוני כביש טובים. מדובר במכונית שמכוילת להתנהגות ניטרלית למדי. הנסיעה רכה כמצופה ממכונית שמיועדת להתמודד, בין היתר, עם כבישים משובשים, ובסך הכל לתא הנוסעים לא חודר רעש רב, אך המנוע ותיבת ההילוכים עושים יד אחת להוריד מחדוות הנסיעה ב־301, וחבל שכך.

אז איך מסכמים את ה־301? מדובר במכונית טובה שנופלת בפרטים הקטנים - היכן שהיצרן צמצם עלויות. תא הנוסעים מרווח, אך המושבים קצרים. המנוע חזק, אך מיושן ורועש, והאבזור הבטיחותי חסר. הבעיה אינה טמונה במכונית עצמה - על רוב הזוטות הללו הלקוחות יתגברו בלי בעיה. הבעיה היא בתמחור. חוק בלתי כתוב של שוק הרכב הישראלי קובע שכל המכוניות המשפחתיות חייבות לעלות כ־127 אלף שקל, ולכן אחיותיהן, המשפחתיות הצעירות, חייבות לעלות כ־110–115 אלף שקל. וכאן הפיז'ו נופלת כי הגרסה המאובזרת עולה רק 12 אלף שקל פחות מאופל אסטרה סדאן, יונדאי I35, או פורד פוקוס. 12 אלף שקל הם הרבה כסף? תלוי מי קהל היעד. כל המכוניות הללו יגיעו, בסופו של דבר, לידי משתמשי ליסינג, שעבורם מדובר בהבדל של עוד עשרות שקלים בתלוש השכר בין פיז'ו 301 לבין משפחתית אמיתית בגודל מלא. מול מכונית משפחתית צעירה סינית או קוריאנית ה־301 תצטיין, אך מול משפחתית אמיתית תהיה לה בעיה.

ויש גם אפשרות אחרת. בתחתית רשימת הדגמים של ה־301 ממתינה גרסת הבסיס - במקום מנוע ה־1.6 ליטרים המיושן ותיבת ההילוכים הסרבנית יש מנוע חדיש בנפח 1.2 ליטרים ותיבת הילוכים ידנית. המחיר - 92 אלף שקל - הופך את העסקה להרבה יותר הגיונית, ומאפשר לסלוח על זוטות כמו מושב קצר, ועם קצת מאמץ גם לבלוע את נושא כריות האוויר.

מנוע: בנזין, נפח 1,598 סמ"ק, הספק מרבי 115 כ"ס, מומנט מרבי 15.3 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית - 188 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־10.8 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן - 14.08 ק"מ לליטר. נתוני מבחן - 8.2 ק"מ לליטר

בטיחות: 4 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי

קבוצת זיהום: 8

מחיר: 115 אלף שקל