ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית

התרגלנו לחשוב שמרכז הכובד של האנרגיה העולמית נמצא במפרץ וברוסיה ושמדינת ישראל דלה במשאבים, אולם המציאות משתנה

מרבצי הגז והנפט שנמצאו בשנים האחרונות הם אכן שינוי אסטרטגי חיובי ומשמעותי ביותר במאזן המאקרו־כלכלי ובמאזן הביטחון הלאומי של ארצות הברית ושל ישראל. עם זאת, יש לזכור כי התהליך יימשך שנים ארוכות ויש לו גם מחירים שאנו צריכים להיות מודעים אליהם כדי לקבל החלטות מדיניות נכונות.

250 מיליארד חביות נפט כאן בישראל

אם תפותח טכנולוגיה יעילה להפקת נפט מפצלי השמן בצורה שאינה הרסנית מבחינה סביבתית, ישראל תוכל להוות שחקן משמעותי בשוק האנרגיה העולמי. לפי הערכות ראשוניות, ברשות ישראל כמות מרבצי נפט בדמות פצלי שמן הנאמדת בשווי של 250 מיליארד חביות נפט. הגילויים האחרונים של מקורות האנרגיה בישראל התרחשו במקביל לגילויים של מרבצי אנרגיה ענקיים בקנדה ובארצות הברית, שלפי תחזית שפורסמה לאחרונה בדו"ח "תחזית האנרגיה העולמית ל־2012" עשויה להתבסס כיצואנית הנפט הגדולה בעולם עד 2017.

היקף המשאבים האנרגטיים שהתגלו בישראל צפוי לאפשר לה סחר באנרגיה עם המדינות המתפתחות במזרח, חיזוק שותפויות עם אירופה, שיפור מעמדה הבינלאומי ובכך להקל על בידודה הדיפלומטי. ניתן רק לשער כיצד המערכה הבינלאומית נגד תוכנית הגרעין של איראן היתה מתנהלת אילולא החשש המערבי מפני פגיעה באספקת הנפט האיראנית ומפני עלייה במחירו. איראן גם מממנת פעילות טרור ברווחיה מיצוא הנפט, לרבות פעילות חיזבאללה וחמאס, ומאפשרת לאסד לטבוח בתושבי סוריה. פגיעה בהכנסותיה מנפט לא רק תצמצם את יכולתה לתמוך בפעילות טרור, אלא תוביל לשינוי אסטרטגי ביחסים שבין ישראל וסביבתה.

מקורות האנרגיה החדשים יוצרים הזדמנות גם ליצירת בריתות חדשות והורדת מתחים עם שכנותינו. הביקור האחרון של הנשיא פוטין בישראל עסק בקידום שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה בין ישראל ובין רוסיה, יצואנית הגז הגדולה בעולם. שיתוף פעולה כזה עשוי לשפר משמעותית את היחסים בין מוסקבה לירושלים. שיתוף הפעולה שישראל מקדמת עם קפריסין סביב גילויי המחצבים בים התיכון, מצביע על הפוטנציאל לחיזוק בריתות אזוריות המבוססות על שיתוף אינטרסים בתחום האנרגיה. כך ניתן יהיה לשתף פעולה עם ירדן "הצמאה" למקורות אנרגיה חלופיים וזולים ולהוריד מתחים עם מצרים וטורקיה, אשר גידולן הדמוגרפי מחייב אותן לחפש מקורות אנרגיה זולים.

פוטנציאל נפיצות פוליטית־צבאית

עם זאת, הוויכוח על הגבול הימי של ישראל עם לבנון, העימות עם טורקיה על זכויות קידוח בים התיכון והדרישה הפלסטינית לריבונות על חלק מהמרבצים הנמצאים מתחת לשטחים שמעבר לגבולות 67', מצביעים על פוטנציאל הנפיצות הפוליטית־צבאית סביב סוגיית הבעלות של מחצבים אלו. נכסים אלו עלולים גם להיות חשופים לפעילות חבלנית מצד אויביה של ישראל, והצורך בהגנה עליהם עשוי להוביל להגדלת תקציב הביטחון. כל אלה מחייבים למפות את ההזדמנויות והסיכונים ולגבש אסטרטגיה שתקדם את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל בצורה האפקטיבית ביותר.

התרגלנו לחשוב שמרכז הכובד של האנרגיה העולמית נמצא במפרץ וברוסיה, ושמדינת ישראל דלה במשאבים, אולם המציאות משתנה. לראשונה, נדמה כי אם תפעל בחוכמה, מדינת ישראל תוכל לצמצם דרמטית את תלותה האנרגטית, להפוך לכוח אזורי ולסייע לצמצום התלות העולמית בנפט הערבי. להזדמנות זו השלכות שאבותינו יכלו רק לחלום עליהן, אך כמו בכל הזדמנות יש לשים לב גם לסיכונים הנלווים לה.

הכותב הוא אלוף (במיל') לשעבר ראש אמ"ן וכיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי