שני יקומים מקבילים
OECD ובנק HSBC צופים שקצב הצמיחה של המשק יהיה נמוך מזה של השנה הנוכחית, אך האוצר ובנק ישראל מעריכים שתרומת מאגר הגז תמר למשק תהיה משמעותית מאד
בנק ישראל פרסם היום את תחזית הצמיחה המעודכנת למשק העומדת על 3.8%. התחזית הנוכחית גבוהה מהתחזית הקודמת שהוא פרסם לפני שלושה חודשים, אך בקיזוז ההכנסות מהגז היא דווקא נמוכה מהתחזית הקודמת ב־0.2%, בעיקר בשל ההרעה בתחזיות לגבי הפעילות בעולם וההשפעה השלילית של מבצע "עמוד ענן" על התיירות. עדכון תחזית הצמיחה הכוללת כלפי מעלה בולט במיוחד לאור העובדה שלפני שלושה חודשים עדכן בנק ישראל את תחזיתו בשיעור של 0.4%, אולם בכיוון ההפוך.
צריך להתעכב על עניין נוסף - בחודש האחרון פורסמו ארבע תחזיות צמיחה מעודכנות למשק הישראלי ב־2013 מטעם ארבע גופים שונים, ואף אחת מהתחזיות אינה זהה. התחזיות של ארגון ה־OECD ושל בנק HSBC צופות צמיחה של פחות מ־3%, ואילו התחזיות של משרד האוצר ושל בנק ישראל אופטימיות יותר ומעריכות צמיחה של יותר מ־3%.
בשבוע הבא תפרסם הלמ"ס אומדני צמיחה מעודכנים ל־2012 - הזדמנות טובה להיזכר עד כמה תחזיות כלכליות הן עניין נזיל. לפני 12 שנה הצהיר מנהל הלמ"ס הקודם כי "המשק יצא מהמיתון. התוצר יגדל השנה בקצב מהיר". ארבעה ימים מאוחר יותר פרצה האינתיפאדה השנייה, והמשק שקע אל המיתון הארוך בתולדותיו. שנה לאחר מכן הבטיח אותו מנהל כי "אם יחול שיפור במצב הביטחוני, יבוא הדבר לידי ביטוי מיידי גם בנתוני המשק". ארבע שעות מאוחר יותר התרסקו שני מטוסים אל בנייני התאומים בניו יורק.
ארבע התחזיות שפורסמו בחודש האחרון מצביעות על קיומם של שני יקומים מקבילים: ביקום הראשון פועלים גופי המחקר של שני ארגונים בינלאומיים גדולים, שצופים שהמשק הישראלי יצמח בשנה הבאה בשיעור נמוך מזה של השנה הנוכחית (3.3%). ביקום האופטימי יותר פועלים האוצר ובנק ישראל, שמעריכים שב־2013 המשק יתרחב בקצב גדול יותר מזה שנרשם השנה. האופטימיות הזו מבוססת על תחילת הפקת הגז הטבעי מקידוח תמר.
בשלב זה כל אחד יכול להעריך כרצונו את הבוננזה הכלכלית שרובצת במעמקי הים. כלכלני HSBC, למשל, מעריכים שהגז מתמר יגדיל את הצמיחה ב־2014 ב־0.6% תוצר. באוצר סבורים שתרומת הקידוח לצמיחה תהיה גדולה ומהירה יותר, ותסתכם ב־0.8% כבר בשנה הקרובה - ומנגד, אפשר גם לטעון שהאוצר פשוט מדבר מהפוזיציה - מערכת הבחירות שבפתח.
על דבר אחד אין ויכוח - אנשי האוצר והמומחים מחו"ל מסכימים שלפחות בשנתיים הקרובות ההכנסות ממסים על הגז יהיו זניחות. הסיבות לכך הן שיטת חישוב התמלוגים מהגז בשנים הראשונות להפקה והעובדה שבמקביל לגביית המסים מהחברות השותפות בקידוח, יקטנו הכנסות המדינה מהבלו על הסולר שבו משתמשת חברת החשמל כיום.
כאשר מסתכלים על השימושים העתידיים של הגז הטבעי, מתקבלת תמונה רחבה יותר החורגת מאותו מספר בודד של שיעור הצמיחה במשק. המעבר לייצור חשמל בגז טבעי במקום בסולר למשל, יוזיל את תעריפי החשמל ויאפשר לנו לנשום אוויר נקי יותר. אבל לא זה הסיפור, ואין לו ממש קשר להתפארות העצמית של שר האוצר יובל שטייניץ, שהצהיר לפני עשרה ימים כי "בהנחה שתחזית צמיחה זו תתממש, ישראל תמשיך גם בשנתיים הקרובות להוביל בצמיחה מהמקום
הראשון בין כל מדינות העולם המערבי המפותח".
כאשר הגז מקידוח תמר יתחיל סוף סוף לזרום בצינורות, יתברר שתרומתו לצמיחה היא בעיקר ביצירת נתון מספרי גדול יותר, שיאפשר לקבע אותנו בראש טבלת הצמיחה העולמית של שטייניץ. ואז, כאשר יתברר שמפירות הצמיחה שיוצאת מבאר הגז, נהנות בעיקר חברה אמריקאית וקומץ חברות מקומיות, ושאין לה כמעט השפעה על מצב התעסוקה, נישאר עם בעיה חדשה שתפגע בנו במקומות לא צפויים - "המחלה ההולנדית" - מצב שבו תחום פעילות צר עם מספר מועסקים מצומצם גורם להגדלת היצוא ולהקטנת היבוא, תורם בכך לחיזוק המטבע המקומי, ופוגע בכל ענפי היצוא האחרים.
