כשבריאות וטכנולוגיה נפגשות כולם יכולים להרוויח

שביתת האחיות שנמשכה שבעה עשר ימים, הציפה את הקשיים איתם מתמודדת מערכת הבריאות. הקושי בפתרונה מביא שוב לחזית הבמה את הצורך בייעול שירותי הבריאות, תוך התחשבות באילוצים התקציביים.

הטכנולוגיה היוותה מאז ומעולם מכפיל כח יעיל והיום יותר מתמיד היא מאפשרת להשיג תפוקות גבוהות יותר בפחות כח אדם. תחום טכנולוגיות המידע מביא הבטחה גדולה לייעול מערכת הבריאות. כדי שזה יקרה בצורה אופטימלית, פיתוח טכנולוגית המידע חייב להתקיים בשני ערוצים מקבילים.

אילוסטרציהצילום: shutterstock

לתוכנית והרשמה לכנס "תחזיות 2013" - לחץ כאן

הערוץ הראשון הוא הגדלת הנגישות של מידע לעובד במערכת הבריאות. מידע רפואי נוצר ונצבר כיום במערכות שונות, המוגדרות בגופים שונים, ביניהם: בתי-חולים ציבוריים ופרטיים, מרפאות שונות של קופות החולים השונות, בתי מרקחת ועוד. כך לאחר כל ביקור של חולה נכתבות שורות בכרטיסי המרפאות הממוחשבות של רופאי המשפחה, תוצאות בדיקות כימיה של המבוטח נרשמות בבסיסי הנתונים במעבדות ואבחנות נרשמות במחלקות האישפוז בבתי החולים. מאגרי מידע אלה מופרדים ומבוזרים כיום, ללא קשר ביניהם.

ניתן לתהות, מדוע צריך לאפשר גישה של צרכנים למאגרי הידע השונים? נגישות זו חשובה משום שכמו שניתן להסיק מסקנות לגבי בריאותו של החולה מתוך מידע שמקורו במאגר מידע אחד, או על ידי השוואת נתונים בתוך מאגר ידע, ישנן מסקנות שניתן להסיק רק על ידי השוואת מידע, שמקורו במאגרי ידע שונים. רק מי שעובד במערכת הבריאות יודע עד כמה חסרה כיום זרימת המידע.

לדוגמא, חולה בחדר מיון המגיע עם כאבים בחזה וברישום אלקטרוקרדיוגרם ECG מתגלים שינויים, שלא ברור אם הם חדשים או ישנים. לרופא בחדר המיון אין נגישות למידע היסטורי על החולה, שנמצא אולי במרפאתו של רופא המשפחה שלו. מידע זה יכול לאפשר קבלת החלטה לגבי אשפוזו או אי אשפוזו של החולה, טיפול נכון ומתאים יותר לחולה ואולי אפילו להציל את חייו. כך גם חולה המגיע לחדר מיון מחוסר הכרה ללא רשימת תרופות עדכנית. או רופא במחלקה שאינו מודע לבדיקות זהות שהחולה עבר לפני חודש בבית חולים אחר. התיאום בין הגורמים השונים עשוי לחסוך זמן יקר בטיפול בחולים וגם לצמצם את בזבוז המשאבים.

יש סיבות רבות לפיזור ובידוד זה, חלקן נובעות מבנייה שונה של המאגרים, אך גם מהרצון הלגיטימי לשמור על חסיון רפואי. הצורך לשמור על חסיון זה הוא הערוץ השני.

עובד צוות רפואי העסוק בחולה מסוים, יכול לפעול לתועלתו של החולה בצורה טובה הרבה יותר, באם יוכל לקבל גישה למידע הרפואי של אותו המבוטח, ממקורות שונים. יחד עם זה, אין לאפשר מעבר לא מבוקר של מידע רפואי, שכן המידע הוא פרטי ורגיש. חשוב לא להירתע אוטומטית מאיחסון ושימוש במידע רגיש, שכן מידע רגיש נמצא כבר היום ברשת לגבי כל אחד מאיתנו. למרות זאת אנו סומכים על גופים שונים, דוגמת הבנקים, שישמרו ויבטיחו שמידע רגיש אודותינו לא ימצא את דרכו לעיניים לא רצויות. הדיון הציבורי סביב מאגר הזהות הביומטרי מדגים את הצורך והבעיתיות במידע רגיש, אך גם מאפשר לבחון פתרונות אפשריים. המידע במאגר הזהות, ככל שהוא חשוב ורגיש, אינו יכול להביא לרווחים העצומים בבריאות ובחיסכון כספי, שנגישות מידע במאגרי בריאות על ידי עובדים מוסמכים יכולה להביא.

בידי חברות טכנולוגיה נמצאים פתרונות אפשריים ליישום שני הערוצים.

כיוון נוסף בו מערכת הבריאות כבר מתפתחת הוא פיתוח של ממשקים מותאמים לסביבות שונות. כך למשל, עובד חדר מיון החמוש בממשק דמוי משקפיים, המכיל מצלמה ומסך שקוף למחצה, יוכל לגשת למידע רלוונטי של חולה, המזוהה דרך המשקפיים לפי תווי פניו. מידע זה כולל בדיקות אחרונות, אלרגיות ורגישויות שונות ועוד.

הטכנולוגיה הזאת כבר קיימת, וההבטחה לשיפור מערכת הבריאות ניתנת להגשמה כבר היום. לצורך כך, הממשלה צריכה להתגייס ולהוביל מהלך הכולל תכנון אסטרטגי ארוך טווח וביצוע. תוכנית כזו אמורה לכלול התייחסות לתחומי הרגולציה, לשינויים בתרבות הארגונית ולאימוץ טכנולוגיות חדשניות. הובלת שינוי משמעותי זה תביא להבראת מערכת הבריאות ושיפורה, לטובת כולנו.