לכבס את המס

ביום שני האחרון, עם פתיחת שבוע המסחר במטבע חוץ, הופתעו סוחרי הנגזרים לגלות תנועה חריגה בכמה מהאופציות על שער הדולר העתידי, שמועד הפקיעה שלהן רחוק ומחזורי המסחר בהן נמוכים מאוד בדרך כלל.

כבר בתחילת היום נרשמו רכישות של אופציות שקל־דולר במחיר הגבוה דרמטית משווי האופציה התיאורטי המבוסס על מודל בלאק אנד שולס. בשתי עסקאות, למשל, נרכשו אופציות מכר - 350 PUT - לפקיעה בחודש יוני במחיר של 30 אלף שקל כל אחת, וזאת בזמן שהמחיר התיאורטי של האופציה (לפי המודל) עמד על 66 שקל בלבד.

שתי עסקאות נוספות בתמורה זהה של 30 אלף שקל כל אחת נעשו באופציית רכש (CALL). פעם אחת נרכשה אופציית CALL 440 לפקיעה בחודש מרץ, כאשר השווי התיאורטי שלה עומד על 15 שקל, ופעם שניה נרשה אופציית CALL 410 לפקיעה בחודש מרץ ששוויה התיארוטי עומד על 21 שקלים. בסך הכל בוצעו ארבע עסקאות בהיקף של 120 אלף שקלים, במחירים המנותקים ממחירי האופציה התיאורטים.

הפעולות לא בוטלו

סוחרים בשוק מיהרו לשאלו את עצמם, מה גרם למישהו לרכוש אופציות בשווי של עשרות שקלים כל אחת, ולשלם עליהם מחירים הגבוהים באלפי אחוזים משוויין התיאורטי. הציפייה של הסוחרים הייתה שמדובר בפקודות שהוזרמו בטעות (הגם שהם לא הבינו כיצד נעשתה 'טעות' כזו בארבע אופציות שונות) אך שום בקשה לביטול עסקה לא התרחשה.

"כלכליסט" פנה לרשות ני"ע לברר האם רשות ני"ע ניטרה את הפעילות הזו כחריגה אך הרשות סירבה להתייחס וזאת למרות חוסר ההיגיון הכלכלי המובהק בביצוע עסקאות שכאלו, שהיו אמורות להדליק נורה אדומה לאנשי הרשות. יודגש כי מדובר באופציות בעלות היקפי מסחר נמוכים במיוחד ולכן בדרך כלל הפעולות שמתבצעות בהן נעלמות מהעין.

אחת התיאוריות שיכולה להסביר את ההתנהלות התמוהה יכול להיות קשורה בסיום שנת המס העומדת בפתח. סוף השנה נמצא ממש מעבר לפינה והמשקיעים מחפשים דרכים לצמצם את המס שישלמו בגין רווחי הון שרשמו במהלך השנה. אחת הדרכים להקטין את תשלומי המס, שהמהווים כיום 25% מרווחי ההון שנרשמו במהלך השנה, היא מימוש השקעות מפסידות שמקטינות את הרווח הכללי בתיק ההשקעות. אלא שקיימת גם אפשרות (לא חוקית) לנסות ולייצר הפסדים פיקטיביים שיקטינו את הרווח הכולל בתיק.

הפסד שמקטין את חבויות המס

אחת האפשרויות שיכולה להסביר את הפקודות הלא רציונליות שהועברה ביום שני, היא כי מדובר במשקיע שייצר לעצמו השנה רווחי הון נאים של מאות אלפי שקלים שבגינם עליו לשלם מס של 25% בסוף השנה. אותו משקיע יודע כי אם ירשום הפסדי הון הם יתקזזו מחבות המס שלו בגין הרווחים. לכן, פונה המשקיע למקורב או מבצע את הרכישה מול חשבון אחר שלו תחת שם פיקטיבי. באופן כזה יכול תיאורטית אותו משקיע לבצע אחת משתי הפעולות הבאות — לבצע מכירה של האופציות שרכש ביוקר דרך החשבון האחר לפי מחיר השוק שלהן ולרשום הפסד של עשרות אלפי שקלים שיקזזו מחבות המס שלו, או להציג בפני רשויות המס כי הוא מחזיק באופציות שנרכשו אמנם ב־30 אלף שקל אך שווים האמיתי הוא עשרות שקלים בלבד באופן שמייצר לו הפסדי הון של עשרות אלפי שקלים. לאותו משקיע לא יווצר הפסד אמיתי כיוון שהוא פעל בשני חשבונות השייכים לו, או דרך מקורב המשתף עמו פעולה.

במקרה שנבדק יכול היה להיווצר מעסקאות אלו הפסד הון של 119.8 אלף שקל, שהיה מפחית משמעותית את חבויות המס. נסיבות המקרה הנוכחי טרם הובררו, אולם הוא מהווה דוגמה לדרך שבה ניתן לכאורה להשתמש בבורסה כמכבסת מס. מרשות ני"ע נמסר בתגובה: רשות ניירות ערך אינה מגיבה לשאלות בנושא ספציפי כזה או אחר.